"אני רציתי לשאול בשלומך", אמרה אתמול, מעל הדוכן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, תוך שהיא מניחה את ידה על הלב ומביטה בשר הביטחון ישראל כ"ץ שהגיע לכנסת כדי להציג את עמדת מערכת הביטחון ומדיניות הממשלה בנוגע להסכם הגבול הימי עם לבנון, או משהו דומה, ומצא את עצמו שלא בטובתו ושלא לשמחתו נדרש להשיב לשאלות חברי הכנסת. "האם אתה מרגיש בסדר", המשיכה מלינובסקי, "ומה הכוונות שלך בהמשך הדרך, כי אתמול", הסבירה, והיד עדיין על לוח ליבה, "היו פרסומים שרוצים להדיח אותך מתפקיד שר הביטחון. אז מה המשרד הבא שלך". ואם לא היה ברור למה היא מתעקשת איתו, בנועם יש לומר, גם את זה היא הסבירה: "כי אנחנו חברים הרבה מאוד שנים, אז יש לי דאגה אישית כלפיך".
"בכל פעם שניפגש כאן או במקום אחר", ענה לה כ"ץ, "זה יהיה כשאני שר ביטחון ואת חברה באופוזיציה. וזה המצב שצפוי להימשך לפחות עד הבחירות. אז אל דאגה". תשובה לא רעה, אגב, יחסית למעמד, מה שלא הפריע למלינובסקי להתבונן בו כמו בעוף המסתובב על הגריל. שמינית חיוך, חמישית חמלה. שנינו, היא אמרה לו בלי להוציא מילה, הרי יודעים איך הדברים מתנהלים כאן.
כ"ץ, איך לומר בעדינות, אכן לא נראה במיטבו. ימים קשים. בלי קשר להדלפות שיוצאות ממקורביו, או ממקורבי נתניהו, עד כמה השניים מתחרטים על מינויו של הרמטכ"ל אייל זמיר, לכולם ברור שאת הקרב הזה כ"ץ כבר הפסיד, ולא רק בנקודות. גם בחזית מול הרמטכ"ל, שאם צריך להמר על הראש של מי יעוף ראשון, כדאי לכ"ץ להכין קרטון.
ועכשיו נשאר רק לתהות איך יסחוב את החודשים עד הבחירות כשמעל ראשו כבר מרחפים השמות שהודלפו של אלו שישמחו לטפס במקומו לקומה ה-14 בקריה, ובראשם שמו של גדעון סער. אז במה שקשור לסער אפשר לסגור במהירות את הפינה. בלי קשר למידת התאמתו של זה לתפקיד, כלומר במידת אי-התאמתו של זה לתפקיד, מה שברור הוא שהווטו שיגיע ממיאמי ומבלפור יהיה מיידי. ואז נשאלת השאלה אז מי כן, ומכיוון שקל יותר לענות על השאלה מי לא, ומכיוון שבינתיים יצאה הודעה שראש הממשלה כלל לא שוקל להחליפו, יכול להיות שכ"ץ יכול, או שלא, להשאיר את הקרטון מתחת לשולחן.
הפער בין החשיבות העצומה שמעניקים שרים בכירים לבחירות בסניף הליכוד בעפולה, בהשוואה לאוזלת היד, לרשלנות ולחוסר המקצועיות בניהול המשרדים שבאחריותם, מתיש ומדכא
רק שכ"ץ, עם ההחלטה המשונה לבדוק את תחקירי צה"ל דווקא עכשיו, עם ההחלטה הקפריזית להקפיא את מינויי הרמטכ"ל והחזיתות שהוא פותח אחת ליומיים-שלושה עם צה"ל, הוא לא לב העניין. הוא רק דוגמה, סימן ולא מופת לאופן שבו מתנהלת הממשלה הנוכחית בשנתיים האחרונות, תוך שהיא מציפה ומטביעה את המדינה כולה, או לפחות את מרבית אזרחיה, בים של ספינים שמבעבעים בירושלים וזולגים לכל עבר. מאיינים את שאריות האמון בה.
אריאלה רינגל הופמןהפער בין החשיבות העצומה שמעניקים שרים בכירים לבחירות בסניף הליכוד בעפולה, בהשוואה לאוזלת היד, לרשלנות ולחוסר המקצועיות בניהול המשרדים שבאחריותם, מתיש ומדכא. עד כדי כך שלגמרי לא ברור אם ההחלטה של השר כ"ץ להיכנס לקרב הורדות ידיים עם הרמטכ"ל לא קשורה בכלל לתוצאות הבחירות באיזה סניף נידח בנס-ציונה צפון. עד כדי כך שמדיניות הממשלה בנוגע לגבול הימי עם לבנון, שהביאה את כ"ץ לדבר במליאה, מעניינת את חברי הכנסת שטרחו והגיעו לאולם כקליפת השום, והשאלה שמטרידה אותם, שהופכת להיות חזות הכל, נוגעת למשרד הבא שכ"ץ יתגלגל אליו כן או לא, והאם הייתה זו החלטת ראש הממשלה לזמן אליו בנפרד את שני הניצים, כ"ץ וזמיר, או שהיה זה כ"ץ שהודיע שלא יגיע לפגישה המשותפת. דיון בתחתית החבית שהדבר היחיד שהיה טוב בו זה לראות את מלינובסקי, עם היד על הלב, שואלת את כ"ץ לשלומו.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.11.25
