הזירה שבה מוכרעת היכולת של ישראל להגן על עצמה ולשגשג פועלת 365 ימים בשנה – בפיד של מאות מיליוני אנשים. רובם מתחת לגיל 35, חלקם ייהפכו בעתיד למנהיגים ולמובילי דעת קהל בעולם. הם חיים בטיקטוק, ב-X, באינסטגרם, בוויקיפדיה ובמנועי בינה מלאכותית – ושם מתעצבת תפיסת עולמם.
לא מדובר במלחמת הסברה. המונח הזה, שגורר אותנו לאחור לשפה של מגננה והתנצלות, שייך לשנות ה-80. היום כבר לא "מסבירים" את המציאות, אלא מעצבים אותה, ואויבינו הבינו זאת מזמן.
היום, כדי לערער מדינה כבר לא צריך צבא. צריך נרטיב. חמאס, איראן, קטאר, רוסיה ומדינות נוספות – כולן משקיעות כבר שנים בבניית סיפור שקרי ברשתות החברתיות, באתרי חדשות, באקדמיה ובעוד אפיקים. זו כבר לא ביקורת עניינית על המדיניות הישראלית או על הממשלה שלה, שהיא כמובן לגיטימית, אלא שלילת עצם קיומה של מדינת ישראל.
נרטיב מוכן מראש
מדינת ישראל אינה יכולה להתקיים כמשק אוטרקי. היא אפילו לא מסוגלת לספק לעצמה את כל צורכי החימוש שלה. כדי לקיים את עוצמתה הצבאית, ישראל זקוקה לכלכלה חזקה, לחברה משגשגת ולבריתות כלכליות, תרבותיות, אקדמיות וביטחוניות עם מדינות אחרות.
מי שגדל על הנרטיב ולפיו ישראל והעם היהודי הם שורש כל הבעיות בעולם, לא ירצה להיות בן ברית. ואף שבזירה הצבאית ישראל בנתה עליונות מרשימה שהפכה אותנו לשחקנית מובילה, בזירת דעת הקהל אפילו לא עלינו על המגרש.
כבר ב-7 באוקטובר, כשאזרחים ישראלים נרצחו ונחטפו, הופצו ברשתות האשמות על "רצח עם". כמה מהחשבונות הפרו-פלסטיניים הגדולים שלכל אחד מהם מיליוני עוקבים, ומופעלים משטחי הרשות הפלסטינית ומצפון אמריקה פירסמו ב-48 השעות לאחר הטבח, שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה. הפוסטים האלו זכו לעשרות מיליוני צפיות ושיתופים. ב-8 באוקטובר התקיימו מחאות ענק נגד ישראל בלונדון, בניו-יורק ובסידני, ובזמן שישראלים נלחמו על השגת שליטה ביישובי העוטף – קבוצות מאורגנות ברשת וברחובות הפיצו נרטיב אחר לגמרי.
מהיכן הם מצייצים?
בשבוע שעבר החלה רשת X לחשוף מיקומים של חשבונות. לפתע התברר ש"עיתונאים" עזתיים המדווחים ומגייסים כסף, מופעלים למעשה מטורקיה, מהולנד, מאינדונזיה ומדרום-מזרח אסיה. חלקם שימשו מקור לדיווח עבור גופי תקשורת מערביים.
בנוסף, חשבונות אנטי-ישראליים גדולים המציגים את עצמם כפטריוטים אמריקאים ואירופאים, מופעלים בפועל מפקיסטן, מבנגלדש ומניגריה. אחד מהם, Times of Gaza, שלו כמיליון עוקבים, מדווח בזמן אמת מה קורה בעזה ומצהיר שהוא פועל משם, והוא נחשב במערב למקור אמין לדיווחים מהרצועה – מופעל מדרום-מזרח אסיה. רשת X מציינת מתי קיים חשש לשימוש ב-vpn שמשבש את המיקום, רק שאין חשש כזה ב-Times of Gaza – שכלל לא נמצא במזרח התיכון.
חשבון נוסף של "עיתונאי" עזתי שגם ה-BBC השתמש בציוצים שלו שבהם דיווח על הקור, הסבל ורעש ההפצצות – נמצא בהולנד. המשפיען העזתי מוחמד סמירי, שיש לו מיליוני עוקבים ברשתות ובביו שלו כתוב שהוא מדווח בזמן אמת מפלסטין, יושב בכלל באינדונזיה. הוא טוען שהוא נתן לאחיו שחי שם להשתמש בחשבון. ויש עוד דוגמאות.
מדובר במבצע השפעה גלובלי מאורגן – והוא עובד. הרשתות החברתיות הן לא "המציאות", אך כפי שראינו בעשור האחרון, הן זולגות לתוכה. ברית-המועצות הריצה קמפיינים אנטי-ציוניים עוד בשנות ה-60. הזירה נותרה אותה זירה, רק שהכלים השתנו, וישראל ממשיכה להשתמש בכלים אנכרוניסטיים.
מה צריך לעשות עכשיו?
השלב הראשון הוא הכרה: זו זירת ביטחון לאומי, לא "הסברה" בעת מלחמה. על הממשלה לייצר מדיניות כוללת, תוך חלוקת אחריות ברורה בין מערכת הביטחון, משרד החוץ והחברה האזרחית.
מערכת הביטחון צריכה לפתח תו"ל השפעה וסיכול של מבצעי השפעה עוינים. משרד החוץ – שחייב לקבל תקציבים וסמכויות – צריך לתרגם את הדיפלומטיה הישנה לעולמות של רשתות חברתיות ודור ה-Z. החברה הישראלית צריכה להוביל חלק מהפעולות בשטח, היא יודעת לעבוד מהר ואורגני, ויש לה אמינות גדולה יותר מאשר לממסד בקרב צעירים.
בנוסף, ישראל חייבת להשקיע בהכשרת אנשי מקצוע שזו המומחיות שלהם – קריאייטיב, מחקר, דאטה, ניתוח שיח, טכנולוגיה ו-OSINT. אנחנו לא זקוקים למגיבים, אלא למשפיענים שמעצבים שיח ומובילים אותו.
ישראל יכולה להוביל לא רק בהגנה על עצמה, אלא גם לספק פתרונות למערב, שמתמודד עם אותם איומים תודעתיים שמפרקים מדינות מבפנים. בשנתיים האחורנות הפורום הכלכלי העולמי סימן את בעיית הדיסאינפורמציה כאיום הכי גדול לאנושות, ויש ואקום במתן מענה לבעיה. ישראל יכולה להציע פתרונות באמצעות המוחות והטכנולוגיה של אזרחיה, אך לפני כן היא חייבת להכיר בכך שזוהי חזית קריטית להמשך קיומנו, שנייה רק לחזית הפיזית, ועלינו לנצח בה.
אלה קינן היא מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, שבו היא מובילה את תחום יצירת התוכן והמחקר על השפעת גורמים זרים על דעת הקהל ברשתות חברתיות ובמודלי בינה מלאכותית, חשיפת קמפיינים ורשתות דיסאינפורמציה
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.25
