לקראת הדיון בבג"ץ השבוע, בעתירות נגד הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן מניח אקדח נוסף על שולחן בג"ץ.
ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע כי רוטמן מתכוון להאיץ בשבוע הראשון של כנס החורף של הכנסת, שיחל מיד לאחר החגים, את הצעת החוק שלו לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק כבר עברה את ועדת השרים לחקיקה בחודש שעבר וכעת היא צפויה לעבור הליך מזורז בוועדה שבשליטתו של רוטמן. היועמ"שית מתנגדת בחריפות להצעה ואם החוק יעבור צפויה מערכה על אישורו בבג"ץ.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
(צילום: אלכס קולומויסקי, מישל אמזלג, לע״מ)
הצעת החוק תובא להצבעה בקריאה טרומית עם פתיחת המושב, ומיד לאחר מכן יתחילו בחקיקת החוק בוועדת חוקה. כזכור, שני חוקי המהפכה המשפטית המרכזיים - חוק ביטול עילת הסבירות והחוק לשינוי דרך בחירת השופטים - עברו גם הם תחת ניצוחו של רוטמן. בניגוד לעמדת שר המשפטים יריב לוין, רוטמן סבר מההתחלה שהדרך להזזת בהרב-מיארה לא תוגשם באמצעות הדחתה, אלא באמצעות פיצול המוסד. "העיסוק בהתנהלותה הכושלת של גלי בהרב-מיארה לא יקדם דבר, רק פיצול תפקיד היועץ המשפטי בחקיקה ראשית ייתן מענה מהיסודות", אמר רוטמן.
שלא כהצעות חוק קודמות בנושא הפיצול, הצעת החוק של רוטמן נועדה לפצל את תפקיד היועמ"ש לשלושה תפקידים שיאוישו על ידי שלושה נושאי תפקיד - יועץ משפטי, תובע כללי ומייצג המדינה בכל הערכאות. הצעתו של רוטמן היא בגיבוי מוחלט של ראש סיעת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ההצעה היא בהמשך להצעתו של שר החוץ גדעון סער שביקש לפצל את התפקיד לשניים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הצורך בהפרדה זו נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
3 צפייה בגלריה
"חשש לניגוד אינטרסים נגד מי שמתנהלים נגדם הליכים פליליים". נתניהו בדיון בבית המשפט
(צילום: ראובן קסטרו)
כמו כן, בהצעת החוק הודגש ניגוד העניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומינהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים: "בעוד שבהליכים אזרחיים ומינהליים מייצג היועץ המשפטי את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת, בהליכים פליליים עליו לייצג את האינטרס של הציבורי הכללי, ללא משוא פנים וללא תלות בעמדת הממשלה". החוק של רוטמן קובע גם את דרכי המינוי, תנאי הכשירות, משך הכהונה והסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים, תוך הבטחת עצמאותם המקצועית לכאורה מחד, ופיקוח מינהלי נאות מאידך.
היועמ"שית הודיעה לפני כמה חודשים כי היא מתנגדת נחרצות לפיצול. בחוות דעת שנמסרה לממשלה, שאותה כתב המשנה ד"ר גיל לימון, נאמר: "הצעות החוק, בעיתוי בו הן מועלות, הן חלק מהרפורמה המשפטית, מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על שלטון החוק. הכול, במהלך חפוז, בהצעות חוק פרטיות שלא קדמה להן עבודת מטה, ללא תשתית מקצועית או עובדתית, ובניגוד למסקנות ועדת שמגר שקבעה שאין לפצל את התפקיד".
עוד כתב לימון כי הצעות החוק בנושא "הן פרסונליות" והוסיף כי "כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהול הליכים פליליים רגישים בעניינם של נבחרי ציבור נוספים, ובמקביל לניסיון של הממשלה להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת". עוד אמר כי "על כן, קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי כנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקירות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים, לרבות ראש הממשלה עצמו".
מטעמו של יו"ר ועדת החוקה חה"כ רוטמן נמסר: "הצעת החוק שלי תפתור אחת ולתמיד את ניגוד העניינים המובנה הקיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ותעשה צדק היסטורי שייתן מענה דורות קדימה".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.08.25
