ברקע הדיווחים על קריסת המשא ומתן לעסקת חטופים - שאמורה הייתה להוביל להפסקת אש ברצועה ולנסיגת כוחות צה"ל - ייאלץ הצבא, בהנחיית הדרג המדיני, להכין את התוכנית החלופית להמשך המלחמה. על הפרק עומדות שתי אפשרויות מבצעיות ואפשרות שלישית, מדינית, של סיפוח שטח - שעשויה להתממש גם במקביל לפעולה צבאית.
מבצע מרכבות גדעון הסתיים למעשה, גם אם טרם נשמע הגונג. מתוך חמש חטיבות הזרוע הצבאית של חמאס, צה"ל הכריע את שלוש החטיבות שהוגדרו כיעד על-ידי הדרג המדיני: חטיבת רפיח, חאן יונס וצפון הרצועה. כעת ניצב הצבא מול שתי החטיבות שנותרו בעיר עזה ובמחנות המרכז, שם קיים חשש כי מוחזקים חטופים ישראלים, חיים ומתים, ולפי ההערכות שוהים שם גם כמיליון אזרחים בעיר עזה, ויותר מחצי מיליון נוספים במחנות.
יצאה מהגזרה. תיעוד מפעילות אוגדה 98 בצפון רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
נשמעו קולות הקוראים לכניסה לאותם אזורים, גם במחיר של פגיעה בחטופים, תוך העדפת יעד המלחמה של מיטוט שלטון חמאס על פני השבתם. מנגד, הרמטכ"ל אייל זמיר מציע תוכנית שונה, המבוססת על כתר והתשה - לרבות פעולות קרקעיות נקודתיות. מדובר במהלך שלא צפוי להוביל להכרעה צבאית של ממש, אך נועד להימנע מהפסקת הלחימה, ולהפעיל לחץ נוסף על חמאס בניסיון להביאו להסכם חלקי.
במקביל, צה"ל מצמצם את פריסת כוחותיו ברצועה: אוגדה 98 וכמה חטיבות סדירות הוצאו לגזרות אחרות, וכוחות מילואים הוחזרו לביתם לצורך מנוחה, התרעננות, היערכות מחדש וטיפול בכלים. הכוונה היא להעניק הפוגה מבצעית ליחידות, כשבשטח נותרו נכון לעכשיו רק שמונה חטיבות - המספר הנמוך ביותר מאז הפסקת האש האחרונה, ואף מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.
לפי שעה נבחנות שלוש אפשרויות עיקריות: הראשונה היא המשך הלחץ בשיטת כתר והתשה, על פי הצעת הרמטכ"ל. מהלך מדוד ומתמשך שיכלול כיתור של מחנות המרכז ועיר עזה, תקיפות אוויר מדויקות, פעולות קרקעיות ממוקדות ויצירת תנאים מבצעיים שיובילו את חמאס לשקול הסכם חלקי.
השנייה - כניסה קרקעית רחבה, תוך סיכון ממשי לחיי החטופים והאוכלוסייה האזרחית - במטרה להביא להכרעה מבצעית מלאה ולמוטט את שני המעוזים שנותרו לחמאס. השלישית והאחרונה היא מהלך מדיני רחב-היקף, הכולל הצעה פומבית או חשאית להפסקת מוחלטת של הלחימה ולנסיגה מלאה של כוחות צה"ל - בתמורה להשבת כל החטופים, החיים והמתים.
המהלך הזה נבחן ברצינות בלשכת ראש הממשלה. אמש דווח, מפי גורם מדיני בכיר, כי "מתגבשת הבנה בין ישראל לארה"ב שלנוכח סרבנות חמאס, צריך לעבור ממתווה לשחרור חלק מהחטופים למתווה לשחרור כל החטופים, פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה. לא יהיו עוד עסקאות חלקיות".
בכירי מערכת הביטחון אינם פוסלים את תועלתו האסטרטגית - לא רק מההיבט ההומניטרי, אלא גם ככלי לחשיפת עמדות חמאס ולגיטימציה עתידית לפעולה נרחבת יותר, אם יידחה. כישלון של מהלך כזה, אם אכן יקרה, עשוי להעניק לישראל לגיטימציה רחבה - ציבורית, פוליטית ובינלאומית - לחידוש מתקפה קרקעית כוללת, כצעד בלתי נמנע. במקרה כזה, כניסה לעזה תתבצע מתוך עמדה תודעתית ומדינית עדיפה, שתאפשר לישראל לפעול ביד חופשית יותר - גם מול לחצים בינלאומיים גוברים וגם מול ביקורת פנימית.
לנוכח הסיטואציה הנוכחית, והעובדה כי הבחירה בצומת ההכרעה קשה - הן ערכית, בין יעד השבת החטופים להכרעת חמאס, והן מקצועית, לנוכח הקושי להילחם במרחב רווי אוכלוסייה אזרחית - האפשרות הנכונה היא שראש הממשלה נתניהו ישקול הצעה לעסקה כוללת. מהלך שכזה עשוי לחשוף אחת ולתמיד אם חמאס בכלל מוכן להשיב את כלל החטופים. ואם לא - תזכה ישראל ללגיטימציה רחבה יותר לפתוח במהלך קרקעי רחב ומכריע, בלית ברירה, למוטט את שלטון חמאס.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.08.25
