הכל התחיל מתמונה בוואטסאפ. רס"ן (מיל') י' (43), קצין האג"ם של גדוד 9300 בחטיבת ההרים 810, שלח לאביו אהוד צילום של מערה שנתקל בה במהלך סיור ב"כתר החרמון" - השטח השולט בעומק המרחב, שחזר לידיים ישראליות עם נפילת משטר אסד.
"זה נראה לך מוכר?" שאל הבן. אהוד (73) הביט בתמונה והזיכרונות הציפו אותו מיד. זאת לא הייתה סתם מערה; זה היה הבית שלו בחורף הקפוא של 1974. תחת פיקודו, כמפקד פלוגה צעיר, נסללה הדרך (שזכתה לשם הקוד 'ציר אורים') למערה ברום ההר בגובה 2,814 מטר, במקום שבו הוקם לימים מוצב האו"ם לאחר נסיגת צה"ל, חודשים ספורים לאחר מכן. "שמרנו על הפסגה שחטפה מרגמות 240 מ"מ יום ולילה, ומשם יצאנו למשימות", שיחזר אוהד.
ההתכתבות הזו חשפה בפני האב והבן מציאות בלתי נתפסת: י', מנהל צוותי פיתוח בהיי-טק מקיבוץ יסעור שנמצא כבר יותר מ-350 ימים במילואים, נוסע יום-יום על הכביש בשטח הסורי שאביו סלל חמישה עשורים קודם לכן.
עבור אהוד, העלייה לחרמון הסורי היא זיכרון של הישרדות. הוא קיבל את הפיקוד על פלס"ר 7 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשהפלוגה ליקקה את פצעיה מהקרבות הקשים בבוקעתא, בהם איבדה 24 מלוחמיה ואת כל סגל הפיקוד. המשימה שהטיל עליו יאנוש (אביגדור בן גל, מפקד החטיבה) הייתה כמעט בלתי אפשרית. "לפני שהגענו, כוח של סיירת מטכ"ל ניסה לעלות לשם ברגל", סיפר אהוד ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "אחד הלוחמים קפא למוות בדרך. התנאים היו קשים, מסוקים לא יכלו לנחות בגלל העננים. באפריל הגיעו דחפורי ה-D9 של ההנדסה, ואנחנו הובלנו אותם עם פנסים בחושך. סללנו את הדרך הראשונה, מצומת 'זפת בטון' ועד לשיא".
הזיכרונות של אהוד מהציר ההוא צרובים בכאב. הוא מתאר כיצד מסוק יסעור התרסק מול עיניו בצומת הפיתולים, ואיך נאלץ לעצור פיזית חייל שלו שרצה לרוץ לתוך האש כדי לחלץ את הפצועים, רגע לפני שהמסוק התפוצץ. "זה היה המאבק על הפסגה", אמר האב הגאה.
חמישים שנה קדימה. השלג מתעכב, והאמצעים השתנו. י', מוצא את עצמו סוגר שנה שנייה במילואים. הגדוד שבו הוא משרת קפץ לצפון ב-7 באוקטובר ומאז הוא שם. "עשינו כבר חמישה סבבים, מראש הנקרה ועד לכאן", סיפר י'. "לא הכרתי את כל הפרטים האלה על הלחימה של אבא שלי עד השיחה הזו. ידעתי שאבא נלחם בחרמון, אבל לא ידעתי שהוא זה שפרץ פיזית את הדרך שאני נוסע עליה היום".
הקשר הבין-דורי במשפחת ויסבלט הולך רחוק יותר, אל הסבא שלחם בבריגדה היהודית לפני הקמת המדינה וממשיך עד לימים אלו כשנכדו של אהוד משרת כלוחם ביחידה מובחרת. בשבוע שעבר השיקו באתר החרמון את ספר היובל המספר את סיפור כיבוש החרמון והקמת אתר הסקי הישראלי ע"י ותיקי מושב נווה אטי"ב. י' העניק את הספר לאביו. בהקדשה שכתב בכתב ידו, הוא תימצת את החוויה המשותפת שלהם: "הדרך מתעצבת על ידי ההולכים בה. את הדרך שאתה עיצבת במעשיך לפני יותר מ-50 שנה, אני ממשיך היום. צועד בה עם הגדוד, נושא את אותה השליחות".
אהוד, ביקר בסוף השבוע את בנו י' בגזרת החרמון ויחדיו השקיפו על הדרך העולה לכתר שמעבר לגבול הרשמי. הוא רואה במפגש המשותף בהר אירוע שהוא הרבה מעבר לנוסטלגיה. "הבן שלי יושב עם המפקדה שלו באותה נקודה שבה הייתי. מבחינתי, זה הניצחון האמיתי".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.12.25
