מאז תחילת המלחמה עלה מדד הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ביותר מ-90 אחוזים. זו לא ההתפתחות שמרבית האנליסטים היו מנחשים שתתרחש בעקבות האסון ההיסטורי שעבר עלינו, ותוך כדי מלחמה בשבע חזיתות, ובכל זאת - זה בדיוק מה שקרה. לפי משרד הביטחון, בשנת 2024 רשמו יצרני הנשק הישראלים שנה רביעית ברציפות של שיאי מכירות, וחברות ההייטק הישראליות גייסו לפי הדיווחים 12 מיליארד דולר - עלייה של 31 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
על רקע חמשת העשורים האחרונים זה מרשים אפילו יותר. בשנת 1973, כאשר אוכלוסיית ישראל מנתה 3.3 מיליון נפש, עמד התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) על 11.3 מיליארד דולר בלבד, כ-3,400 דולר לנפש. כיום אוכלוסיית ישראל שילשה את עצמה ל-10 מיליון, בעוד שהתמ"ג גדל פי 51 והגיע לכ-580 מיליארד דולר, לפי קרן המטבע הבינלאומית, מה שמביא את התמ"ג לנפש לכ-58 אלף דולר - מעל בריטניה, גרמניה וקנדה.
ובכל זאת, מנועי הצמיחה שיצרו את "אומת הסטארט-אפ" בשלושת העשורים האחרונים לא יספיקו כדי לעמוד ביעד חדש של צמיחה כוללת, מהירה ומואצת, והכפלת התמ"ג של ישראל בעשור הקרוב ליותר מטריליון דולר - יעד שאליו אנו נדרשים נוכח האתגרים הדמוגרפיים, הביטחוניים, הכלכליים והניהוליים. כדי להתמודד עם אתגרי העשור הקרוב, על מקבלי ההחלטות בישראל לאמץ גישה עסקית, חרף הגישה הציבורית המנומנמת. יש לעבור מתקצוב המבוסס על זכויות רווחה לתעדוף הון אסטרטגי, תוך השקעה מאסיבית בתשתיות צמיחה כמו תחבורה מתקדמת, שפע אנרגטי ותשתיות דיגיטל ובינה מלאכותית - ליבת החברה המשרתת ומשלמת. חובה לשים קץ לנוהג הפוליטי המטופש של קיצוץ רוחבי ואחיד בתקציב: נכון להיום הממשלה מסתכלת על ההוצאה הכוללת ולא על ההשקעה הנדרשת בכל תחום, ואף אחד לא מוכן לעצבן שרים ופוליטיקאים קטנוניים שמודדים את עצמם על פי תשומות ולא על פי תפוקות. כך, במקום סדר עדיפויות לאומי מצמיח, הולכים על השוואת הקיצוץ בין כולם כדי להביא את ההתנגדויות למינימום.
יש לאמץ מדדי ניהול עסקיים המותאמים לעידן האינטרנט, וחוזי רמת שירות (SLA) שאפתניים בין השלטון המקומי לבין האוכלוסייה שהוא משרת; לפעול בהתאם למדדים של החזר על השקעה בפריון (ROI) לכל תקציבי הממשלה ולעובדיה; ולהתחייב למדדי ביצוע לאומיים (KPI) ויעדי צמיחה שקופים לציבור, כדי שפוליטיקאים ישאו באחריות אישית ככל והיעדים אינם מושגים. לדוגמה, בהקשר של האצת תהליכי הרישוי בתחום הנדל"ן, קיימתי שיחות עם שר האוצר לאחר מתקפת הטילים האיראנית, ואני מקווה שהוא מבין שיש בשיקום המבנים הזדמנות-אמת היסטורית לקביעת לוחות זמנים מוחלטים לכל שלבי פיתוח התשתיות, תוך התעקשות שלוחות הזמנים לאישור יקוצצו ב-80 אחוזים. בעידן הבינה המלאכותית הדבר בהחלט בר-ביצוע, וכעת יש לנו את ההזדמנות להוכיח זאת, ולקצץ בהוצאות הביורוקרטיה גם בהמשך, וגם במקומות נוספים.
אנחנו זקוקים גם למנועי צמיחה חדשים. בעיניי, יש כרגע שלושה מועמדים שעשויים להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ורווחת התושבים
ואחרי הכל, אנחנו זקוקים גם למנועי צמיחה חדשים. בעיניי, יש כרגע שלושה מועמדים שעשויים להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ורווחת התושבים:
פיננסים. תל-אביב יכולה להפוך לעיר הבירה השנייה של עולם הפיננסים, אחרי ניו-יורק, אם הממשלה תדע ליצור ודאות למשקיעים באמצעות השוואת הסביבה הרגולטורית עבור קרנות הגידור לזו שבארצות-הברית, הפיכת ישראל למערכת הרגולטורית הידידותית ביותר בעולם לקריפטו והפחתת מס רווחי הון על קרנות גידור לרמה תחרותית עם ארצות-הברית. כל אלו יביאו לארץ יהודים מתעשיית הפיננסים העולמית, שישנו את המפה בתחום.
בינה מלאכותית. גם אם לא נוכל להתחרות במדינות שגדולות מאיתנו פי כמה ומשקיעות מאות מיליארדי דולרים בתחום, יש להגדיל דרמטית את תקציבי הבינה המלאכותית. עלינו להשקיע לפחות 1.5 מיליארד דולר בשנה, כל שנה, ולהעניק לרשות הלאומית לבינה מלאכותית - בראשות ארז אסקל המצוין - סמכויות להצבת מומחי AI במשרדי הממשלה. מומחים שיקבלו מנדט אמיתי לפשט תהליכים, לייעל את הפעילות ולהפחית את עלות הממשלה ב-25 אחוזים - מה שיחזיר חלק מההוצאה הציבורית. הצלחה פה עשויה לשמש תקדים לבירוקרטיה רזה יותר, ואחראית יותר ביחס לכסף של כולנו, שתכה גלים בכל המוסדות הממשלתיים, העירוניים והסמי-ציבוריים המשרתים אותנו.
אנרגיה. מהפכת ה-AI עצמה בלתי-אפשרית בלי כמויות אדירות של אנרגיה. יש מאגרי גז ונפט שלא נחקרו ביבשה ובים, והעניין הגובר באנרגיה גרעינית ובפתרונות מגוונים של אנרגיה ירוקה מחייבים את ישראל לבחון בכל הרצינות את כל האפיקים - כולל השקעת כספים בתחום, וכולל עידוד השקעות פרטיות והקלות רגולטוריות.
האתגר האחרון הוא מיצוי הפוטנציאל הגלום באזור המשתנה לנגד עינינו. ראשית, צריך ללכת חזק על כינון שותפויות פוריות ובלתי שגרתיות עם מדינות האזור לפיתוח מסדרון הסחר הודו-המזרח-התיכון-אירופה (IMEC), שאמור להתחרות ביוזמת "החגורה והדרך" של סין. שנית, לא לעצור שם. בינואר 2024, ביחד עם חברי שרווין פישוואר, איראני גולה המתגורר במיאמי, התחלנו יוזמה להקמת ברית ישראלית-איראנית. איראן היא מדינה חדשנית בת 90 מיליון תושבים, שדוכאו באכזריות במשך 46 השנים האחרונות. המשטר האיראני, ששנוא על עמו ושהושפל על ידי ישראל וארצות-הברית, עומד על כרעי תרנגולת; נפילתו, בעזרת ה' ומשבר המים, היא רק עניין של זמן (ואינני ממעיט בסכנה שעדיין קיימת לישראל ממנו). כשזה יקרה, נוכל להתחבר לשוק של 90 מיליון צרכנים, כך ששני צידי המפרץ הפרסי יוכלו להפוך פרו-מערביים, ולהשתלב הן במסדרון IMEC והן בהסכמי אברהם.
חיבור כוח הייצור של הודו לאנרגיה ולמשאבי הטבע של המפרץ הפרסי, בשילוב היצירתיות, הטכנולוגיה והשירותים הפיננסיים של ישראל, עשוי ליצור ענק כלכלי בלב אסיה
חיבור כוח הייצור של הודו לאנרגיה ולמשאבי הטבע של המפרץ הפרסי, בשילוב היצירתיות, הטכנולוגיה והשירותים הפיננסיים של ישראל, עשוי ליצור ענק כלכלי בלב אסיה. מהלך כזה יכול גם לרסן את השאיפות הנאו-עות'מאניות הגוברות של טורקיה באזור, ובאפריקה. אם נפעיל דיפלומטיה יוזמת ורוח של שותפות, המבוססת על משאביהן ויכולותיהן הייחודיים של כל אחת מהמדינות, היעד שהוא לחלוטין בר-השגה.
מייקל אייזנברגאבל לא הכל, ואפילו לא הרוב, נמצא בהכרח בידי הממשלה. היהודים בתפוצות והישראלים בחו"ל צריכים להביא את ההון שלהם, את הכישרונות, את הרשתות שאליהן הם מחוברים עסקית וכלכלית ואת תחושת השליחות שלהם אל מדינתנו היהודית שמקדשת את החיים, השלום ואת כבוד האדם. קחו חלק פעיל ועזרו ביצירת כלכלת טריליון הדולר של ישראל, בשילוב זרועות עם כל ההישגים והיכולות של היזמים הישראלים, המוחות והעובדים כאן, המבטאים את החוסן שלנו ואת התקווה לעתיד מופלא. לצאצאי אברהם הובטח שיהיו מבורכים ושיהיו לברכה - ביטוי שמתורגם בפשטות גם לשגשוג חומרי בארץ, וגם ממנה החוצה. הגיעה השעה להגשים את ההבטחה, כלכלית וערכית כאחת.
גרסה מורחבת של מאמר זה פורסמה במקור באנגלית בכתב העת Sapir
פורסם לראשונה: 00:00, 11.12.25
