"אני לא יודע מי המציא את המשפט הזה שזכות ההצבעה היא זכות מקודשת", אמר השבוע יו"ר האופוזיציה בראיון לכאן חדשות, "היא לא מקודשת". יאיר לפיד התייחס להצעת חוק שהגיש, שאמורה למנוע את זכות ההצבעה ממי שלא התגייס לצה"ל. זה אותו לפיד שביולי 2023, לאחר שאושר בכנסת צמצום עילת הסבירות, הכריז ש"מה שקרה פה היום הוא לא במסגרת הדמוקרטיה". וזה ביחס לעניין משפטי שלרוב לא פוגש את אזרחי ישראל ומשפטנים מתווכחים עליו שנים. צמצומו בעיני לפיד הביא את ישראל למצב של סף-דיקטטורה. שלילת זכות הצבעה? דמוקרטיה במיטבה.
לפיד לא מציע סנקציה מקובלת, כגון שלילת הטבות כספיות, שאכן מוצדק לדון בהן נגד מי שלא שירת את המדינה כחוק. הוא מבקש למנוע מאזרחים זכות בסיסית, שלא לומר הכי בסיסית, האוויר בריאות של כל אזרח. בישראל שומרים על זכות זו באדיקות: אפילו עבריינים שהורשעו בפשעים חמורים משלשלים פתק בקלפי של בית הכלא. לפיד אף הגדיל ונימק ש"יש זכויות וחובות ואחד תלוי בשני. נגיד הציבור הערבי במדינת ישראל לא מזמינים אותו להתגייס, אז זה לא חל עליו". במילים אחרות: מותר לשחק בזכות ההצבעה ולחלק אותה למי מגיע ולמי לא לפי שייכות לנסיבות, מגזרים ומקום מגורים. נשמע הוגן.
לפיד לא לבד. יו"ר כחול לבן בני גנץ, שהתייצב בחזית המאבק נגד שינויים במערכת המשפט עוד בימי ממשלת החילופים, כתב על אזרחים שקראו קריאות לעבר נשיא בית המשפט העליון: "הם צריכים להיעצר ולשבת מאחורי סורג ובריח". זו הדמוקרטיה שמציע גנץ? לכלוא אנשים, בהם משפחות שכולות, על הבעת מחאה, הגם שהיא סוערת ובמקום שבו זה פחות מקובל? הרי גם בכנסת לא חסרו בשנתיים האחרונות אזרחים שחצו את הקווים ומחו בוועדות, במליאה ובמסדרונות. אם מישהו מהקואליציה היה מציע לכלוא אותם הוא לא היה יכול לצאת את דלת ביתו מבלי להיתקל במשמרות הבושה-בושה-בושה.
עוד זה מאיים וזה בא: יו"ר מפלגת הדמוקרטים (הו, האירוניה) יאיר גולן אמר בכנס של הארץ ש"הדבר הבא שנעשה זה להטיל הגבלות על הרשתות החברתיות באופן שלא יאפשר ליצור תעמולה אינטנסיבית, כי זו בעיה עולמית". אמנם בסביבתו הסבירו כי מדובר בהצעה להיאבק בתופעות כמו בוטים במימון, אך אפילו שאלה או תמיהה על דבריו לא עלו מצד אנשיו. קל לדמיין איזו מהומה, ואפילו מוצדקת, הייתה קמה אם אמירה כזאת הייתה מגיעה מצד שר התקשורת המכהן, שכבר סומן כאויב "התקשורת החופשית".
שילה פרידצילום: טל שחר הנה כי כן, ממחנה פוליטי שמזהיר השכם והערב מפני פגיעה בדמוקרטיה עולה שרשרת של הצעות והצהרות שצריכות להדליק נורות אדומות אצל כל אזרח, ובוודאי אצל גורמי מחאה שיצאו לרחובות (וזאת זכותם כמובן) בגלל תתי-סעיפים הנוגעים לסמכויות הייעוץ המשפטי. ייתכן שהם כל כך רוצים להחליף את הממשלה, שלא אכפת להם במה הם מחליפים אותה: הקיטוב העמוק שנוצר בין תומכי השלטון ומתנגדיו מסרס לחלוטין הסכמה על חוקי משחק אלמנטריים, ומביא לאינפלציה בהצעות אנטי-דמוקרטיות גם מכיוון המחנה שצועק "דמוקרטיה" בגרון ניחר. אם אכן תוקם פה ממשלה על ידי אותם גורמים והצעות כאלה ימשיכו להידחף בלי ביקורת ברורה מבפנים, בהחלט יהיה אפשר לדבר על מדרון שיהיה חלקלק אפילו יותר, ומחילה על חילול הקודש, מאשר בתרחיש של פגיעה בעילת הסבירות.
