פסגת טראמפ-נתניהו, השלישית במספר מאז כניסתו של הנשיא לבית הלבן, סוללת, לפי הכרזתו של השליח המיוחד וויטקוף, את הדרך לעסקת חטופים חלקית, בדרך לסיום המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. זוהי תקופה של הכרעות, במעבר ממציאות לוחמתית עכורה למציאות הסדרית. התחושות, מטבע הדברים, מעורבות: מחד, כל חטוף המפציע מן האופל לאחר כמעט שנתיים מהווה הקלה עצומה לכולנו. מאידך, בולטת תחושת ההחמצה, החרדה והכעס נוכח הותרתם של חטופים רבים מאחור העולה לכדי סיכון לא מחושב לגורלם, מחשש כי יבולע להם לנוכח הנסיבות הקשות בשטח.
החסרונות המגולמים בעסקה חלקית הם אקוטיים ומטרידים במיוחד, ויש בהם כדי לעצב את המציאות ברצועה "ביום שאחרי" המלחמה; בהינתן הפסקת אש בת 60 יום, חמאס יפעל לא רק לשקם את מעמדו הצבאי והאזרחי ברצועה בעוד צה"ל נוצר את האש אלא גם לבסס מחדש את גישתו לצינור החמצן המרכזי לאוכלוסייה המקומית, בדמות הסיוע ההומניטרי. לא בכדי חמאס חותר לשוב לסדרי עולם נושנים להעברת הסיוע באמצעות סוכנויות האו"ם על פני סוכנות הסיוע האמריקאית GHF, המאתגרת זמנית את המשילות של הארגון ברצועה. זאת, גם כקלף מרכזי עבור הארגון למול עמדות הגוש הסוני הדורש שינוי מהותי ברצועה לאחר המלחמה.
והנה, היעדר העיסוק הכרוני (בכוונת מכוון ומטעמים פוליטיים) של ממשלת ישראל בשאלת "היום שאחרי" פוגש עתה את המציאות – ואיתה גם את תג המחיר הכרוך במחדל זה: חמאס נותר "כתובת" רלוונטית ברצועה עבור הקהילה הבינ"ל, ולמעשה הדיאלוג עימו יצטרך להתנהל לא רק בנושא החטופים – כפי שסברו למשל בוושינגטון מלכתחילה – אלא גם בנושאים ממשליים ואזרחיים. העובדה, כי חמאס יוותר כתובת ברצועה עם סיום המלחמה, מהווה מנוף משמעותי עבור ארגון הטרור הרצחני, הישג שניתן היה לשלול בהתנהלות מדינית מפוכחת. בכך, חמאס יוכל להמשיך לשמר את נרטיב ההתנגדות ואת מעמדו בחברה הפלסטינית, גם ביהודה ושומרון.
כל חטוף המפציע מן האופל מהווה הקלה עצומה לכולנו. מאידך, בולטת תחושת ההחמצה, החרדה והכעס נוכח הותרתם של חטופים רבים מאחור
בשטח, עסקה חלקית במתווה המסתמן שבה ומוכיחה כי הערך הצבאי של מבצע "מרכבות גדעון" נמוך בתרומה למטרת השבת חטופים, במיוחד לנוכח האבידות הכואבות הרבות שספגנו בשדה הקרב. מתווה "וויטקוף מינוס" שעליו הוסכם בציר וושינגטון-דוחא פחות טוב מקודמו לישראל, לכל הפחות ביחס להיקף שחרור החטופים במהלך תקופת הפסקת האש.
כך או אחרת, העובדה כי הסכם חלקי מותיר מאחור כעשרה חטופים חיים ורבים נוספים שאינם בין החיים, מחדדת את תחושת הדחיפות בקידום מתווה נוסף שיאפשר את השבתם. מעבר לסבל התהומי ולמורכבות הרפואית הכרוכה בהימצאות בשבי המרצחים זמן כה רב, המסוכנות לחטופים שנותרים מאחור גדלה משמעותית. החשש הסביר לפיו חמאס יתפוס תאוצה ברצועה בתקופת הפסקת האש עשוי להגדיל את ביטחונה העצמי של הזרוע הצבאית המתחדשת בהובלת עז א-דין אל-חדאד ולתקוע מקלות בגלגלי התהליך. זאת, באופן שעשוי להותיר בידיה "תעודת ביטוח" שתאפשר את שרידותה, כל עוד לא הוקמה אלטרנטיבה שלטונית ממשית לחמאס ברצועה.
אבי כאלוצילום: אלוני מורבצוק העיתים ובשל החולשה העמוקה בתהליכי קבלת החלטות בישראל בעת הזו, על ארה"ב לשוב וליטול המושכות ולהיכנס בנעליה של ממשלת ישראל כדי להוביל את כולנו לחוף מבטחים, שיכלול את השבת כלל החטופים וסיום מלחמת עזה, כראשית הצירים להסדרה אזורית היסטורית עם הגוש הסוני המתון במזרח התיכון. זוהי שעתו של הנשיא טראמפ לשוב ולהפגין מנהיגות ולאפשר לממשלת ישראל להציל עצמה מעצמה. בפועלו לסיום המלחמה, הנשיא האמריקאי יאפשר לעם ישראל להתפנות לחבוש את הפצעים, לעכל, להתאבל ולהביט קדימה – לראשונה מאז טבח 7 באוקטובר 2023.
