הניצחון.
הנה הוא, ממש שם. במרחק מבט. על פסגת ההר. מרהיב כזה. ממלא. בדיוק כמו שהבטיחו לך. אתה לוקח עוד נשימה ומטפס לקראתו. כבר כמעט שנתיים מטפס. על הגב תרמיל 7 באוקטובר. ותרמיל קורבנות הדרך. ותרמיל המחיר האישי.
ואתה נזכר: בהתחלה, כשיצאת לדרך, היו שירי ניצחון. אבל מזמן לא שמעת אף "נס וסטילה". אף "חרבו דרבו".
וגם נזכר: מזמן לא נתקלת בתמונת ניצחון. פעם חיפשת באובססיביות כזו. אבל מתישהו, אתה כבר לא זוכר מתי, הפסקת. מה זה אומר?
ביחד ננצח! קדימה! קול בריטון מאי שם מזכיר, מפציר. ואתה נאחז בזיז סלע, דוחף את עצמך. שמש קופחת מלמעלה, מנהיגים קופחים מלמעלה.
ואתה חושב: רגע, איך בעצם יראה הניצחון. איך תזהה אותו? אף פעם לא הגדירו לך.
וגם חושב: אם זה ניצחון, איך זה שהוא גובה מחיר כזה? ושסביבך פחות ופחות מאמינים?
כפסע! מוחלט! סופי! שוב קול הבריטון. הוא מעלה את הטון. ואתה לא עוצר. הרי כל כך הרבה עברת, לא חבל? הגב מכופף, הרגליים כבדות, העיניים נעצמות, נשימות כבדות.
ואתה תוהה: רגע, הדרך נראית מוכרת. רפיח, חאן-יונס, בית-חאנון. אולי אתה מטפס במעגלים. מישהו יודע לאן הולכים?
וגם תוהה: אולי בעצם אין יעד. אולי זה סוג של עוקץ ניגרי, שהמחיר שלו הוא בצווי שמונה, חטופים, בחיים הקודמים.
ואתה עושה עוד צעד כי אולי התאהבת בחיפוש. בבלתי מושג. ועוד צעד כי אתה לא זוכר משהו אחר. ובכלל, ניצחון זה מה שהיית הכי צריך כשהתחלת לטפס. נחוש יותר, מלא בצדקת דרך.
קרפ.
ניצחון. איזו מילה מתעתעת. ריקה כזאת. מהונדסת. השחוקה ביותר במילון המלחמה שלנו. כזו שעוקרה ממשמעות. פאטה מורגנה של מילה. קרפ של מילה. כל אחד ממלא במה שבא לו, ומורח נוטלה מלמעלה.
נתניהו אומר ניצחון ומתכוון לכיסא ראש הממשלה. לניצחון האישי שלו על המציאות סביבו. סמוטריץ' אומר ניצחון וחולם על מלחמת אין קץ והתיישבות בעזה.
וככל שמתקרבים להסכם, הם מגבירים את השימוש במילה ניצחון. מוסיפים סימני קריאה. אזהרות. תוכניות.
ובסוף, ככל שתטפס ולא תגיע, תבין: זו בסך הכל אמתלה. מילת קוד למשוך מלחמה שמזמן הסתיימה.
פורטנייט.
יום אחד, אולי בקרוב, נצטרך לעשות חישוב מסלול למילה שהפכה חזות הכל. אין רע בשאיפה לניצחון, בטח לאומי, כל עוד יש בו משמעות והיגיון. בתים חרבים והמון סובל בעזה זה לא משמעות. השמדת חמאס, כלומר רעיון, אחרי כמעט שנתיים של מחירים קשים, זה לא היגיון.
ואולי דווקא הישראלים שיצאו בתחילת השבוע למחות ברחובות ניסחו בנחישות שלהם למען קדושת החיים הגדרה עדכנית למילה ניצחון. ניסחו "יחד ננצח" חדש.
"ניצחון מוחלט יש רק בפורטנייט", נכתב על אחד משלטי המפגינים. "הושט לי יד בעת צרה. אני אחיך אל תשכח", נכתב על אחר
"ניצחון מוחלט יש רק בפורטנייט", נכתב על אחד משלטי המפגינים. "הושט לי יד בעת צרה. אני אחיך אל תשכח", נכתב על אחר.
מי שהאשים את המוחים, "אתם מקרבים את 7 באוקטובר הבא", כנראה פחד מהאלטרנטיבה האנושית, הברורה, שהציגו השבוע למושג ניצחון.
מטפורי.
זה הזמן להיות אמיצים. זה הזמן לניצחון של משמעות. לא ניצחון ריק של קרפ, על איזה הר מטפורי. אלא כזה שמגיע מקריאת העם.
החטופים יחזרו. המלחמה תיפסק. הלוחמים ישובו לגבולם. נהיה במחלוקת על המחירים. נמצא קונצנזוס. נתחיל בנייה. ננצח.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.08.25
