1. יום הכיפורים מציב במרכזו את הווידוי. פעולה המחייבת הכרה של השַב בחטאיו תוך עמידה נחושה אל מול התנהגות קלוקלת ופוגענית בעצמי ובזולת. יום שבו נדרש האדם להביט במראה, לא ליפות, לא לטשטש, לא לגלגל את האחריות על האחר. אני ורק אני מבקש מחילה. זה יכול להיות כואב, מייסר, מטלטל. הנטייה הפשוטה שלנו היא להעלים את חולשותינו, להסתיר את מעשינו.
2. תשובה באה לעולם מפני שאנחנו אנשים אופטימיים. בבסיס התשובה עומדת ההנחה שאם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן. כל זמן שהנר דולק, כל זמן שנשמת החיים בוערת, התשוקה לטוב גדולה מהנטייה לעשות רע. מקורה של המילה "חטא" הוא במילה "החטאה". יש בכך כדי להצביע על יסודות האדם: הוא שואף לטוב, רוצה טוב, אלא שלא פעם הוא "מחטיא", מפספס את הדרך, פונה לשבילים לא לו, נוסע נגד כיוון התנועה, חוצה נתיבים, עובר לא פעם באור אדום. יום כיפורים הוא יום של עצירה המאפשר לנו לחשב מסלול מחדש. היהדות סבורה שתשובה קשורה בקשר הדוק בחיבור לחיים שיש בהם עמל, תרבות, יצירה ותנופה. תיקון יהודי אמיתי לא דורש ניתוק בין חיי הרוח לחיי המעשה. תשובה איננה פחד, חרדה ופרישה מחיים טבעיים. תשובה היא אמונה גדולה במה שיש לחיים להציע.
3. בראש השנה הגעתי לבית הכנסת. מישהו הניח על מקום מושבי את תמונתו של מני גודארד שגופתו מוחזקת בעזה. לא היה רגע אחד בראש השנה שמני לא היה איתי. יחד לחשנו את מילות תפילת "ונתנה תוקף", שמעתי אותו זועק מתוכי מילים וצלילים של תפילות עתיקות. ליטפתי את התמונה, ביקשתי מחילה שלא הכרנו לפני. עם צאת החג חיפשתי כל מה שנכתב על אודותיו, הפכנו לחברים. בשנה זו, חזרה בתשובה אישית כוללת גם חזרה לאומית המחויבת לשיבתם של כל אחינו ואחותנו שעודם בשבי.
4. ישראלים מחפשים אשמים. נוטים לראות בזולת אחראי לכל עוולה; לראות במפלגה השנייה, בבני השבט האחר, כמי שאחראים לכל הקשיים שמלווים אותנו. "אם רק היו מקבלים את דעתי", היינו חיים בגן עדן. ישראל במצב חברתי מורכב, ווידוי והכרה בחטא שלי ובאחריות שלי יכולים לאפשר לעצמנו כחברה, להתחיל מחדש.
הדרך שבה אנו צועדים מסוכנת, היא יכולה להוביל אותנו לחורבן. אלה סבורים שקפלניסטים הרסו את המדינה, בהתנהלותם תרמו לפתיחת המלחמה; אלה מאשימים את הביביסטים, את המשיחיים והקיצוניים כמי שאחראים לכאוס הנורא העוטף אותנו. הפכנו למדינה בהפרעה הפוגעת בעתידה במו ידיה מפני שכל צד מכה על החזה של הצד השני. תשובה היא בראש ובראשונה קבלת אחריות, תיקון אישי וקהילתי.
שי פירוןצילום: יונתן בלום5. ישראל חווה טלטלה זהותית. מעולם לא פקדו ישראלים רבים כל כך אירועי סליחות; שאלות זהותיות עמוקות גורמות לצעירים וצעירות לבחון את יהדותם בעיניים לא מגזריות. החלוקות הישנות איבדו את ערכן, התשובה הישראלית הגדולה היא תנועה של משמעות וזהות. מושגים כמו "הדתה" ו"חזרה בתשובה" לא משקפים את תהליכי העומק שעוברים עלינו. אנחנו בונים בימים אלה יהודיות ישראלית פורצת ימין ושמאל; דתיים וחילוניים. החטא הגדול הוא הפיצול, הפירוד, ההפרדה. יום כיפור הוא הזדמנות לתשובה ישראלית של אלה לזרועות אלה.
6. המבחן הגדול הוא לא ביום הכיפורים אלא בימים שיבואו אחריו. רק אז תיבחן מידת הכנות של כולנו.
שי פירון הוא נשיא תנועת "פנימה", לשעבר שר החינוך
