בנימין נתניהו הורה השבוע לקדם בוועדת החוץ והביטחון את חוק הגיוס - בפועל חוק ההשתמטות - לאחר שקיבל לכאורה אור ירוק מהרבנים האשכנזים (למעט חסידות גור). אלא שבמקביל מתרחבת בתוך הקואליציה התנגדות לחוק בטענה שמדובר בכניעה לחרדים. "מרד", מכנים זאת בגוש הימין.
מי שמובילה מאחורי הקלעים את ההתנגדות היא סגנית שר החוץ, שרן השכל. כמי שכבר הודיעה שלא תחזור לליכוד, היא מרגישה חופשייה: אין לה פריימריז על הראש או מחויבות סיעתית מיוחדת. היא לוקחת בחשבון שתשלם מחיר פוליטי – פיטורים מתפקידה כסגנית שר או הכרזה עליה כח"כית פורשת, מה שלא יאפשר לה להתמודד בבחירות הבאות ברשימה המיוצגת כיום בכנסת.
1 צפייה בגלריה
(השכל. חוששת שנתניהו יהלך אימים על המתנגדים, ולוקחת בחשבון שתשלם מחיר אישי | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
בשיחות שקיימה השבוע טענה השכל שבנוסף אליה עצמה, היא מחזיקה ברשימה של חמישה ח"כים מהקואליציה שהתחייבו באוזניה להצביע נגד החוק. אחד מהם הוא בסבירות גבוהה יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, יולי אדלשטיין. ה"חשודים" האחרים בעיני הקואליציה הם אופיר סופר, דוד ביטן, דן אילוז, משה סעדה ואלי רביבו.
השכל הסבירה לבן שיחה כי היא לא מפרסמת את השמות כדי למנוע מנתניהו או מיו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ להלך עליהם אימים. בינתיים, נדמה, די בכך כדי לעורר סיר לחץ בליכוד. "רק שישה? אני רואה פוטנציאל של 11 חברי קואליציה שיתנגדו לחוק", אמר ח"כ מהמפלגה.
חבר אחר בקואליציה הוסיף שהסיבה שהחוק לא קודם כלל בחודש האחרון היא החשש מהמרד: "עכשיו אין לביבי ברירה, כי החרדים לוחצים. אבל הם מבינים שאין לזה רוב".
חמור מכך: כלל לא ברור כיצד הח"כים החרדים יצביעו. מוטי בבצ'יק, שמנהל מאחורי הקלעים את יו"ר יהדות התורה גולדקנופף, אמר למכר שנציגי גור לא יתמכו בחוק. הוא אפילו התגאה ש"בגללי, החוק הזה נופל על חודו של קול".
אגב, לפחות לגבי זהות ח"כ אחד ברשימה של השכל לא צריך להתאמץ יותר מדי בניחוש. ח"כ אילוז כבר הצהיר שהוא יתנגד למתווה הגיוס המדובר, ולאחרונה נשא דברים ברוח זו בכנס של ליכודניקים שמתנגדים להשתמטות.
עד כמה החוק מטריד את המפלגה בשנת בחירות? כנראה שמאוד. בסקר טלפוני נשאלו כ-8,000 מתפקדים: "האם אתה מעדיף להעביר את חוק הגיוס או להקדים את הבחירות?". 48.3%, כמעט מחצית, ענו שהם מעדיפים בחירות.
*
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מסרבת ליישם את החלטת הממשלה על פתיחת נמל קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) באילת. גורמים בתחום האנרגיה טוענים שההחלטה נובעת משיקולים פוליטיים, כדי לא לפגוע בשני ראשי עיריות חברי ליכוד שמתנגדים לצעד הזה: אלי לנקרי מאילת ותומר גלאם מאשקלון.
בימים אלה שקועה השרה עד צוואר במאבקי פריימריז. אחרי שקיבלה שריון אישי מנתניהו בבחירות הקודמות, הפעם היא חייבת להתמודד ברשימה הארצית כדי לחזור לכנסת. המאבק בצמרת צפוף, וזו אולי הסיבה שהיא נדבקת בחודשים האחרונים לבנימין ושרה נתניהו, כולל בשני ביקורים בארה"ב.
נמל קצא"א אילת נסגר על ידי השרה הקודמת תמר זנדברג בהתאם למדיניות המוגדרת "אפס תוספת סיכון". ליתר דיוק, הנמל קיבל אישור לקלוט שני מיליון טונות דלק בשנה, שהם שש אוניות בלבד.
"אין נמל בעולם שיכול לעבוד עם אונייה פעם בחודשיים", אומר גורם המעורה בפרטים. "החשיבות של נמל אילת קריטית לביטחון האנרגטי של ישראל". לדבריו, בשנת 2020 היה לקצא"א הסכם עם איחוד האמירויות על העברת נפט דרך אילת, אבל ההגבלות על הנמל הבריחו את האמירתים מההסכם.
בעקבות המלחמה, ועל רקע שורת חוות דעת ממשרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, המל"ל, מבקר המדינה ועוד, הוחלט בתחילת 2025 לפתוח את הנמל מחדש. ההחלטה נתקלה בהתנגדות של לנקרי וגלאם, שמתוך דאגה לתושביהם לא מעוניינים שנפט ודלקים יעברו דרך הערים שלהם. גלאם, אגב, נחשב לאחד הפוקדים הגדולים לליכוד בדרום. למה לסילמן להסתבך ערב הפריימריז?
"מילא הייתה מתנגדת משיקולים ירוקים, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהגנת הסביבה מעניינת אותה"
"זה אבסורד שכל גורמי המקצוע תומכים בפתיחת קצא"א", מוסיף הגורם. "יש החלטת ממשלה והיא מונעת את יישומה. מילא הייתה מתנגדת משיקולים ירוקים, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהגנת הסביבה מעניינת אותה".
גורם המקורב לסילמן טוען שההפך הוא הנכון: "גורמי המקצוע במשרדה מתנגדים בתוקף לפתיחת הנמל למרות החלטת הממשלה. והיא דווקא משלמת על זה מחיר פוליטי. היא נאבקת בדודי אמסלם. הוא תומך בפתיחת הנמל ואיתו פעיל מרכזי של הליכוד ברמת גן שרעייתו בתפקיד בכיר בקצא"א".
*
יריביו הפוליטיים של נפתלי בנט מנסים ‑ לפחות על הנייר - להעביר חקיקה שלא תאפשר לו להתמודד בבחירות הקרובות אם לא יחזיר חובות של כ-20 מיליון שקל שצברו מפלגות עבר שלו. לטענתו מדובר בחובות שירש מקודמיו, וכך או אחרת, הוא לא עוסק כעת בכספי העבר הרחוק. הוא דואג לכסף של הבחירות שבעתיד הקרוב.
בחודשים האחרונים גייס ראש הממשלה לשעבר ערבויות ללא פחות מ-22 מיליון שקל לטובת מפלגתו החדשה, "בנט 2026", מתוך 30 מיליון שמותרים על פי החוק. מקורב אליו מעריך שהסכום המקסימלי יגויס בשבועות הקרובים.
הגיוס נעשה באמצעות ערבים שהתחייבו לבנק שיעמדו מאחורי ההלוואות למפלגה. ארבעת הערבים הגדולים הם בנט עצמו, ניר נובק (ראש המטה שלו), עומר שווילי (מנכ"ל האתר הפיננסי Investing.com) ודונה רז לוי (בכירה לשעבר בגוגל וחברה בפורום "דבורה"). כל אחד מהם חתם על ערבות אישית של מיליון שקל. את שאר הסכום משלימים ערבים נוספים במספרים קטנים יותר.
*
פעיל הימין מרדכי דוד, עבריין שזוכה לכבוד מלכים בכנסת, התנפל השבוע על ח"כ נעמה לזימי וכינה אותה "עבריינית ממורמרת". האירוע משך קצת תשומת לב בתקשורת, אבל בעיני ח"כים מהאופוזיציה זו הייתה רק דוגמה לכך שמקום העבודה שלהם הפך בתקופה האחרונה למרחב לא נעים עבורם.
מה קרה? הבחירות למוסדות הליכוד שנערכו השבוע שינו את פני הכנסת. בשבועות האחרונים הפגינו פעילי ליכוד, עסקנים וחברי מרכז נוכחות מוגברת במשכן. יש שיגידו שהם הפכו לבעלי הבית. ח"כ מהאופוזיציה סיפר שבשלושה מקרים הוא נאלץ להתקשר למנכ"ל הכנסת צ'יקו אדרי כי פשוט לא נמצא עבורו מקום לאכול במזנון, שהיה מלא בפעילי ליכוד. "חברי המרכז השתלטו על הכנסת", אומר ח"כ ותיק. "לחלקם יש אישורי כניסה קבועים, מקום חניה והרשאה להיכנס למזנון הח"כים".
גורם בכנסת דוחה את הטענות על כניסת חברי ליכוד באופן לא מסודר למשכן ולמזנון, ומזכיר שעל פי הנוהל, כל ח"כ רשאי להזמין אורחים וגם להיכנס איתם לאכול. אבל מרכזת סיעות האופוזיציה, מירב בן ארי, מתעקשת שבשבועות האחרונים נחצה גבול
גורם בכנסת דוחה את הטענות על כניסת חברי ליכוד באופן לא מסודר למשכן ולמזנון, ומזכיר שעל פי הנוהל, כל ח"כ רשאי להזמין אורחים וגם להיכנס איתם לאכול. אבל מרכזת סיעות האופוזיציה, מירב בן ארי, מתעקשת שבשבועות האחרונים נחצה גבול: "זה קרה בעיקר בימי שני ורביעי. הכנסת התמלאה חברי מרכז וקבלני קולות של הליכוד, וח"כים רבים התלוננו בפניי על תחושה עוינת. באחד המקרים מרדכי דוד הוצא מהמזנון על ידי סימון דוידסון מיש עתיד, אבל הוחזר בשיא החוצפה על ידי סילמן".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.25
