אבינו המייסד, דוד בן-גוריון, נודע בכך שלא חסך שבטו ממוסדות בינלאומיים, ובראשם האומות המאוחדות ("או"ם שמום"). ברוח דבריו, ממשלות ישראל לאורך עשורים הקפידו לכבד את המוסדות הללו, אך גם שמרו על חשדנות וריחוק שאיפשר לנהל את ענייני השעה, ובפרט את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מבלי לפגוע בחופש הפעולה הצבאי, במעמדה וכלכלתה של המדינה.
תופעת הבינאום (שילוב של האו"ם ובינלאומי) של הסכסוך תפסה תאוצה בשני העשורים האחרונים (גם בצל עליית האנטישמיות ברחבי העולם) אך בסך הכל נוהלה באופן יחסי, עד לפרוץ המלחמה הנוכחית. החלטת הממשלה להאריך את המלחמה בעזה הביאה לערעור תפיסת המדיניות ארוכת השנים שנוהלה בעדינות, ולפיה ישראל פועלת באופן מבוקר שימנע חציית קווים של מוסדות בינלאומיים ומדינות בשאלות הקיום של העימות עם הפלסטינים. גם עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, היה נכון כבעבר לשקלל את הווקטור הבינלאומי בסד השיקולים. על אף שדגלים רבים הורמו בארץ ובקרב ידידינו הטובים ברחבי עולם מבעוד מועד – רה"מ נתניהו בחר להתעלם ונמנע מניהול סיכונים מבוקר של הזירה המורחבת של המלחמה, היא הקהילה הבינלאומית.
מתווה טראמפ לסיום המערכה, לצד מעלותיו בנושא השבת החטופים, מעניק כמעט צ'ק פתוח לשותפותיו המרכזיות במזרח התיכון לעשות כבשלהן ביחס לרצועת עזה. קטאר, הפטרונית של חמאס, חוזרת לבמה המרכזית כשחקן משפיע מעצב בעזה, בפרט לאחר המתקפה הישראלית הכושלת על אדמתה, שגררה, בין היתר, נזק מערכתי בדמות הסכם הגנה חסר תקדים עם ארה"ב. טורקיה, שושבינת המתווה, חוזרת לאחר שנים רבות לזירה הפלסטינית בדלת הראשית, עם מוטיבציות שקשה לחשוד בחיבת יתר שלהן כלפי ישראל, בהובלתו של ארדואן בעל המזג האנטישמי. ברקע נמצאות שחקניות נוחות יותר לישראל כמצרים, ירדן וסעודיה – אך כל אחת מאלה צפויה לדרוש את ליטרת הבשר שלה בעיצוב "היום שאחרי" המלחמה, ובכלל כרגע אלה משחקות במדרון אחורי ומותירות את הבכורה לציר הטורקי-קטארי.
במישור הצבאי, מתווה טראמפ מנחה על הקמתו כוח רב-לאומי (ISF) כרכיב מרכזי בייצוב הרצועה. הכוח הבין-ערבי המסתמן יעסוק באבטחת גבולות, מניעת הברחות אמל"ח ופירוק חמאס מנשקו. לצד היתרונות הגלומים במהלך שכזה, בפרט צמצום סיכון ללוחמינו, ניתן להניח שכוח זה יָצֵר את חופש הפעולה של צה"ל בשטח מחד, ומאידך יעמוד בסימן שאלה ביחס ליכולתו לפרק את חמאס מנשקו. אלו סוגיות שתתבררנה ככל שהזמן יחלוף, אך לכל הפחות תקדים כוח יוניפי"ל בלבנון מוכיח שגם בעניין זה – לא כל הנוצץ זהב. כך, למשל, אחד הסיכונים הכרוכים ביוזמה טמון בעובדה כי הקהילה הבינלאומית אוהבת "פתרונות אינסטנט" – באופן שעשוי להביא להפעלת לחץ להעתקת מודל דומה ליו"ש – מרחב שהטיפול וההתמודדות עם הטרור בו שונה בתכלית מהמענה הנדרש ברצועת עזה. מנגד, גיבוש כוח בין-ערבי בהובלה סעודית ומפרצית יכול להוות אבן תמך נוספת לקידום הנורמליזציה והרחבת הסכמי אברהם.
הצונאמי המדיני שישראל חווה בנושא הפלסטיני, ובראשו גל ההכרה הרחב במדינה פלסטינית במוסדות האו"ם (שניתן היה למנוע בניהול מדיניות תבונית), מחדד עד כמה היעדר אסטרטגיה קוהרנטית והניתוק הכמעט מוחלט משותפינו באזור ובעולם – מסיבים נזק ארוך טווח לישראל
אלו הם רק חלק מן האתגרים הכרוכים, אם כן, בבינאום הסכסוך. הצונאמי המדיני שישראל חווה בנושא הפלסטיני, ובראשו גל ההכרה הרחב במדינה פלסטינית במוסדות האו"ם (שניתן היה למנוע בניהול מדיניות תבונית), מחדד עד כמה היעדר אסטרטגיה קוהרנטית והניתוק הכמעט מוחלט משותפינו באזור ובעולם – מסיבים נזק ארוך טווח לישראל, לחופש הפעולה המדיני והצבאי, לכלכלתה, למעמדה – וכמובן לאזרחי המדינה. ממשלת נתניהו השישית, הסובלת משיתוק אסטרטגי עמוק, תתקשה לעמוד באתגרי השעה, בהותירה ואקום לשחקנים שאינם נוחים לנו. נותר לקוות כי הנשיא טראמפ ישכיל לשמור על האינטרסים של כולנו – עד לבוקר הבחירות בישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.10.25
