שיעור החקירות וכתבי האישום בעבירות שחיתות שלטונית צנחו בשנתיים האחרונות לשפל חסר תקדים, כך מגלים נתונים חדשים הנחשפים כאן לראשונה. בעוד בשנים האחרונות העבירה המשטרה לפרקליטות כ-200 חקירות כאלה, הרי שמאז השבעת הממשלה, שיעור התיקים שהועברו לפרקליטות ירד לממוצע של 120 תיקים. במערכת האכיפה תמימי דעים כי הסיבה לנתונים אינה נעוצה בכך שהשחיתות השלטונית עצמה ירדה, אלא שהאכיפה נגד בעלי השררה היא זו שירדה. לפי מקור בכיר במשרד המשפטים, גם נתונים שאינם נראים לעין כמו ידיעות מודיעיניות הנוגעות לשחיתות שלטונית פחתו בשנים האחרונות באופן ניכר.
נתונים שהתקבלו באחרונה בעקבות בקשה של התנועה לחופש המידע מגלים שפעילות האכיפה נגד שחיתות שלטונית נחתכה לפחות בחצי. רוב הפרשיות המפורסמות נפתחו רק בעקבות תחקירים עיתונאיים. כאשר המשטרה פותחת בחקירה היא אוספת ראיות ובעבירות של שחיתות שלטונית כמו שוחד והפרת אמונים, התיק עובר לבחינה של הפרקליטות באם להגיש כתב אישום. רבים מן התיקים, מלווים על ידי הפרקליטות כבר בשלב החקירה. במשרד המשפטים מפנים אצבע מאשימה למשטרה, ובמשטרה מבהירים: "חקירות שחיתות ציבורית וטוהר מידות במגזר הציבורי מעולם לא ירדו מסדר היום של משטרת ישראל".
לפי הנתונים (ראו תרשים), הירידה בתיקי החקירה בעבירות השחיתות השלטונית שהועברו לפרקליטות לא ירדה באופן עקבי, אלא אחרי 2018, אחרי 2020, ואחרי 2023. אין הסבר חד-משמעי לגורם שהביא לירידה, אך לפחות בשני המועדים האחרונים אירעו שני אירועים ציבוריים מרכזיים: בשנת 2020 הוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה, ובשנת 2023 הושבעה הממשלה הנוכחית. כמו כן, לא ניתן לייחס את הירידה רק לראש אגף החקירות והמודיעין הנוכחי, בעז בלט, שנכנס לתפקידו בשנת 2024, שנה שבה נרשמה ירידה משמעותית. משום שגם בתקופותיהם של ראשי אגפי החקירות הקודמים שנחשבו מקורבים לפרקליטות כמו גדי סיסו ויגאל בן שלום נרשמו ירידות דומות.
שאלה של סדר עדיפויות
בפברואר השנה נאם פרקליט המדינה, עמית איסמן, בכנס של אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, שם רמז היכן נעוצה הבעיה בירידה בנתוני האכיפה של השחיתות הציבורית: "משטרת ישראל חייבת לפעול בצורה נחושה על מנת לבער את נגע השחיתות השלטונית, לצד הצורך במיגור הפשיעה האלימה, אותה מובילים לא פעם ארגוני הפשיעה ומשפחות הפשע".
לדבריו, "כל עיכוב בטיפול בפרשיות מסוג זה פוגע במרקם החברתי ומעצים את תחושת הניכור של האזרח מהמוסדות הממלכתיים וממערכת אכיפת החוק. בסופו של יום השאלה היא שאלה של תעדוף וסדר קדימויות. משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה החקירתית".
איסמן הוסיף: "חשיפת עבירות בכלל, ועבירות שחיתות שלטונית בפרט, חייבת להיעשות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי תחקירים עיתונאיים, טובים ככל שיהיו. לצד המחמאות לאותם תחקירים עיתונאיים, זו אינה דרך המלך לחשיפת עבירות שחיתות ולחקירתן. אין ספק שבידיה של משטרת ישראל כלים לא פחות טובים מאלה של העיתונות החוקרת, הן כדי לחשוף עבירות והן כדי לחקור אותן. בסופו של יום, הכל שאלה של החלטה, תעדוף והקצאת משאבים".
עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, חיזק את דבריו של פרקליט המדינה. "הנתונים שנחשפו כעת מוכיחים מעל לכל ספק את ההפיכה שביצע השר בן גביר על המשטרה", טען. "פחות חקירות בנושאי שחיתות ציבורית והרבה פחות הליכים. אין דין ואין דיין בישראל. חשוב להבהיר, שנגע השחיתות הציבורית והפגיעה בטוהר המידות פוגעים בכולנו - החל משירותים רעים יותר לאזרח ועד לכספי ציבור שעוברים לידיים פרטיות. הציבור בישראל חייב להפנים שאי-אכיפה לעבירות שחיתות וטוהר מידות בשלטון פוגעת בו באופן ישיר".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חקירות שחיתות ציבורית וטוהר מידות במגזר הציבורי מעולם לא ירדו מסדר היום של משטרת ישראל וזאת בהתאם לחוק ולהנחיות, ויעידו על כך פרשיות רבות אשר טופלו בנחישות וביסודיות, הפכו לגלויות והבשילו לכדי כתבי אישום - חלקן מוכרות תקשורתית וחלקן פחות. בחקירות רגישות מעין אלו פותחים בחקירה רק כאשר מידע קונקרטי מגיע, נבדק, נבחן ורק לאחר קבלת אישור הפרקליטות נפתחת חקירה. לעיתים, במידת הצורך אף נדרשת הנחיית פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. בעשור האחרון נחקרו על ידי היחידות השונות במשטרת ישראל אינספור פרשיות שחיתות ציבורית, אולם רובן מטבע הדברים ומוטב שכך, מתנהלות מחוץ לאור הזרקורים, תוך איסוף ראייתי מדוקדק".
