דבריו של בכיר ארגון הטרור חמאס חליל אל-חיה בראשון האחרון הכעיסו את מצרים וירדן, ולא מדובר בפעם הראשונה שבה בכירי חמאס חורגים מגבולות הגזרה. מבחינת שתי המדינות הללו, הם יכולים לדבר כמה שהם רוצים על המצב ברצועת עזה, הם יכולים גם להאשים את ישראל - אך כל פנייה ישירה לציבור שלהן, כל ניסיון לעורר אותו או למתוח ביקורת על התנהלות ההנהגה, נתפס כקו אדום.
במסגרת דבריו פנה אל-חיה לעם המצרי ולמנהיגיו, ואמר: "האם אחיכם בעזה מתים מרעב בזמן שהם בגבול שלכם, קרובים אליכם?" הוא התייחס גם לירדן, וקרא לעם הירדני "להמשיך בהתקוממות העממית, להגביר את המאמצים לעצור את ה'פשעים' ולמנוע מישראל לממש את תוכניתה לחלוקת אל-אקצא". מצרים וירדן הבהירו לאורך המלחמה כי הן פועלות למען "הסוגיה הפלסטינית", וחשוב להן להיתפס כך. שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי ושר החוץ הירדני, איימן א-ספדי הם חלק מוועדה ערבית-איסלאמית המקיימת פגישות בחודשי המלחמה ברחבי העולם כדי לגייס תמיכה בפלסטינים. שתי המדינות גם אוספות סיוע בשטחן, מבצעות הצנחות ברצועה ומקבלות חולים ופצועים לטיפולים בשטחן. לדבר אחד הן לא מוכנות: תסיסה פנימית "עבור הפלסטינים".
לכן אל-חיה נתפס כמי שחצה קו. המצרים הביעו תדהמה מדבריו, וראו בהם ביקורת על המדינה. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הופיע בנאום שבו הבהיר את עמדותיה של מצרים וקרא לנשיא ארה"ב טראמפ לסיים את המלחמה, אם כי לא התייחס ישירות לדבריו של אל-חיה. מירדן נשמעו מסרים שלפיהם העם הירדני לא מקבל פקודות מבחוץ ולא מוכוון על ידי פלגים פלסטיניים. גורם ירדני ששוחחתי עימו אחרי הנאום סיפר כי הירדנים לא מרוצים מדבריו של אל-חיה, המציגים "חוסר ההערכה לתפקידה של ירדן בתמיכה בעזה". הוא הוסיף: "הירדנים מעריכים את מאמצי ארצם לסייע לעם הפלסטיני ומרגישים כי הדברים של חמאס התעלמו מהמאמצים האלה. במקום לזכות באהדת העם הירדני, העם נעלב". גם מלך ירדן הדגיש אתמול כי “עזה זקוקה לירדן חזקה” וכי “עצירת החיים התקינים בירדן ופגיעה בכלכלה הלאומית לא משרתים את האינטרסים של הפלסטינים”.
ליאור בן אריבכירי חמאס אולי שוכחים לעיתים כי מדינות ערב תומכות בעזה, אך לאו דווקא בהם. חודש אחרי תחילת המלחמה ברצועה, בנובמבר 2023, בכיר חמאס חאלד משעל הכעיס את מרוקו כשנאם מרחוק במפגש וביקש מאזרחי מרוקו לדרוש ממנהיגיהם להפסיק את הנורמליזציה עם ישראל ולנתק איתה את היחסים. דבריו נתפסו כהתערבות בענייני הממלכה, הסתה לאי-ציות אזרחי ובקשה לפגוע במערכת היחסים בין העם למלך מרוקו, מוחמד השישי.
מצרים וירדן, ולא רק הן, לא יקבלו אף ניסיון להמריד את האזרחים שלהן. ירדן אסרה באפריל האחרון את פעילות האחים המוסלמים במדינה, ופועלת בלי הפסקה לסיכול ותפיסת גורמי טרור. גם מצרים מנסה לשמור על ביטחון הפנים מכל משמר. בשתי המדינות התקיימו הפגנות למען עזה במהלך המלחמה, אך מדובר בהפגנות שמטרתן "שחרור קיטור", וכך גם ההפגנות במרוקו. הדבר שעומד מול עיניהן הוא שמירה על ביטחונן הלאומי ומעמדן, וכשבחמאס חורגים מ"הכללים" - הן דואגות להזכיר לארגון את מקומו.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.07.25
