בשעתיים שבהן דיווחו בחדשות שהפצ"רית נעדרת ויש חשש כבד לחייה רוב הישראלים החסירו פעימה. מימין ומשמאל, הישראלים הנורמטיביים בלעו את הרוק וניסו לקלוט איך לעזאזל הגענו עד הנה. אבל יש מי שלא נחים לרגע. היו מי שמיהרו לקבוע מוות, לסמן את הרוצחים (לא פחות) ולהסיק מסקנות. היו מי ששמחו לאיד, היו מי שקבעו שבעצם חייבים לעצור את היועמ"שית ולזרוק אותה לכלא, ומי שתרמו תיאוריית קונספירציה או שתיים. אנשים שהכל ברור להם, שאין בהם בהלה או בלבול, רק זעם קדוש או הצדקות בוערות.
בגמרא יש כלל קטן, שעבור פוסקים הוא כלל הכרחי - למד לשונך לומר איני יודע. לא על כל דבר צריך לנסח מניפסט תוך 20 שניות, לא כל התרחשות קיצונית במציאות שלנו היא ברורה להפליא ותואמת בדיוק את כל האמונות והדעות שהיו לנו קודם. כשבניו של אהרן הכהן חוטאים ונענשים במיתה, הוא דומם. כשמרים הנביאה נענשת בצרעת קשה על לשון הרע שאמרה על אחיה משה, הוא לא בז לה אלא מתפלל לרפואתה. למבוכה יש ערך.
מה אנחנו כן יודעים?
1. שאסור בתכלית האיסור שעוולות לא ייחקרו מחשש שחשודים ייקחו את חייהם בידיהם. זה נכון לאלופה כמו הפצ"רית, ולחייל פשוט כמו מילואימניק בכוח 100. זה נכון לראש ממשלה ולאזרח מהשורה. חקר האמת הוא הכרחי, ומינהל תקין במסגרת שלטון החוק הוא התשתית שעליה בנויה חברה.
2. החיים והמוות ביד הלשון - ארס, שמחה לאיד, דה-לגיטימציה וגסות הן נשק קטלני. חובה להתווכח ולא לטשטש מחלוקות. אבל אי-אפשר בכל שנייה ורגע להזין את הלהבות בעוד דלק. זה לא עניין של נימוסים, זה עלול לעלות בקיומנו ממש. 7 באוקטובר היה תזכורת שהספיקה להישכח.
היו מי שמיהרו לקבוע מוות ולסמן את הרוצחים. היו מי ששמחו לאיד, או קבעו שבעצם חייבים לעצור את היועמ"שית. אנשים שהכל ברור להם, שאין בהם בהלה או בלבול, רק זעם קדוש או הצדקות בוערות
3. ניקוי אורוות זה תהליך כואב. מי שרוצים שנחשוב שכולם כולל כולם מושחתים הם בדרך כלל המושחתים עצמם. אבל במשרדי הממשלה, בצה"ל, במשטרה ובבתי המשפט עובדים אנשים הגונים שמקדישים את חייהם עבור הציבור. זה לא אומר שאין בעיות קשות ושחיתות, אבל אם נרצה או לא - אין לנו מערכות חלופיות. ולכן אין ברירה אלא לתקן. תשאלו את קורבנות 7 באוקטובר שמתחננים לוועדת חקירה ולקיחת אחריות, אבל עדיין שולחים את ילדיהם להתגייס לצה"ל ולא יורדים מהארץ או בוחרים מדינה חדשה.
צריך רק להביט במראה בשביל לראות את עומק התשישות של כולנו. השנתיים שעברו עלינו היו גיהינום. טבח מחריד, מלחמה ארוכה וכבדת דמים וקרע פנימי חסר תקדים. לא נוכל להתמודד עם אתגרי הענק שהותירה לנו המלחמה אם נישאב פעם אחר פעם לסחרור קטלני.
