מדינת ישראל נמצאת כיום בצומת דרכים אסטרטגי שיכול להוביל לניצחון ולעמידה מלאה בכלל מטרות המלחמה. הדרך לשם עוברת דרך הכרעתו הפיזית והתודעתית של חמאס בשני המעוזים האחרונים שנותרו לו ברצועה, העיר עזה ומחנות המרכז, בדגש על מרחב דיר אל-בלח.
האם חמאס כבר הוכרע? התשובה לשאלה זו עוברת דרך התשובה לשאלה אם חמאס יכול להשתקם במקרה שצה"ל ייסוג ואם יוכל להכריז על ניצחון. תשובתי לשאלה זו ברורה: אם לא נסיים את המשימה, חמאס יוכל להשתקם והמלחמה שלחמנו, הנופלים והפצועים – הכל יהיה לשווא. בצומת שבו אנחנו נמצאים כעת יש רק דרך אחת והיא – הליכה קדימה עד לניצחון.
1 צפייה בגלריה
(כוחות צה"ל ברצועה. ההנחה הייתה שמפלת איראן, כשצה"ל שולט ברוב שטח הרצועה, תייצר את התנאים לעסקה | צילום: אי-אף-פי, JACK GUEZ)
דיון זה מחזיר אותי לימיה הראשונים של המלחמה, כאשר ממשלת ישראל הגדירה את מטרות המלחמה שמלוות אותנו לכל אורכה: חיסול חמאס כגוף שלטוני וצבאי בעזה, החזרת כל החטופים ויצירת מציאות שלא תאפשר קיומו של צבא טרור בעזה, או במילים אחרות: היכולת לפרז ולשמר את פירוז עזה לדורות.
לא אשכח את התדהמה על פניו של המראיין בתחילת המלחמה ושל הפאנל כולו כשנשאלתי מה צפוי לקרות ואמרתי בפשטות: אנחנו נכבוש את רצועת עזה. ההבנה הזאת נבעה מהעובדה שהיה לי ברור שלא ניתן יהיה להשיג את מטרות המלחמה שהוגדרו בצורה כה בהירה ללא השתלטות, שכן עזה בנויה כל כולה מעיר תת-קרקעית עמוסה במחבלים, תשתיות פיקוד, תקשורת, מחסני אמל"ח ותחמושת, כמו גם הישענות על מתקנים אזרחיים, כגון בתי חולים, מוסדות חינוך ומתקני אונר"א. האסטרטגיה של חמאס נשענת על היעדר או על צמצום משמעותי מאוד של מרכזי כובד. ארגון הטרור הזה לא בנוי כמו חיזבאללה או איראן. הוא בנה מערכת מבוזרת הנשענת על בני המקום – מחלקות, פלוגות וגדודים הבנויים מאנשים שגרים באותן שכונות או ערים. זו מערכת שלא ניתן לטפל בה מהאוויר וקשה מאוד לאסוף עליה מודיעין. יעידו על כך כל המבצעים הרבים לאורך השנים של חיל האוויר ברצועה.
לא אשכח את התדהמה על פניו של המראיין בתחילת המלחמה ושל הפאנל כולו כשנשאלתי מה צפוי לקרות ואמרתי בפשטות: אנחנו נכבוש את רצועת עזה
תמונת המצב העדכנית של המערכה בכללותה מעודדת. צה"ל השתלט באופן מלא על 75 אחוז מרצועת עזה והשמיד את תשתיות הטרור במרחבים אלו. התהליך לא היה פשוט ולווה בהיתקלויות ובאירועים מבצעיים מורכבים במרחבים כמו רפיח, חאן-יונס ובית-חאנון, מקומות שצה"ל הכריע לחלוטין. כל זה נעשה בזמן שכמעט כל כובד המשקל של הצבא היה בהכנות להכרעת איום הגרעין האיראני ואיום הטילים הבליסטיים, הכנות שהסתיימו במתקפה של 12 יום ששינתה לחלוטין את המציאות וקידמה את הקרסת הציר השיעי. קודם לכן חיזבאללה הובס וצבא סוריה הושמד, וכעת צה"ל יושב בכתר החרמון ובמרחב החיץ בתוך סוריה. המציאות הביטחונית בצפון השתנתה לבלי הכר וממשיכה להשתנות: השיחות על פירוק חיזבאללה מנשקו בעיצומן, ובמקביל מתנהלות שיחות על הסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה.
לצד ההישגים והאופטימיות אנחנו במצב מורכב. בעזה יש עדיין חטופים, מצבם של אלו שבחיים רע ומחייב פעולה לשחרורם. הלחץ המדיני על ישראל הולך וגובר וניכר במיוחד סביב קמפיין ההרעבה וגם הרצון של הנשיא טראמפ להגיע להכרעה מהירה כדי להתקדם לעבר הסכמי שלום אזוריים, ליציבות ולשגשוג. אותות המלחמה הארוכה ניכרים בכשירות הכלים, ומערך המילואים תחת עומס מתמשך.
התנאים לא נוצרו
ההנחה של הדרג המדיני והביטחוני עד לפני כמה חודשים הייתה שמפלת איראן בשילוב כיבוש שלושה רבעים מעזה תייצר את התנאים הנדרשים לעסקת חטופים שתשחרר מחצית מהחטופים הנותרים. אולם על אף ההישגים המדהימים בשדה הקרב – התנאים לא נוצרו. הפער הזה נובע משילוב של מספר אירועים, קמפיין ההרעבה הגלובלי שהפיח רוח בחמאס לצד תקווה שהלחץ הבינלאומי יסיים את המלחמה, התערערות יציבות הממשלה סביב חוק הגיוס ועזיבת החרדים את הממשלה, והעובדה שקבלת ההחלטות בחמאס עיקרה בחמאס חו"ל – שאינו מרגיש כלל את לחץ המלחמה בעזה בעוד בכיריו יושבים במלונות פאר בקטאר. השילוב הקטלני של התנאים הללו יצר מציאות שלא איפשרה עסקה חלקית ואילצה את הדרג המדיני לנוע לעבר אסטרטגיה הכרעתית.
כמובן נשאלת השאלה: אם כעת חמאס כן מוכן לעסקה חלקית, מדוע ראש הממשלה אינו מעוניין בה יותר? דומני כי אם אכן לא תהיה עסקה כזו, התשובה לכך תהיה השילוב של התקצרות אורך הנשימה המדיני לצד התקצרות אורך הנשימה הצבאי וההבנה שאנחנו לא יכולים לסגת שוב מכל אותם אזורים שכבר כבשנו ואחרי חודשיים להתחיל מחדש במלחמה שתמשיך להתארך.
אם זו המציאות, וכעת מתקדמים לכיוון הכרעה של חמאס במעוז העיקרי והמשמעותי ביותר שלו בעיר עזה, כיצד במציאות זו נשחרר את חטופינו? בהקשר זה ישנם שלושה תרחישים אפשריים למקרה שלא תהיה עוד עסקה חלקית: התרחיש הראשון הוא תרחיש של כניעת חמאס לקראת הכרעתו והסכמתו להניח את הנשק ולשחרר את כלל החטופים תמורת מסדרון בטוח ליציאה מהרצועה. התרחיש השני הוא קריסת חמאס כגוף שלטוני וצבאי, כיתור כל אותם מקומות שבהם מצויים החטופים וניהול מו"מ לשחרורם עם החוטפים עצמם, לא דרך מתווכים. התרחיש השלישי הוא מבצעי שחרור צבאיים שבוודאי רלוונטיים לחטופינו שאינם בחיים, אך בהחלט – כפי שכבר אירע במלחמה – ייתכנו הזדמנויות מבצעיות גם לשחרור חטופים חיים. ככל שנקדים להכריע את חמאס כך תרחישים אלו יהפכו רלוונטיים וישימים אך כמובן לא נעדרי סיכון.
ההמתנה לקראת הפקודה להשתלטות על העיר עזה מורטת עצבים ומעוררת דאגה, הן באשר לאתגרים שצפויים ללוחמינו והן באשר לכשירות הכוחות. לצד האתגרים חשוב לזכור שצה"ל מגיע למערכה האחרונה עם הפקת לקחים מקיפה, עם טכנולוגיות ושיטות לחימה מתקדמות, עם נחישות לנצח ועם כשירות, שלמרות שחיקתה במידה מסוימת, היא לאין שיעור גבוהה יותר משל אויבנו המובסים. המסר של הרמטכ"ל לכוחות ברור: הקפידו על עקרון האבטחה ונועו קדימה בצורה נחושה אך מושכלת תוך מיצוי יתרונותינו על האויב.
אמיר אביביצילום: יריב כץאם נפעל נכון נצא מהמלחמה מנצחים ונוכל לעמוד בכלל המטרות: נכריע את חמאס, נשחרר את חטופינו ונייצר מציאות ביטחונית שתבטיח שצבא טרור לא יוכל לקום שוב בעזה.
דווקא נוכח מצבנו העגום כעת בזירה הבינלאומית חשוב לומר שכגודל הניצחון וכגודל ההכרעה כך יהיה תור הזהב של מדינתנו ביום שאחרי. ביום שאחרי הניצחון צפויים הסכמי שלום אזוריים וגלובליים שישתרעו עד אינדונזיה, צפויה פריחה כלכלית, עלייה המונית וגם בייבי בום. אין סיבה שכל זה לא יתחיל ביום שאחרי – אם רק נהיה מאוחדים ונתקדם יחד לעבר הניצחון המיוחל.
תא"ל (במיל') אביבי הוא יו"ר ומייסד תנועת הביטחוניסטים, לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.25
