"אמא, תסתכלי, יש שם מישהו שרוכב על אופניים ולבוש מפחיד", אמר מוחמד בידס (18) לאמו מירפת (42) כשיצאו מביתם שבלוד. "תוך שניות ספורות ראיתי שני רעולי פנים על אופניים חשמליים מסתכלים האחד על השני ואומרים זה לזה 'זה הוא', 'זה לא הוא'. לפני שהספקתי להבין מה קורה הם התקרבו לבני, ירו בו שלושה כדורים ודחפו אותי", נזכרה מירפת ברגע הנורא ששינה את חייה לעד.
מירפת ישנה ליד הקבר של בנה
(צילום: חסן שעלאן)
את הרגעים שהגיעו אחר כך היא זוכרת במעומעם. "צעקתי עליהם: 'למה? למה?! זה לא הוא!', ואז אחד מהם חזר והמשיך לירות לעברי ובנס לא נפגעתי", תיארה. "הבן שלי נרצח ואמרתי לו 'אל תמות. הבטחת לי שאתה תמשיך את לימודיך ותתחתן ותעשה עתיד מוצלח ולא תחזור אליי ללא רוח חיים'. אני לא ישנה בכלל. הרוצחים תמיד בראש שלי. אני רואה אותם כל הזמן כאילו הם באים אליי".
כשהשוטרים הגיעו לזירה הם מצאו את מירפת מחבקת חזק את מוחמד. במשך חצי שעה היא סירבה למסור אותו, כשהיא כולה מגואלת בדם. "השוטרים אמרו לי שהם לא ראו רצח מזעזע כזה", אמרה. "רצחו בדם קר את בני, שלא עשה כלום. תשאלו את כל לוד אם בני היה עבריין. הוא לא רצה לדבר ולא לצאת מהבית. אפילו השכנים לא כל כך מכירים אותו, כי הוא היה שקט ולא יצא המון. אני גרושה משנת 2011, וגידלתי את בני לבד בלי עזרה מאף אחד". לדבריה, "המון שואלים אותי 'למה הבן שלך לא ברח כשראה את הרוצחים?'. האמת היא שמוחמד באמת לא יודע מה זה רוצחים".
מוחמד נרצח לעיני אמו, כשעזר לה להיכנס הביתה בשעות אחר הצהריים המהבילות של אוגוסט בלוד. שני רעולי פנים, שארבעה חודשים לאחר הרצח המשטרה לא זיהתה, ירו לעברו ולעבר אמו ללא הבחנה. בידס הצעיר נהרג במקום והיה לנרצח ה-155 בחברה הערבית מתחילת השנה. מאז חלפו ארבעה חודשים וכבר נרצחו יותר מ-240 אזרחים ערבים בישראל, מספר שיא בשנים האחרונות. המשטרה מסרה כי פתחה בחקירת נסיבות אירוע הירי, שנבע "ככל הנראה על רקע סכסוך פלילי ברחוב הערבי והנרצח לא היה היעד לירי". שוטרי תחנת לוד פתחו בחקירה, לצד סריקות באזור ואיסוף ראיות.
מאז שמוחמד נרצח, מירפת מגיעה כל יום לקבר שלו ונשארת שם שעות ארוכות. היא ישנה ליד קבר בנה עד לפנות בוקר ומכסה אותו בשמיכה. "מוחמד לא היה רק בני אלא גם דמות אב, ודאג לספק לי חיים טובים", תיארה. "היה מורגש שהוא מתנהג בצורה בוגרת לגיל שלו. תמיד הייתי אומרת לו 'יבוא יום ונראה את כל התמונות שלך ברשתות החברתיות, כי היית לומד משפטים', וגם העברית שלו הייתה טובה. הוא עבד בבנק, ותמיד היה מדבר אליי ובוכה תוך כדי שהוא אומר לי 'אמא, המצב של האנשים שלנו כואב, אני רוצה לסיים את הלימודים ולעזור להם. לא אייצג את הרוצחים, כי אני לא אוהב שקרנים'", סיפרה מירפת.
החברים והקרובים של מירפת הופתעו לגלות שכשהיא הולכת לקברו הטרי של מוחמד, היא קודם מכסה את הקבר - ואז את עצמה. "אנשים חושבים שאני משוגעת כי אני מכסה את קבר בני בסדין, אבל אני עושה את זה כי הוא לא היה ישן בבית אם לא כיסיתי אותו", שיתפה בדמעות. "כשאני באה לקבר שלו וישנה עליו, אני מרגישה שהוא לידי. ככה אני גם יכולה להרגיש בליבו ובגופו. אני רק רוצה לחבק אותו ושייקח אותי אליו. אני לא רוצה את העולם הזה. מה שנשאר לי זה בני, שבקבר. כל יום אני אומרת לבני, 'תגיד לאלוהים שיביא אותי אליך'".
מירפת מתקשה להאמין שהיא תצליח לשקם את חייה אחרי שאיבדה את בנה היחיד. "אנשים אומרים לי 'תעשי דברים טובים למען בנך', ואני אומרת שבני יהיה שמח רק כשאני אהיה לידו", אמרה. "זה בן יחיד שאיבדתי אותו ואין לי ילדים אחרים. נשארתי בחיים לבד ואני רוצה להרגיש בו כאן, בבית הקברות".
באמצע פברואר צפוי להתחיל חודש הרמדאן, וגם אותו מתכננת מירפת לקיים לצד קבר בנה. "עוד מעט יש לנו חודש רמדאן ואני אגיע לבית קברות לאכול ליד קבר בני, כי אני רוצה להרגיש שהוא איתי, אוכל מאותה צלחת", קבעה. "מכאן אני רוצה לשאול את הרוצחים - מה תרם לכם רצח בני? הוא בכלל לא הכיר אתכם ולא את משפחתכם. אם ההתאבדות לפי האיסלאם לא הייתה אסורה, מזמן הייתי מאבדת את חיי. הייתי רוצה למות לפניו, או שהיו רוצחים אותי במקומו. כשהגיעה אליי גופתו, פניו היו כמו של מלאך".
אחד הדברים שהכי זעזעו אותה ברצח בנה הוא שהשתתפה בו גם אישה מוסלמית. "הבנתי שהשתתפה ברצח אישה שהייתה מוסרת ככל הנראה מידע או סייעה להם. איך בחורה מסוגלת להשתתף ברצח?", הזדעקה אמו של מוחמד. "אישה שתהיה אמא, אז מה תגיד לילדיה כשהיא שותפה לרצח? נכון שלמשטרה יש חלק באי-הפענוח, אבל בחברה שלנו יש אנשים שמעורבים באירועים חמורים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה את הפשיעה האלימה ברחוב הערבי ומנהלת אכיפה חסרת פשרות למען שלום הציבור, ובכלל זה אכיפה ממוקדת בכל המישורים, באופן סמוי וגלוי, לצד תביעה מחמירה. בהתייחס למקרה זה, החקירה עודנה מתנהלת ומטבע הדברים לא נפרט אודותיה".
מתחילת השנה נרצחו יותר מ-240 בני אדם בחברה הערבית, 17 מהם ילדים ונערים.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.12.25
