177 פניות של ילדים השוהים בפנימיות ובאומנה נבדקו בשנה החולפת על ידי נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית - גוף שהוקם במשרד הרווחה לפני כשמונה שנים, במטרה לשמש כתובת לילדים שהוצאו מבתיהם למסגרות פנימייתיות ולאומנה. מתוכן, לפי נתונים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", 129 (72%) התבררו כמוצדקות.
בנוגע ל-19% פניות לא נמצא אישוש לטענות הילדים, ו-8% נוספות התבררו כנתונות לפרשנות סובייקטיבית. הפניות מייצגות מספר רב יותר של ילדים - שכן חלקן נוגעות למקרים שבהם היו מעורבים כמה ילדים מהפנימייה.
הבעיה בשיטה הנוכחית
כ-6,300 ילדים שוהים בפנימיות רווחה וכ-5,500 נוספים במשפחות אומנה, ילדים שנאלצו לעזוב את בתיהם ומוצאים מקלט במסגרות של משרד הרווחה. ייתכן כי הפניות שהגיעו לנציבות אינן משקפות את מספר התלונות האמיתי של ילדי הפנימיות, ובדיקת הנציבות העלתה כי המודעות לקיומה אינה מספקת. "בעת הכנת קטין ליציאה מהבית וטרם הגעתו למסגרת החוץ-ביתית שנבחרה עבורו או בשיתוף עימו, לא מובא בפניו המידע על זכויותיו המלאות הכוללת את זכות הפנייה לנציבות", כתבה נציבת הפניות, עו"ס סימונה שטיינמץ.
סיורים שערכה הנציבות במסגרות השונות העלו תמונה דומה: "חלק ניכר מהפנימיות לא מקפידות על יישום התקנות לחוק, לא מספקות לילדים הסבר על הזכות לפנות אל הנציבות ולא מוודאות כי ברשות הילדים יש כרטיס עם כלל דרכי הפנייה אל נציבות פניות ילדים ונוער", מסבירה שטיינמץ.
מספר נמוך במיוחד של פניות הגיע מצידם של ילדים באומנה: "פער זה מעלה חשש כבד כי רובם עדיין אינם מכירים את הנציבות, על אף כרטיסי היידוע שאמורים להיות ברשותו של כל ילד הנמצא בהשמה חוץ-ביתית במדינת ישראל". עם זאת, מספר הפניות שהגיעו מילדים עם מוגבלות זינק השנה פי חמישה - ובנציבות מייחסים זאת למאמץ ממוקד שערכו בניסיון להעלות מודעות בקרב הילדים הללו, ובמינוי ממונה האחראית באופן ייעודי לנושא.
הנושאים שבמרכז הפניות
אחת הבעיות הקשות בחיי ילדי הפנימיות, העולה מהדוח, סוקרה בהרחבה לאחרונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות": סירוב רשויות מקומיות לאפשר שיבוץ ילדים במסגרות חינוך בקרבת הפנימיות. אל הנציבות הגיעה פנייה של ילדה ששהתה קרוב לשלושה חודשים מאז הגעתה לפנימייה ללא מסגרת, עקב סירוב מסגרות לקבל אותה וקושי מול הרשות המקומית שבה נמצאת הפנימייה. "דוגמה זו היא אחת משלל מקרים הקורים בפועל", נכתב בדוח. תחקיר שפורסם ב-ynet הציג מציאות קשה של עשרות ילדים מכל הארץ השוהים בפנימיות מבלי להשתבץ בבתי הספר - בעקבות קשיים שמערימות הרשויות המקומיות.
"בעיית אי-השיבוץ של ילדי הפנימיות במסגרת חינוכית קיימת כמעט בכל אזור בארץ", אמר על כך אבישי פריזדה, יו"ר העמותה למען פנימיות הרווחה, העומד גם בראש חברה שמפעילה כמה פנימיות פוסט-אשפוזיות ברחבי הארץ. "עשרות ילדים, שנסיבות חייהם מורכבות, נותרים ללא מסגרת. המציאות הזו בלתי נסבלת ודורשת פתרון מיידי".
חלק ניכר מהפניות נוגע לקשיים ברכישת בגדים - למשל ילדות שפנו וסיפרו כי בפנימייה לא דואגים עבורן למספיק בגדים. בירור הנציבות העלה כי הפניות מוצדקות. נושא נוסף שחזר ועלה בפניות הוא דמי הכיס: התברר כי לא פעם, פנימיות נוקטות ענישה באמצעות קיזוז דמי כיס שהילדים זכאים להם - בניגוד לנוהלי משרד הרווחה. בעוד משרד הרווחה הגדיר את גובה דמי הכיס על פי גיל ומחייב להעביר אותם במלואם לילדים - עדיין בחלק מהמסגרות מתקיים נוהג שבו ילדים "נקנסים" כאמצעי ענישה.
נושא נוסף שחזר בפניות הוא איום בהשעיה מהפנימייה. "הפנימיות אינן מהוות מסגרת לימודית, אלא בית חלופי", נכתב בדוח. "מבית לא משעים, בית הוא המקום שאפשר לחזור אליו או להישאר בו בעקבות מצוקה או קושי. במרבית הפניות שהתקבלו מהילדים שפנו בנושא זה, העבירו הילדים את עלבונם מתחושת הדחייה מהמקום אשר אמור להוות עבורם בית". צד שני של המטבע הוא מניעת קשר עם המשפחה כמעין ענישה על התנהגות - למשל איום במניעת ביקורי בית.
סוגיה נוספת שעלתה מספר פעמים היא תחושת אי-מוגנות בפני גניבות וקושי של המסגרות להתמודד עם התופעה. נוהלי משרד הרווחה מחייבים את הפנימיות לספק לכל ילד ארון עם אפשרות נעילה, אך בבירור שנערך בעקבות פניות הילדים עלה כי לא תמיד יש הקפדה על הנוהל. תלונות רבות התקבלו גם בנוגע לפערים בהנגשה שפתית בפנימיות לילדים דוברי ערבית. "בחלק מהפנימיות שבהן ביקרו נציגי הנציבות התגלה כי גורמי הפיקוח אינם דוברי ערבית", נכתב בדוח.
תלונות נוספות שהתקבלו: נערה שנותרה חשופה לעיני יתר הבנות בזמן שהמדריכה ערכה עליה חיפוש, עובדת סוציאלית שהאזינה לשיחות טלפון של תלמידים וילדים שהורחקו למבנה שאינו משמש למגורים כעונש.
"כדי שהנציבות תוכל באמת למלא את ייעודה, חשובה תוספת כוח אדם להנגשת הנציבות ולעידוד פניות נוספות", אמרה על הממצאים עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. "נדרש תקציב שיבטיח שיהיו יותר ביקורי חשיפה במסגרות ההשמה החוץ-ביתיות כדי שיהיו עוד פניות לנציבות. הנתונים מלמדים שככל שיש יותר היכרות עם צוות הנציבות, יש יותר פניות".
