זה הכי לא 2025 לחשוב ולדבר במונחים האלה, אנחנו בעידן של טכנולוגיה עילית, של ליברליזם וחשיבה רציונלית, אבל רבותיי, אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמת דת.
הנה נוסחה קלה מאוד לבדיקת רמת מעורבותה של הדת בכל סכסוך אפשרי: לפחות אחד מהצדדים נלחם ממניעים דתיים? ברכות, אנחנו במלחמת דת.
והצד השני, האויב העזתי, האיסלאמי, הפונדמנטליסטי, שבשם אללה רצח את אחינו ואנס את אחיותינו, שקרא קריאות שבח לאלוהיו בעודו רוצח ילדים, בשבילו זאת מלחמת דת. מחבלי האויב היו משוכנעים באמת ובתמים שאת תפילת הצהריים של יום 7 באוקטובר 2023 הם יתפללו בהר הבית.
בעת צאתם אל הטבח הם לא ייחלו לבזוז את קניון עזריאלי למרות שהיו מפיקים בו הרבה יותר סחורה חומרית ממה שהיה מעניק להם ביקור בהר הבית. הם גם לא חלמו לרחוץ בחמי עין גדי באותו יום, למרות שכנראה היה להם שם כיף בהרבה מכמה שאפשר לכייף בעיר העתיקה בירושלים. למכת הפתיחה של המלחמה הם קראו "מבול אל אקצה", וכעת למבצע ההמשך הם קוראים "מטה משה", על שם המקל ששימש את משה רבנו. הם לא שמו לעצמם למטרה את כיבוש בארי, וגם לא את הגדלת כמות הפועלים שיקבלו היתר עבודה בישראל. אלה לא מטרות המלחמה שלהם. בשבילם זו מלחמת דת שמטרת העל שלה היא לרצוח את היהודים, בני הקופים והחזירים, לשחרר את הר הבית, ולסלק מהארץ את אלה מאיתנו שישרדו את הטבח.
להכריע את האויב המתועב הזה בכוח הזרוע
ולכן גם אם אנחנו נעשה כל פליק-פלאק תודעתי אפשרי, גם אם ננסה להתחמק מהעובדה שבסיס בסיסו של הסכסוך היהודי-ערבי הוא מלחמת דת, כל עוד הצד השני מחזיק את האמת הזאת, לנו אין ברירה, אלא לשחק באותו משחק.
ואם זאת האמת, אין לנו מנוס מלבד להכריע את האויב המתועב הזה בכוח הזרוע. מלחמת דת לא מנצחים במשאים ומתנים, לא מכריעים אותה בהפוגות של שקט שייענה בשקט, כי כל שקט מול אויב דתי, הוא לא יותר מזמן הצטיידות והתארגנות לקראת הטבח הבא.
ומלחמה כזאת גם לא מסיימים בעסקאות, למה? כי הצד השני קשיח לחלוטין. כי בשבילו זאת מלחמה עד המוות, עד הסוף, עד שהוא ינצח אותנו ועד שאנחנו נוכרע, נירצח או נגורש.
יש המוני ישראלים פטריוטים, ציוניים, רוב גדול של עם ישראל, שבחושיו הבריאים מגבה אתכם. לכו לשלום אל המלחמה הכי חשובה בעידן הנוכחי ושובו ממנה בשלום, המלחמה שתוכיח לאויב העזתי ולמזרח התיכון כולו שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
ולכן גם אלה מאיתנו שלא מבינים את מהות הסכסוך לעומק, גם אלה שמתעקשים בכל דרך אפשרית שאין מדובר בסכסוך דתי, גם לכם אין ברירה, אלא להכריע את האויב הזה. שתי האפשרויות היחידות הן או שנביא למותו, או שנביא לכניעתו, וגם זו תוכל להתקיים אך ורק בתנאים שלנו. כן, זאת דרך ארוכה יותר ממה שהתרגלנו, היא מתישה יותר, היא דורשת מאיתנו משאבים לאומיים וחברתיים קשים מאוד. זאת המלחמה הארוכה בתולדותינו ואפילו אחרי שנתיים אין לה מועד סיום ברור, אבל אין דרך קצרה לטפל בבעיה כל כך מורכבת.
וזה הזמן לפנות אל עשרות אלפי אחינו חיילי צה"ל בחובה, קבע ומילואים שעתידים להיכנס בשערי העיר עזה: אל ירך לבבכם, אתם יוצאים למלחמת אין ברירה, מלחמת קיום, מלחמה שלא בגללנו, בגלל האויב שניצב מולכם, אין לה תחליף אחר מלבד הנפת החרב. אתם שליחינו במשימה הנעלית הזו. אל תקשיבו לשלל הקולות שנשמעים חזק מדי בתקשורת הישראלית, קולות של אנשים שאינם מבינים את מהות הסכסוך, וכתוצאה מכך גם לא מבינים את אופי הפתרון הנדרש.
עמיחי אתאלילשמחתנו יש המוני ישראלים פטריוטים, ציוניים, רוב גדול של עם ישראל, שבחושיו הבריאים מגבה אתכם. לכו לשלום אל המלחמה הכי חשובה בעידן הנוכחי ושובו ממנה בשלום, המלחמה שתוכיח לאויב העזתי ולמזרח התיכון כולו שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, שאין לנו שום כוונה להתקפל בפני הרוע, שלא שכחנו ולעולם לא נשכח ולא נתקרר מזוועות 7 באוקטובר, שאנחנו מבינים היטב את הרקע למלחמה, ובדיוק בגלל זה אין לנו שום כוונה שלא לנצח בה.
