השבוע הורו הרשויות באיראן על סגירת המשרדים הציבוריים בלפחות 15 מתוך 31 המחוזות ברחבי המדינה בניסיון להפחית את צריכת החשמל והמים בשל גל החום הכבד. הפסקות חשמל ומים הפכו בשבועות האחרונים לשגרה. הן משבשות את חיי היומיום, גורמות לנזקים כלכליים לתעשייה ולמסחר ומלוות בהפגנות מחאה של אזרחים מתוסכלים. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן שב וקרא לציבור לשתף פעולה בצמצום צריכת המים והזהיר כי איראן צפויה לעמוד בחודשים הקרובים בפני משבר חמור של התרוקנות מאגרי המים. נתונים חדשים על מצבם של מאגרי המים, שהתפרסמו בימים האחרונים מטעם רשויות איראן, העלו כי יותר מ-80 אחוזים מ-19 הסכרים המרכזיים המספקים מים לשתייה ולחקלאות ריקים.
1 צפייה בגלריה
שריפה בשדה הגז אבאדאן, איראן, ארכיון
שריפה בשדה הגז אבאדאן, איראן, ארכיון
שריפה בשדה הגז אבאדאן
(צילום: Farid Hamoudi/Fars News/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS )
במהלך מלחמת 12 הימים עם ישראל, הפגינו רבים מאזרחי איראן נכונות להגן על מולדתם חרף עוינותם הבסיסית כלפי המשטר האיסלאמי. גם גילויי המחאה הספורדיים, שאפיינו את איראן בחודשים שקדמו למלחמה, בעיקר סביב סוגיות כלכליות, נעלמו כמעט לחלוטין. המשטר מצידו ניסה לנצל את ההזדמנות כדי לגייס את הציבור סביב סמלים של לאומיות איראנית ולכידות טריטוריאלית.
במקביל, קראו פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים המזוהים עם המחנה הפרגמטי לאמץ מדיניות מתונה יותר - להסיר את המגבלות על אמצעי התקשורת, להרחיב את השתתפות האזרחים בקבלת החלטות ולשחרר אסירים פוליטיים כדי לצמצם את הפער העמוק שנוצר בין המשטר לעם. השלטונות לא נותרו אדישים לגמרי לקריאות אלה. הנשיא פזשכיאן קרא במפגש עם פעילים רפורמיסטים לדיאלוג בין הממשלה ל"אופוזיציה" והממשלה החליטה למשוך חוק שנוי במחלוקת, שנועד להילחם בפרסום חדשות כזב ברשתות החברתיות, על רקע ביקורת ציבורית כי הוא יפגע אנושות בחופש הביטוי המוגבל ממילא.

הקושי להתמודד עם "החיים עצמם"

אף על פי כן, זמן קצר לאחר תום המלחמה התחוור כי אין ביכולתם של השלטונות האיראניים לספק מענה למצוקות של אזרחי המדינה המתקשים להתמודד עם "החיים עצמם" המתאפיינים במשבר כלכלי מחריף, מחסור במים ובחשמל, מצוקת דיור, "בריחת מוחות" ומשבר דמוגרפי לנוכח הזדקנות האוכלוסייה. אף על פי שישראל לא הציבה את הפלת המשטר כיעד במלחמה, הרי שחלק מהפעולות שאותן נקטה במהלכה נועדו לערער את יסודות המשטר ולעודד את הציבור האיראני לצאת לרחובות ולחדש את תנועת המחאה העממית. אף כי לא ניתן לפסול אפשרות למהפכה עממית שתוביל להפלת המשטר, אין בשלב זה כל אינדיקציה לאיום מיידי על יציבותו. מתנגדי המשטר לא הצליחו עד כה לגייס מסה קריטית של מפגינים, רוב המחאות נותרו מקומיות, לא קיימת אופוזיציה מאורגנת ובעלת הנהגה ולא התגבשה קואליציה חברתית כלל-ארצית, שהיא תנאי הכרחי לקידום שינויים פוליטיים. זאת ועוד, נראה כי הייאוש הגובר בקרב הציבור דווקא פוגע בנכונותו לצאת לרחובות. סוציולוג איראני טען השבוע שהציבור סובל מ"קהות קולקטיבית" ומ"ייאוש חברתי" לאחר שנים של משברים בלתי פוסקים, שהותירו אותו אדיש, עייף וללא אנרגיה למחות או להתנגד.
גם אם התקוממות עממית אינה נראית באופק בעתיד הנראה לעין, איראן מראה יותר ויותר סימנים של מדינה כושלת. העיתונאי ומבקר המשטר עבאס עבדי הזהיר לאחרונה כי הרפובליקה האיסלאמית נמצאת בתהליך של "מוות שקט"
למרות זאת, גם אם התקוממות עממית אינה נראית באופק בעתיד הנראה לעין, איראן מראה יותר ויותר סימנים של מדינה כושלת. העיתונאי ומבקר המשטר עבאס עבדי הזהיר לאחרונה כי הרפובליקה האיסלאמית נמצאת בתהליך של "מוות שקט". שיעור הילודה ממשיך לרדת בשיעור מדאיג, ממוצע הציונים בבחינות סוף השנה בבתי הספר הגיע לשפל של 80 שנה, תאונות הדרכים הקטלניות נמצאות בעלייה מתמשכת ומשק המים והאנרגיה קורס. כל זאת בשעה שהשלטונות ממשיכים להשקיע תקציבי עתק בהקמת בתי ספר דתיים, הפרלמנט דן בהצעות חוק פופוליסטיות ומיותרות והטלוויזיה הממלכתית מזמינה "מרפאים בעשבים" כדי להסביר לציבור כיצד להתמודד עם מצב של מלחמה.
רז צימט רז צימט
ניתן להניח שבהיעדר שינוי פוליטי משמעותי, איראן תמשיך לסבול מאתגרים פנימיים משמעותיים שרק ילכו ויחריפו. אלה עשויים להביא לשקיעה הדרגתית של הרפובליקה האיסלאמית עד כדי קריסה מבפנים, כפי שאירע בשנותיה האחרונות של ברית-המועצות תחת השלטון הסובייטי. תהליך זה עשוי להימשך זמן רב, ייתכן שאף שנים. לפיכך, אין בו כדי לספק לישראל פתרון אולטימטיבי או מענה מיידי לאיומים הנשקפים מצד איראן. עם זאת, גם אם התרחיש של שינוי משטר באמצעות תנועה מהפכנית עממית אינו נראה בשלב זה סביר, הרי שההתפתחויות הפנימיות ברפובליקה האיסלאמית עשויות לפתוח הזדמנויות להחלשת המשטר עד לקריסתו הסופית, במיוחד לקראת תום עידן המנהיג הנוכחי, עלי חמינאי, בן ה-86.
ד"ר רז צימט הוא ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וחוקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 07.08.25