אחד הדברים המשמעותיים שנחשפו בעקבות 7 באוקטובר טמון ביחס העוין לישראל, כמדינה יהודית, במקומות שונים ברחבי העולם. חשוב להדגיש שהיחס השלילי לישראל נובע מהיותה מדינת היהודים, ולא רק בשל התנגדות למדיניותה, שכן עובדה שיש עוד מדינות שזוכות להתנגדות – רוסיה של פוטין, מן הסתם – ובכל זאת, ואף שרוסיה פוגעת במדינה אירופית, לא ראינו שורת הפגנות המוניות נגדה כמו אלה שנערכו אתמול נגד ישראל. יתרה מכך: אפילו לו היינו מנסים לחשוב שמטרת המפגינים היא תמימה, שהם בסך הכל רוצים להפסיק את המלחמה ולהזדהות עם המצוקה של העזתים - מדוע להפגין דווקא ב-7 באוקטובר, ביום שבו כל אדם הגון יודע שהנפגעים היו ישראלים, רובם אזרחים שנרצחו ועברו זוועות שקשה אפילו לשחזר?
ההפגנות האנטי-ישראליות ב-7 באוקטובר היו, בראש ובראשונה, עדות לכך שהאנטישמיות, או לכל הפחות ההתייחסות ליהודים כאל "אחרים", לא נעלמה מהעולם. היא רק משנה צורה. או כפי שהקומיקאי היהודי ג׳רי סיינפלד אמר באחד הראיונות המרגשים שהעניק כחודשיים לאחר 7 באוקטובר: "בדור שלי כבר חשבנו שהאנטישמיות היא דבר שקוראים עליו בספרי ההיסטוריה, והנה גילינו שהיא עדיין איתנו".
אפשר גם לתהות מדוע אלה שמאשימים את ישראל בג׳נוסייד, לא מנסים לעשות ככל שביכולתם להפסיק את "רצח העם" בדרישה מחמאס לקבל מיד את תוכנית טראמפ, ולו כדי להציל את הפלסטינים מהמשך העוול? הרי מי שבאמת דואג לחיי כל פלסטיני – וראוי לדאוג גם להם - צריך לפעול בכל דרך אפשרית להצילם, ולא להסתפק רק בדרך הקלה של האשמת ישראל.
והדבר המחשיד ביותר הוא שכמעט בכל ההפגנות האנטי-ישראליות, ובסמסטר שלימדתי באוניברסיטת קולומביה הייתי עד להן מקרוב, איש לא קורא לפיוס בין ישראל לפלסטינים, או מבחין בין זוועות חמאס לבין תמיכה בפלסטינים. ומן הסתם, יש משהו עקרוני מעוות בהזדהות של אנשים מערביים עם ערכים של תנועה איסלאמית קיצונית על חשבון ישראל, שבכל זאת מייצגת את ערכי המערב הליברלי.
חשוב גם לסייג את הדברים. כדי להתמודד, או לפחות לנסות להבין את שמתרחש בחלקים נרחבים בעולם, אסור להסתפק רק בטיעון ש"כולם אנטישמים". הדברים מורכבים יותר. ממשלת ישראל הייתה צריכה, למשל, להביא בחשבון את העובדה שהתמשכות המלחמה, על מראות הזוועה שהיא מקרינה מעזה לעולם, תעצים את השנאה כלפינו. גם שרים שמתבטאים בזלזול כלפי אובדן חיי האדם בעזה היו צריכים לדעת שדבריהם יצוטטו בעולם. וכמובן, גם לעובדה שממשלת ישראל הנוכחית לא מביעה שום רצון בפיוס עם הפלסטינים המתונים - בין אם במתכונת של שתי מדינות, או בכל מתכונת אחרת - יש תרומה לעוינות כלפינו. כך שדונלד טראמפ צודק בקביעתו שרבים בעולם שכחו את 7 באוקטובר, אבל יש להודות שגם למדיניות הממשלה חלק בהשכחה.
בניגוד לשנאת זרים שגרתית, גם האנטישמיות המודרנית בראשיתה וגם האנטי-ציונות הנוכחית נתמכות בהצדקות אינטלקטואליות לכאורה
ועדיין, למרות ההסתייגויות האלה, ואף שצריך להפריד בין אנטי-ציונות או אנטי-ישראליות לבין אנטישמיות, דברים רבים משיקים ביניהן. כך, למשל, בניגוד לשנאת זרים שגרתית, גם האנטישמיות המודרנית בראשיתה וגם האנטי-ציונות הנוכחית נתמכות בהצדקות אינטלקטואליות לכאורה. גם העובדה שלא רק ישראלים מותקפים אלא גם יהודים שאין להם חלק בסכסוך מעידה כי הדברים קשורים.
ויש עוד דבר שמפגיני השנאה לישראל נוטים להדחיק: מאז ומעולם קל היה להפוך את היהודים לשעיר לעזאזל ולהטיל עליהם אשמה בלעדית. אולם זה אף פעם לא מסתיים רק ביהודים, כפי שהחורבן באירופה במלחמת העולם השנייה כבר הוכיח.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.10.25
