סמל.
אנשים מזועזעים מסיכת חבל התלייה של בן גביר. ואלוהים ישמור, ואיך הידרדרה הציונות, ואנא פנינו.
זה לא שיש פה הפתעות. רק שעכשיו הזוועה מונגשת. היא בסמל על דש חליפה שנועד לזקק בדרך קליטה וציורית את חזונו של השר עבורנו.
ואם זו הייתה סיכה של משטרה מוחרבת, או של אסיר בטחוני שאוכל פריכית או דמות רוקדת על דם - היינו גם בשוק? זה מה שהאיש עושה. ועונש מוות זה הטיקט שלו. העובדה שהוא עונד את זה רק מקלה בהבנה.
הלוואי שכל נבחרי הציבור היו עונדים סיכה. ככה היה לנו יותר קל לזהות מבעד לאמירות המתפתלות, כמו לוגו של חברה, כמו סמליל שמפעיל אפליקציה, מה כוונת הפוליטיקאים שמולנו. וגם להם הייתה מראה קטנה.
1 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר עם הסיכה שמסמלת עונש מוות למחבלים
איתמר בן גביר עם הסיכה שמסמלת עונש מוות למחבלים
איתמר בן גביר עם הסיכה שמסמלת עונש מוות למחבלים
(צילום: שלו שלום )
למשל, יריב לוין, סיכה של נשיא העליון, כל נשיא עליון, על מדרכה והוא מעליו. מירי רגב, סיכה של קוקוס בתאילנד. ישראל כץ, סיכה של מצביא, הורדוס כבר קטן עליו, נגיד נפוליאון. טלי גוטליב, סיכה של צעקה באוזן. שרן השכל, סיכה של פליק פלאק. בני גנץ, סיכה של יונת שלום שלא התרוממה.
התמונה.
כרונולוגית זה התחיל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בתמונה ההיא.
נתניהו עומד שם, מאי 2020, פתח משפטו, סביבו שרים וח"כים מהליכוד, הוא זועק שתופרים לו תיקים, והם, עם מסכות הקורונה והמבט חמור הסבר, קישוט. לא שרים עם עשייה, לא מנהיגים בישראל, קישוט.
שם, במעמד ההוא, נכרתה ברית. הם לא ידעו שהם כורתים ברית. הם לא נדרשו לחתום על כלום. אף אחד לא הסביר את המחיר. אבל מעתה והילך, לא משנה איזו סערה תשתולל בחוץ, חברי הקואליציה יהיו פיונים במערכה המשפטית של נתניהו.
ואז, אחרי שבעה באוקטובר, כשבמקום להיעלם הם ישרדו בזכות תוכנית ההינצלות של נתניהו, הם כבר יהפכו שבויים שלו. עם שטוקהולם והכל.
אם חברי הקואליציה מהליכוד היו צריכים לענוד סיכה, היא הייתה עם תמונת נתניהו. אף אחד לא יענוד סיכה כזו כמובן. מה, הם בן גביר?
לכן, אם חברי הקואליציה מהליכוד היו צריכים לענוד סיכה, היא הייתה עם תמונת נתניהו. אף אחד לא יענוד סיכה כזו כמובן. מה, הם בן גביר? אבל אם למשל, כשביזו משפחות חטופים הם היו עונדים סיכת נתניהו, ולא סיכת חטופים, היינו יודעים להזדעזע בהתאם. כמו שאנחנו מזדעזעים עכשיו.
ברית.
אל תקנאו בשותפי ברית נתניהו מהתמונה ההיא בבית המשפט, שבהרכבם חל שינוי קל עם השנים.
משימתם נוראה. אין בה שליחות, ולא מוסר. בטח לא כבוד. ובעיקר אין בה אותנו. כל עשייתם - ריסוק החברה וערכיה, מיטוט המערכות, שימור הקואליציה ויהי מה - במישרין או בעקיפין סובב את המשפט. לכן, כשתשמעו אותם מהללים את בקשת החנינה, או מתחרים מי מטנף יותר באירוע בסניף הליכוד בירוחם, ואחים לנשק, וקפלן, ו"נתניהו שווה לטראמפ", תזכרו את הסיכה.
פרוידיאנית.
את ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו כולנו מכירים. כל מי שקשר איתו ברית שילם, אם במעמד ואם בזהות. בדרך כלל בשניהם.
גם לחברי הקואליציה זה יקרה. זו לא שאלה של אם. לכן אין מדויקת מאותה אמירה פרוידיאנית של נתניהו שלשום בכנסת – חברי הקואליציה בלחץ נפשי, רבים לא יהיו כאן אחרי הבחירות.
מתישהו, כנראה, תהיה חנינה, המשפט יעלם, ואז יסתיים תפקידם ההיסטורי של עונדי הסיכה, ולא יהיה בהם צורך. כמו שלא יהיה צורך במהפכה משפטית, שיש כאלה שמתעקשים למצוא בה משמעות, כדי לא להישיר מבט למה שעל דש חליפתם.
לנתניהו אל תדאגו, הוא ימשיך לענוד את סיכת נתניהו.