תודו שלא ראיתם את זה בא: ראש הממשלה החליט לאשר את חידוש הדיונים על חוק הפטור מגיוס. האם זאת הוראתו של הרב דוב לנדו, המנהיג הכי חשוב לציבור הליטאי לקדם את חוק ביסמוט שעשתה את שלה? האם זה היה השופט סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שביושבו בראש הרכב בג"ץ ביחד עם השופטים מינץ ו-וילנר, כולם שופטים שמרנים, הקציבו לממשלה 45 ימים לגיבוש צעדי ענישה כלכליים נגד המשתמטים? או שאולי ההפגנות נגד ש"ס, שהמשיכו השבוע להגיע לדלתות בתי חברי הכנסת של המפלגה, הן שהניעו את נתניהו לצנן את העסק לפני שהוא יוצא משליטה, בלי להתחייב על שום דבר? והכי מעניין: האם ניתן ללמוד משהו מהחלטתו של נתניהו לחדש את הדיונים, בעניין כוונתו לרוץ בבחירות הבאות?
זה לא שיש רוב בטוח למתווה ביסמוט, או כפי שהוא נקרא מתווה אריאל אטיאס, אבל חלק מהחרדים, אגודת ישראל – בניגוד לליטאים – נתנו אוקיי להמשיך במשא ומתן כי הם מיושרים עם דרעי שמתקשה להסתיר את התלהבותו לחזור לממשלה.
האם חוק הגיוס הוא אינדיקטור לאן מועדות פניו של נתניהו? קשה לומר. הרי מדובר בחוק שהוא כל כך הרסני מבחינה ציבורית, חוק שעשוי ליצור משברים וקונפליקטים בין כל חלקי העם, קואליציה ואופוזיציה, כולל בתוך אותן מפלגות, שאם הוא יעבור – זה יכול לרמוז על כך שנתניהו עשוי לא להתמודד שוב בבחירות וכי "אחריו המבול"
האם חוק הגיוס הוא אינדיקטור לאן מועדות פניו של נתניהו? קשה לומר. הרי מדובר בחוק שהוא כל כך הרסני מבחינה ציבורית, חוק שעשוי ליצור משברים וקונפליקטים בין כל חלקי העם, קואליציה ואופוזיציה, כולל בתוך אותן מפלגות, שאם הוא יעבור – זה יכול לרמוז על כך שנתניהו עשוי לא להתמודד שוב בבחירות וכי "אחריו המבול". כי מה אכפת לו להוריש חוק קטלני כזה לליכוד, אותם "שווישים" שהוא עצמו בז להם, וכל מה שהוא רוצה זה למשוך כמה שיותר זמן.
אבל אם הוא כן מתכוון לרוץ שוב בבחירות, הציפייה היא שנתניהו ינסה לשכנע את החרדים להעביר את התקציב, בלי חוק גיוס אבל עם הרבה כסף, חקיקה והרחבת סמכויות, ולדחות את חוק ההשתמטות לממשלה הבאה.
מה שבטוח, שנתניהו נמצא כעת במקום שבו הוא הכי אוהב לשהות – חוץ מאשר בכנף ציון בדרך לוושינגטון או במלון טוב קרוב לחבריו המיליארדרים – הלימבו הזה שבין החלטה לחוסר החלטה, כשעוד אפשר לשחק בכל הכדורים, להעיף באוויר, לכדרר, לפוצץ ברעש גדול, להפתיע. או במילים אחרות: הוא עדיין מתלבט, מתחבט, מתייסר ובעיקר לא ממהר להחליט לפני שהוא בטוח מה יגרום לו פחות נזק אישי. הדילמה ברורה: האם בזמן בחירות עדיף לו לשמור על החרדים בממשלתו, או שעדיף להגיע לבחירות כשחלק מהקמפיין הוא שהוא לא נתן יד לחוק ההשתמטות.
אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מאשים את הצבא במחדל גיוס החרדים. הצבא כשל כישלון חרוץ, הוא אומר. גם אלה שנעצרו או שהגיעו לשדה התעופה – קיבלו חנינה. ליברמן מחפש דרכים חלופיות כדי למנוע זכויות מהחרדים המשתמטים, ובדרך גם מעוד כמה שלא באים לו טוב בעיניים. אחרי שההצעה שלו ושל לפיד לשלול זכות הצבעה ממי שלא מתגייס נתקלה בביקורת קשה, עומל עכשיו ח"כ עודד פורר, מס' 2 בישראל ביתנו, על הצעת חוק שתשלול מכל האסירים בבתי הכלא זכות הצבעה. הרעיון מאחורי זה הוא, שהמשתמטים מקרב החרדים הרי יוכנסו לבתי כלא, ושם, על פי החוק החדש שרוקח ליברמן, ייאסר עליהם להצביע.
לדעת ליברמן, אף אחד לא יוכל להתנגד לחוק הזה, שקיים בהרבה מדינות דמוקרטיות, משום שזכות ההצבעה תישלל מכל מי שיושב בכלא, לא רק משתמטים, אלא גם רוצחים, שודדים ואנסים. אחרי שסגרו בפניו את הדלת, מנסה עכשיו ליברמן להשתחל דרך החלון, גם אם יש עליו סורגים.
אבל חוק הגיוס הוא רק עוד מכשלה אחת בדרכה של הממשלה שהידקה השבוע את מעמדה כמדינת חסות. גם בימיה הקשים ביותר, ישראל לא הגיעה למעמד שהיא נמצאת בו היום. היו אירועי לחץ, לפעמים ראש ממשלה נאלץ להתקפל בנושא מסוים, אבל מעולם לא קרה שגורלה של המדינה נתון בידיהן של מדינות אחרות.
מטוסי F-35 מחולקים לכל עבר כמו שקיות יום הולדת: טורקיה, סעודיה, ולא בטוח ששלנו זוכים ליתרון איכותי. הדברים נזילים אצל טראמפ, ועכשיו הנשיא מאוהב. רק לא בנו. טורקיה וקטאר הופכות להיות בעלות הבית בעזה; ארה"ב מעניקה ברית הגנה לקטאר; ונשיא סוריה, שעברו כמחבל אל-קאעידה לא נמחק מהוויקיפדיה, צומח לממדי מנהיג אזורי ונמשח לכזה על ידי התזת בושם תוצרת הנשיא האמריקאי. ותוך כדי כל הקרקס הזה, מועצת הביטחון מכריזה על מסלול למדינה פלסטינית מבלי לדבר עם ישראל.
איך זה קרה? פשוט מאוד. ראש הממשלה שלנו נתניהו, תלוי אישית בטראמפ. הוא ואנחנו תחת הסכם לא כתוב: טראמפ יעזור לביבי להיחלץ מהכלא, ובתמורה ביבי לא יביע הסתייגות משום צעד של טראמפ. כן, זה בלתי נתפס, אבל היי, איפה הייתם בשבועות האחרונים כשקמפיין החנינה של נתניהו יצא לדרך בבית הלבן?
ברמה הבינלאומית כבר איבדנו לגמרי את דעת הקהל בכל העולם, כולל המפלגה הרפובליקנית. למעט כמה ותיקים, הדור הצעיר כבר לא עם ישראל. במקרה הטוב הוא רואה אותנו כעוד מדינה
ברמה הבינלאומית כבר איבדנו לגמרי את דעת הקהל בכל העולם, כולל המפלגה הרפובליקנית. למעט כמה ותיקים, הדור הצעיר כבר לא עם ישראל. במקרה הטוב הוא רואה אותנו כעוד מדינה, במקרה הפחות טוב – כמי שמשתמש באיפא"ק ובכסף יהודי כדי לשלוט על המדיניות האמריקאית. באף מדינה – איחוד האמירויות, מצרים, ירדן – לא היו מוכנים להיפגש עם נתניהו מאז הבחירות. אנחנו בחולשה פנימית עצומה, קרע גדול בעם, וכשחלשים קל יותר לקבל תכתיבים.
הנזק של נתניהו למדינה ברור לכל, אבל הדרך שלו לצאת מזה היא כבר מסורת: המשך הסכסוך בין ימין ושמאל, חילונים ודתיים, ערבים ויהודים; לאפשר לקיצוניים להפעיל אלימות ביהודה ושומרון; ולהקים ועדה מטורללת של השרים הכי קיצוניים שיכתיבו לנו את הרכב ועדת החקירה הלא-ממלכתית. שיטת נתניהו.
כמו תמיד, נתניהו זורק נתח בשר לזירה, וגורם לכולנו לריב אחד עם השני ולשכוח את הכישלונות שלו. וכן, זה עובד פנטסטי. הרי העיקר שהזמן עובר.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.25
