אפשר להאמין לח"כ אביחי בוארון מהליכוד שהצעת החוק שלו להשוואת שכרם של הח"כים עם שכרם של השופטים בישראל - שעברה אתמול בקריאה טרומית בכנסת - לא נועדה להגדיל את שכרם של נבחרי הציבור שלנו. לא מדובר בחזירות של חברי כנסת מהקואליציה שנפשם חפצה בהגדלת שכרם לאחר מלחמה קשה וארוכה. בטח לא זמן קצר לפני הדיונים על תקציב המדינה. ממש לא.
אבל זה בדיוק הסיפור. ח"כ בוארון לא רוצה לתקן איזה עיוות בגובה שכרם של ח"כים בישראל (אגב, דיון לגיטימי וראוי בימים תקינים), אלא לפגוע בשכרם של השופטים. כי למה לא להבאיש את ריחם של שופטי ישראל הפני הציבור, ובעיקר בפני מתפקדי הליכוד שיחרצו בחודשים הקרובים את גורלו הפוליטי של בוארון בפריימריז? אז אם המהפכה המשפטית לא בדיוק מתקדמת לפי התוכניות, אז לפחות נפגע לשופטים בכיס. הקואליציה נמצאת בהיבריס של חקיקה נגד כל מי שמעצבן אותה. הרשימה ארוכה, והשופטים על המוקד. אין פה רצון לתקן או לעשות רפורמה בשכרם של השופטים. הצעת החוק הזו היא נטו התנכלות לשמה.
אני לא מאמין שבליכוד דואגים פתאום לקופת המדינה ומצאו את הקורבן התורן. נזכרתי איך הליכוד התגייס במהלך חודש יוני 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, כדי להעביר חקיקה מיוחדת עבור ראש הממשלה נתניהו לצורך קבלת החזרי מס
ההצעה של ח"כ בוארון עברה בקריאה טרומית ויכול להיות שמה שצפוי לה הוא מה שקרה לחוקים רבים של הקואליציה שעברו בקריאה טרומית - נתקעו בפקק ארוך ועצום של חקיקה פרטית. אין רצון באמת לחוקק. יש עניין להפחיד, לאיים, לקרוא תיגר. להראות מי בעל הבית. במקרה של בוארון, לזכותו ייאמר שהוא נמנה על הצד האידיאולוגי של הליכוד, הוא דוגמה למה שקורה לקואליציה, ובעיקר לליכוד, בתקופת בחירות: אין רפורמה, אין הישגים - תקבלו חקיקה.
אני לא מאמין שבליכוד דואגים פתאום לקופת המדינה ומצאו את הקורבן התורן. נזכרתי איך הליכוד התגייס במהלך חודש יוני 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, כדי להעביר חקיקה מיוחדת עבור ראש הממשלה נתניהו לצורך קבלת החזרי מס. ח"כ מיקי זוהר גילה (כלומר מישהו במשפחת נתניהו סיפר לו) שנתניהו משלם יותר מידי מסים. לא היה צריך הרבה כדי לתקן את החרפה: ועדת הכספים התכנסה, אישרה את הצעתו של זוהר ונתניהו קיבל החזרי מס של כחצי מיליון שקלים בזמן שרוב תושבי ישראל היו בהסגר בגלל מגפת הקורונה. "ראש הממשלה לא צריך לחפש איך לגמור את החודש", נימק אז ח"כ זוהר את הבקשה. "מנסים להפוך אותו לנכה כלכלית".
יובל קרנילכנסת ישראל יש הרבה דברים טובים לעשות בימים האלה. כמו להתאחד סביב הצעת חוק ראויה וצודקת לתת לכל שורד שבי דמי שיקום בסך ארבעה מיליון שקלים. תקציב קטן במונחים של מלחמה. אבל בתקופה שבה אי-אפשר להסכים על שום דבר (אפילו מה שבקונצנזוס הפך למחלוקת), אז גם משהו טוב ונכון הופך לכלי ניגוח פוליטי. העיקר להוריד את שכרם של השופטים.
