אחרי יותר משנתיים שבהן הם נאבקים נגד חוק גיוס שבפועל ינציח את חוסר השוויון, לא ירחיב את שורות צה"ל, יותיר את הנטל על הציבור המשרת בלבד, ומעל הכל יפגע בביטחון המדינה, אתמול הם הגיעו שוב לוועדת החוץ והביטחון - משרתי מילואים, משפחותיהם ונוער לקראת גיוס - כדי להשמיע את קולם בדיון הרשמי הראשון על הצעת החוק של ח"כ ביסמוט.
ביסמוט מדבר בדיון
(צילום: ערוץ כנסת )
שבות רענן, ממובילות מפלגת המילואימניקים, הגיעה לדיון עם צוף בת השמונה חודשים, הבת החמישית שלה ושל בעלה צור שמשרת במילואים בחטיבה 55. "אני עצמי הצבעתי לממשלה הזו", היא אומרת, "אני מהימין המאמין, שיודע שלא יפרוץ מחר השלום ושכדי לחיות בארצנו נהיה חייבים צבא גדול וחזק. אין צבא גדול וחזק בלי אחינו החרדים, שיגיעו במספרים גדולים, על בסיס תמריצים שקוראים להם להצטרף אלינו ולא להישאר מנותקים מאיתנו. ממשלת ימין צריכה לדאוג לביטחון המדינה, לא להפלות בין דם לדם על בסיס שיוך מגזרי. אני לא מוכנה לראות איך הימין מזדכה על כל הערכים שלו בשביל פוליטיקה קטנה".
במהלך הדיון התפתח עימות בינה לבין לוחם מילואים, שטען כי בין הנאבקים בחוק ישנם אלו המעודדים סרבנות. לדבריה, "הוא ניסה להגיד לי שזה אירוע פוליטי, שכל המטרה שלנו היא להפיל את הממשלה. מעל כל במה אנחנו חוזרים ואומרים: אנחנו מתייצבים, זו זכות לשרת במילואים, אבל אנחנו צריכים עוד אנשים, לא נצליח להמשיך לבד. יש לנו אחריות על הבית הזה, תמיד נגיע".
בפתח הדיון, חגי לובר, ששכל במלחמה את בנו סמל-ראשון (במיל') אלישע יהונתן ז"ל, הטיח ביו"ר הוועדה ביסמוט: "החוק שלך מסוכן. אתם פוגעים בביטחון המדינה. החוק לא מתחיל להתקרב לצרכי הצבא. אתם מבדילים בחוק הזה בין דם לדם. הילדים שלי אחרי השבעה חזרו לעזה, יחד הם עשו 900 ימי מילואים. אנחנו עושים את זה כי אין מספיק אנשים. אם נולדת למגזר נכון, אז חייך הרבה יותר בטוחים במדינת ישראל. אני הצבעתי לממשלה הזאת, אני קורא לחברי הקואליציה להתנגד לחוק הזה". ביסמוט, מצידו, אמר בדיון כי "הדורות שלפנינו ושיהיו אחרינו מסתכלים. זה חוק השייך למדינת ישראל כולה. יהיו בחוק שינויים. מי שיתנגד יוכיח שהוא מעדיף את המשחק הפוליטי הקטן על אינטרס לאומי".
סגן (במיל') יונתן סמק מבנימין השתחרר משירות קבע בנובמבר 2024, וכבר השתבץ לשירות מילואים בחטיבה לוחמת. "החוק הוא מעולה, אם הכל היה הפוך", הוא הבהיר, "קודם אנחנו רוצים לראות את אחינו החרדים לצידנו, ואז נדבר על החזרת תקציבים. כרגע לחוק יש מטרה אחת, להוריד את הלחץ מצוואר החרדים העסקנים. אבל ביום אחרי שהחוק יעבור, הם יכולים להביא לכך שאף אחד לא יתגייס ל'צבא השמד' וזהו. קודם הם דורשים להוריד את הלחץ המופעל עליהם, ורק אז אולי נקבל כמה חיילים בודדים, בלי מכסה ללוחמים. אנחנו דורשים שהחוק יהיה הפוך: קודם תיתנו ואחרי זה תקבלו".
1 צפייה בגלריה
מימין: רס"ן (במיל') מתן יפה, דניאל לוין, סגן (במיל') יונתן סמק, רותם צאליק אבידר, רס"ל (במיל') יובל כהן, שבות רענן ורס"ל (במיל') עידו קרן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יונתן, פעיל במאבק מטעם פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, הוסיף: "אנחנו במאבק הזה מתוך אהבה לעם ישראל ואהבה לאחינו החרדים. עכשיו אנחנו דורשים מהקואליציה להיות אמיצה. כמו שאנחנו היינו אמיצים בשדה הקרב במלחמה, אנחנו מצפים מהם לעמוד נגד חוק רע, לא לתת לו לעבור".
"הדיון היה קרקס. הגענו כדי להסתכל לח"כים בעיניים"
רב-סמל (במיל') עידו קרן, ממובילי ארגון "כתף אל כתף", השלים יותר מ-500 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה. גם הוא הגיע אתמול לדיון, יחד עם ארבעה משרתי מילואים ושישה בני נוער לקראת שירות, השותפים גם הם לעשייה בארגון. "בתור החבר'ה שמגויסים למאות ימים, ואלו שעוד מעט יתגייסו וייקחו גם חלק בנטל, הגענו לבלום את החוק האנטי-ציוני שלא יביא לגיוס בכלל", הוא מסביר.
על הדיון עצמו הוא מספר כי הוא "התנהל כמו קרקס, באופן לא ענייני. התחושה היא שרוצים להמשיך למרוח אותנו ולא להגיע לשום הישג אמיתי. בשביל להעביר אותו הקואליציה מנסה להשיג אצבעות של המפלגות הערביות, שזה לבד מעיד על טיב החוק והמשמעויות שלו על הציבור המשרת. אנחנו הצעירים, שרוצים לחיות פה ולהקים את המשפחות שלנו במדינת ישראל, לא יכולים לאפשר חוק גרוע".
רב-סמל (במיל') יובל כהן מתנועת "הרבעון הרביעי", שמשרת בהנדסה קרבית ונפרד עד כה משני ילדיו למשך 300 ימי מילואים, הסביר למה הגיע אתמול לדיון: "כדי להסתכל בעיניים של חברי הכנסת שרוצים להעביר חוק שפוגע בכולנו. החוק הנוכחי ממשיך להנציח את המצב הקיים שבו אנחנו מעלימים בעיות תמורת קולות פוליטיים. הכנסת צריכה לדאוג לכולנו, חברי הכנסת צריכים לשמור עלינו ולצערי כרגע חלק מהם לא מונעים מהמקום הזה.
"מצד אחד ראיתי מאות אנשים שעומדים בתור כדי להיכנס לדיון ולהשפיע, ומצד שני ראיתי חברי כנסת שיושבים באירוע מורכב שדורש מהם להתעלות מעל לשיקולים קטנים. שני דברים יקרו מעתה והלאה: נגיע למילואים ככל שיקראו לנו, כי יש לנו מדינה אחת ואנחנו לא ננטוש אותה, ונמשיך במאבק שלנו לחברה צודקת יותר".
גם רותם אבידר צאליק, מייסדת "שדולת המשרתים", שיתפה מדוע השתתפה בדיון, בזמן שבעלה בסבב מילואים נוסף. "הגעתי במטרה להכניס תיקונים משמעותיים שיהפכו את החוק הזה לאפקטיבי, בזמן שאין שום סנקציה מיידית, אישית וכלכלית", אמרה, "אנחנו צריכים להבטיח שהן פוגשות את הפרט, שיבינו שהם לא יכולים להמשיך להתקיים במדינה אם הם לא לוקחים חלק. את כל ההטבות שהם זכאים לקבל חובה להתלות בשירות בצה"ל". בשיחות אישיות עם הח"כים, היא הוסיפה, "רבים מהם הבהירו שלא יתמכו בו כפי שהוא. אנחנו חייבים לחזק אותם ולתמוך אותם".
דניאל לוין, פעילה גם היא ב"שדולת המשרתים", עברה אחרי הדיון בין חברי הכנסת, כשהיא בחודש השמיני להריונה השלישי. בן זוגה, ליאור, משרת במילואים בפלס"ר שריון. "אני מנסה לשמוע מהח"כים שהחוק, כמו שהוא כרגע, לא יכול לעבור", הסבירה, "זה מעודד שיש כאלו שכבר אמרו שלא יתמכו בו באופן הזה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שהחוק הזה לא יביא גיוס של חרדים, אלא יעודד אותם להשתמט. דוחף אותם לנשוך שפתיים עד גיל 26, בו יקבלו פטור מה'סנקציות' שיוטלו עליו".
רב-סרן (במיל') מתן יפה, ממייסדי תנועת "אל הדגל", הבטיח: "הוויכוח על חוק הגיוס הוא לא על מתווים אלא על השאלה אם מדינת ישראל רוצה להמשיך להתקיים או להתפרק מרצון. עם ישראל לא יסלח לפוליטיקאים שיצביעו בעד חוק שדופק את גיבורי השנתיים האחרונות ומפקיר את ביטחון המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.12.25
