בכניסה לירושלים, על גשר המיתרים, מוצבת גדר ועליה שלט "אין מעבר", בעקבות שיפוצים של המעבר להולכי הרגל. אל השלט הקטן שמעטר את אחד מסמלי העיר מצטרפת שורה ארוכה של שיפוצים בבירה: בכניסה לעיר, בצפונה או בדרומה ניתן לראות גדרות, טרקטורים ועובדים עם וסטים צהובים שמכווינים את התנועה; קווי תחבורה ציבורית בוטלו או שונו; הקו האדום, הקו היחיד של הרכבת הקלה בבירה, נסגר לצורך עבודות תשתית; ובצירים מרכזיים בעיר מתבצעות עוד ועוד עבודות.
מעבר לעבודות על הקו האדום והפעיל של הרכבת הקלה שצפויות להסתיים בסוף החודש, ישנן עוד לא מעט עבודות בכבישי ירושלים. בצומת בר אילן נמשכות כבר כשש שנים העבודות על הקו הירוק שיחבר את העיר מאוניברסיטת הר הצופים בצפון העיר עד שכונת גילה הדרומית.
בחודש האחרון החלו גם העבודות על קו הכחול ברחוב עמק רפאים וברחוב פייר קניג. בנוסף ישנן עבודות בדרך חברון, אחד הצירים המרכזיים בירושלים להקמת הסדר תנועה חדש, סלילת שבילי אופניים ברחוב טשרניחובסקי, עבודות להקמת כביש מספר 22 באזור רמת שלמה והר חוצבים, ובקרוב צפויות להתחיל גם העבודות על תוואי הרכבת ברחוב קינג ג'ורג' המוכר במרכז העיר.
המטרה של סגירת הקו האדום של הרכבת הקלה לחודשי הקיץ היא ביצוע עבודות חיבור בין הקו האדום לקו הירוק, שחלק ממנו צפוי להיפתח בסוף ינואר, וכך תתקיים רשת מסילות בעיר. עם פתיחת הקו הירוק, בין היתר, ניתן יהיה להגיע ברכבת עד לאצטדיון טדי ולארנה. ב-2027 צפוי להיפתח החלק השני של הקו הירוק עד הר הצופים, וב-2029 צפוי להיפתח הקו הכחול שיחצה את העיר משכונת רמות הצפונית עד שכונת גילה, דרך כיכר פריז, עמק רפאים ותלפיות.
על פי הצפי של עיריית ירושלים, עם פתיחת הקו הירוק כחצי מיליון איש ישתמשו ברכבת הקלה מדי יום, כאשר כיום המספר עומד על כ-180 אלף. עם השלמת מרבית העבודות בשנים הקרובות, תושבי ירושלים והבאים בשעריה צפויים ליהנות מתשתיות תחבורה מתקדמות, בדומה לבירות המתקדמות בעולם, אלא שבדרך לשם ישנם אתגרים רבים.
"הנושא התחבורתי באזור דרום העיר יוצר צווארי בקבוק בעורקים הראשיים של העיר. התזוזה או היכולת של נהג המונית להתפרנס קלושים ביותר בעקבות המצב", אומר י', נהג מונית יותר מ-30 שנה בירושלים. "התושבים בקושי יוצאים לרחובות. בנוסף, כל הכבישים שכרגע מטופלים על ידי העירייה משובשים לחלוטין. נפערים בורות גדולים שעושים נזקים לרכב, ואין למי לפנות. אנחנו כנהגי מוניות מרגישים את זה בכיס כבר שנים על גבי שנים, ולא נראה שיש לזה סוף. אנחנו בעד רכבות ושיעשו את ירושלים הכי יפה שיש, אבל זה פוגע במרחב הציבורי של כולם. בסופו של דבר מי שניזוק זה התושב. לדעתי ב-1 בספטמבר זה יהיה קטסטרופה".

"בגדול שיפוצים זה טוב. השאלה היא מה משפצים ואיך", אומר יוסי סעידוב, פעיל חברתי ויו"ר המינהל הקהילתי בשכונת הקטמונים בעיר. "מקדמים כאן באופן גורף פרויקטים אדירים לטובת הרכבים הפרטיים. התשתיות משרתות את מי שמגיע מחוץ לעיר ולא את תושבי העיר עצמם".
סעידוב מסביר שאי-אפשר לעבוד גם על תשתיות של רכבים פרטיים וגם על תשתיות של תחבורה ציבורית. "אי-אפשר להגיד שאתה בדיאטה, ואז לאכול גם חסה וגם קינדר בואנו. גם העבודות של התחבורה הציבורית, שמתקדמות הרבה יותר לאט מעבודות שקשורות לרכבים פרטיים, אין בהן חלופות, וחמור מכך - ביטלו נתיבי תחבורה הציבורית או שינו את מסלולם".
כדוגמה, סעידוב מציין שבמשך יותר מעשור האריכו את תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה מהר הרצל ועד לבית החולים הדסה עין כרם, כשבזמן הזה הוסיפו נתיב לכביש 1, חפרו את מנהרות הראל, מנהרת שז"ר, כביש 16 ועוד. "איך אפשר שאנשים יעברו לתחבורה ציבורית כשאתה משקיע הרבה יותר בתשתית לרכב פרטי?", תוהה סעידוב.
לדעתו של איתמר שחר, תושב שכונת קטמון, "השיפוצים זה דבר טוב. התושב הממוצע רואה רק הפרעה לחיים שלו, אבל התמונה הגדולה היא טובה". עם זאת, שחר מעלה שתי נקודות שבהן העירייה צריכה להשתפר: ההסברה על המתרחש בעבודות ומעבר נגיש להולכי הרגל, "ואם אפשר גם לרוכבי האופניים. אני חושב שהעירייה צריכה להשקיע יותר בהסברה ושקיפות, וגם בתשתיות תוך כדי עבודות של לאפשר את שגרת החיים של הולכי הרגל".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר כי "אנו נאמנים לחזון שיצעיד את העיר לעולם מתקדם וחדשני לטובת כל תושבי העיר והמבקרים בה, וגאים בעשייה הרבה להשגתו. בתוך זמן לא רב ירושלים תהיה עיר עם תפיסת תחבורה יחידה במינה ותהווה מודל לחיקוי, כפי שראוי לבירת ישראל".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה, בשיתוף משרד התחבורה וצוות תוכנית אב לתחבורה (צתא"ל) ובביצוע חברת מוריה, פועלת למימוש חזון תחבורתי מקיף, המשלב תכנון ארוך טווח עם פתרונות תחבורה חדשניים ונגישים. הקמת אמצעי תחבורה אלו כרוכה בעבודות הנמשכות לאורך מספר שנים, המציבות אתגרים שונים כדוגמת עומסי תנועה והגבלות תנועה. עיריית ירושלים והגורמים השונים הפועלים בשטח פועלים לביצוע מהלכי הסברה וקשרי קהילה טרם העבודות ובמהלכן, במטרה לתת מענה לכלל הסוגיות העולות מהשטח ולהיות קשובים לתושבים".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.08.25








