היום צפוי להתקיים "יום עצירה" למען החטופים. שנים רבות שכחנו, החברה בישראל, את הדר גולדין. הוריו היקרים, לאה ושמחה, נשאו לבדם את המאבק לשובו, ואנחנו חטאנו בכך שלא הצבנו את זה בראש סדר העדיפויות. אסור לנו לחזור על אותה טעות עם החטופים של השבעה באוקטובר.
כמי שעמד בכיכר החטופים באירוע "שרים לשובם" וכמי שמאמין בכל ליבו שעלינו לעשות כל שאפשר כדי להחזיר את חמישים אחינו ואחונתו מהשבי, החיים לשיקום והחללים לקבורת ישראל, אני תומך באופן מלא בהעלאת המודעות ובקריאה נוקבת לממשלה לפעול ללא הרף לשובם. אסור שהחטופים יישכחו לרגע מהלב ומהשיח הציבורי.
אבל לצד התמיכה העמוקה שלי, חשוב לומר את האמת הפשוטה, הדרך שבה אנו נלחמים למען החטופים חייבת לקחת בחשבון גם את המציאות היומיומית של אזרחי ישראל.
המלחמה הארוכה שוחקת כל בית בישראל. משפחות מתמודדות עם פרנסה קשה, עסקים קטנים מנסים לשרוד, עובדים נאבקים לשמור על מקום העבודה. ברגע שבו מכריזים על "עצירה" כללית וחסימות כבישים, הנפגע הישיר הוא הציבור שגם כך נושא בנטל כבד.
אפשר למלא את הרחובות בשלטים ובמדבקות, להציף את הרשתות החברתיות במסרים, ולהפעיל לחץ ישיר על גורמים רלוונטים ומשפיעים, אבל אסור לעשות זאת בדרך שמחלישה עוד יותר את מי שכבר ממילא נאבק לשרוד בתקופה הזאת
תחשבו על בעל חנות קטנה שמנסה להחזיק את העסק בחיים אחרי חודשים של ירידה בהכנסות. יום נוסף שבו הלקוחות לא יכולים להגיע אליו עלול להיות בשבילו ההבדל בין הישרדות לסגירה. או על אמא צעירה מירושלים שצריכה להגיע עם בנה לטיפול רפואי חיוני בבית החולים, חסימת צומת מרכזית עלולה לעכב אותה שעות ולפגוע ישירות בבריאות של הילד.
שליחות שמניעה אותנו
חבריי ואני שיוצאים למילואים פעם אחר פעם עושים זאת גם מתוך מחויבות עמוקה להשבת החטופים. אנחנו נלחמים בחזית כדי להבטיח שהם יחזרו הביתה, כדי שאותן משפחות שסובלות את הגיהנום הזה יראו שוב את יקיריהן. זוהי שליחות שמניעה אותנו, וממנה אנחנו שואבים כוח גם ברגעים המאתגרים ביותר. דווקא מתוך המקום הזה אני אומר, המאבק למען החטופים חייב להיות כזה שמחזק את החוסן הלאומי ולא כזה שמערער אותו.
אפשר וראוי להרים קול למען שובם של החטופים. אפשר לארגן עצרות, צעדות, תפילות משותפות, פעילויות חינוכיות ותרבותיות. אפשר למלא את הרחובות בשלטים ובמדבקות, להציף את הרשתות החברתיות במסרים, ולהפעיל לחץ ישיר על גורמים רלוונטים ומשפיעים, אבל אסור לעשות זאת בדרך שמחלישה עוד יותר את מי שכבר ממילא נאבק לשרוד בתקופה הזאת.
דוידי בן ציוןהחטופים חייבים לחזור הביתה, זה חלק בלתי נפרד מהניצחון. כפי שחייבים להשמיד את חמאס כך חייבים להשיבם למשפחתם, זו חובתנו הלאומית והמוסרית. אבל באותה נשימה לשמור על החוסן של האזרחים כאן בבית. לאפשר להם להמשיך לעבוד, להתפרנס, לחיות. כי רק כך נוכל להמשיך להלחם, להחזיק מעמד, ולהבטיח שגם החטופים ישובו וגם החברה הישראלית תישאר מאוחדת ואיתנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.08.25
