השינוי הדרמטי שמתחולל ביהודה ושומרון, אותו מוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מקבל ביטוי משמעותי גם בסוגיית התקציב. ynet ו"ידיעות אחרונות" מפרסם לראשונה את הכספים הרבים שמזרים סמוטריץ' אל מעבר לקו הירוק: מיליארדי שקלים מתוך תקציב המדינה שאמורים לשנות את פני ההתנחלויות, ומיועדים בין היתר להעברות של בסיסי צה"ל, הקמת תשתיות לעשרות יישובים חדשים, פריצת דרכים וכבישים לאותם יישובים, הקמת מוסדות ציבור וחיזוק מערכי ההגנה.
אחד האירועים הבולטים הוא העברת בסיסים אל מעבר לקו הירוק, ובעיקר לצפון השומרון. במסגרת הסכם אוסלו פינתה מדינת ישראל בסיסים צבאיים על מנת להחליש את השליטה על השטח, וכעת המטרה היא לשנות את המצב ולחזק את האחיזה הישראלית בצפון השומרון על ידי העברת בסיסים לאזור שא-נור, יישוב שפונה במסגרת חוק ההתנתקות. כפי שפורסם כבר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", מתכוונים המתיישבים לשוב לשא-נור עוד לפני הבחירות ולממש את החלטת הממשלה בעניין כדי לדאוג למעשה לנוכחות יהודית קבועה במקום.
לשא-נור תעבור המפקדה החטיבתית של גזרת מנשה שנמצאת כעת במחנה עין שמר, ובנוסף לבסיס החטיבה יועברו גם שני בסיסי גדוד לאותו תא שטח. מדובר בעוד מהלך דרמטי של חיזוק הנוכחות הישראלית בתא שטח שפונה כבר בעבר.
המהלך המשמעותי ביותר הוא השקעה של כ-2.7 מיליארד שקל לתוכנית שתתפרס על פני חמש השנים הבאות, ותעסוק בחיזוק שלל תשתיות מעבר לקו הירוק. התוכנית למעשה נותנת מענה לכל ההיבטים שמחזקים את הריבונות הישראלית מעבר לקו הירוק, או אם נרצה - סיפוח הלכה למעשה.
מתוך התקציב הזה, יוקצו מיליארד ומאה מיליון שקל לחיזוק והקמת יישובים: 660 מיליון שקל יוקצו ל-17 היישובים החדשים שאישרה הממשלה לאחרונה, בהם מעלות חלחול, שא-נור והר עיבל. עוד 338 מיליון שקל יוקצו לטובת 36 יישובים ומאחזים שנמצאים בהליכי הסדרה. מדובר על הקמת תשתיות בסיס כמו מים, ביוב, חשמל, ומבני ציבור כמו מקווה, בית כנסת ומועדון.
בנוסף, ביישובים החדשים יוקמו גם "מחסניות קליטה": כ-20 קרוואנים שיוקצו למשפחות, כך שיוכלו לגור במקום ולייצר לו אופק התרחבות. המדינה תעביר לכלל היישובים החדשים גם כ-300 מיליון שקלים, מתוכם 160 מיליון שקל עבור "מענק הקמה" ועוד 140 מיליון שקל עבור "ארגון ופעילות". סעיף נוסף מוקדש ל "מענקים ליישובים ותיקים", כאשר 434 מיליון שקל יחולקו בין היישובים לפי כמות התושבים לטובת שיקום תשתיות. עוד יחולקו 300 מיליון שקל למועצות והרשויות המקומיות ביהודה ושומרון.
225 מיליון שקל יוקצו להקמת יחידת הטאבו. מדובר באחד המהלכים הדרמטיים שעשה סמוטריץ' מעבר לקו הירוק, וישפיע בפועל על חצי מיליון תושבי יו"ש ועל המדינה. עד כה, כל בית שנקנה ביו"ש נרשם במנהל האזרחי (טאבו ירדני) ולא בטאבו הישראלי. כעת, ולאחר עבודת מיפוי, יועברו כל רשימות המקרקעין לטאבו ייעודי ליו"ש. ליחידה יוקצו 41 תקנים, והיעד שלה שנחשף כעת הוא להסדיר כ-60 אלף דונמים ביו"ש עד 2030.
עוד 140 מיליון שקל יוקצו לפריצות דרכים, בעיקר עבור דרישות הצבא. השקעה נוספת היא בנוגע למרכיבי הביטחון והמיגון: הממשלה תעביר 150 מיליון שקל למיגון אוטובוסים ביו"ש במשך שלוש השנים הבאות (50 מיליון בכל שנה). זהו מהלך שתוקצב בעבר בכ-36 מיליון שקל, וכעת מוכפל. בנוסף, מתוך תקציב הביטחון צפוי השר ישראל כ"ץ להעביר מיליוני שקלים לחיזוק מרכיבי הביטחון ביישובים החדשים שהוקמו, בהם גדרות חכמות, עמדות ציוד, מצלמות ועוד שלל אמצעים.
למעשה, מדובר בתקציבים בסדרי גודל שמשנים את תפיסתה של מדינת ישראל מעבר לקו הירוק, ומייצרים מצב שיהיה קשה לממשלות אחרות בעתיד לשנות. מאחורי הקלעים של ההחלטות נמצאת מועצת יש"ע, שחזרה בשנה האחרונה להיות גוף חזק ומשמעותי בפוליטיקה הישראלית. אנשי מועצת יש"ע, בהם המנכ"ל עומר רחמים, נראו במשרד האוצר בימים שלפני התקציב ובליל אישור התקציב עד השעות הקטנות של הלילה.
העבודה המקצועית בענייני יו"ש מבוססת רבות על הציר שבין מועצת יש"ע ללשכת השר סמוטריץ', והיא פעלה גם מול לשכת שר הביטחון כ"ץ, מערכת הבטחון וצה"ל. התקציב הזה הוא מימוש של תוכניות עבודה שעליהן חלמה מועצת יש"ע במשך שנים ארוכות, וכעת סמוטריץ' מגשים.
תנועת "עומדים ביחד" מסרה בתגובה לפרסום הבוקר ב"ידיעות אחרונות": "נחשפה תוכנית שתי המדינות של נתניהו וסמוטריץ' - מילארדים לאליטת המתנחלים, על חשבון הציבור שחי בישראל ונחנק ממסי המלחמה שהממשלה מגלגלת אלינו. מעל מיליון ילדים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, אבל בממשלה מעדיפה להמטיר מיליארדים על מיעוט משיחי, ולהרחיק את כולנו מחיים של שלום וביטחון כלכלי".
ראש המועצה המקומית בית אל שי אלון מסר בתגובה לפרסום כי "אני מברך את השר סמוטריץ' על ההחלטה הבסיסית והנדרשת להשקעה חסרת תקדים. לאחר 50 שנה של עיכובים והשקעה מינימלית בתשתיות, ישראל למדה מטעויותיה ההיסטוריות ועושה את המעשה המוסרי, הצודק והבסיסי כל כך שיחזק דרמטית את הנוכחות האזרחית, שהיא תנאי יסוד לביטחון, לצמיחה וליציבות של כלל תושבי ישראל".
לדבריו, "כראש מועצה גדולה בלב ההתיישבות, אני רואה בהחלטה צעד בעל חשיבות היסטורית: חיזוק התשתיות והחיים האזרחיים ביישובים השונים בצפון. זאת בנוסף להשקעות גדולות בבקעת הירדן, בעוטף עזה וביהודה ושומרון כחלק בסיסי מלקחי 7 באוקטובר, והנחת אבן יסוד גדולה ומשמעותית בבניין הריבונות הישראלית במרחב הגיאוגרפי כולו".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.12.25
