השאלה האמיתית העומדת במרכז השיח בין נבחרי גוש הימין לבוחריו היא לא אם החוק המוצע יביא לגיוס חרדים. בניגוד לקמפיינים כלפי חוץ, לרוב מובהק של הח"כים בקואליציה, למעט בודדים, ברור שהחוק לא יגייס חרדים באופן שיספק את צורכי צה"ל ושהוא בעיקר פתרון פוליטי, סתימת חור בספינת השלטון המיטלטלת. חברי הקואליציה משופדים על קרני דילמה אחרת: האם גיוס אמיתי באמצעות סנקציות משמעותיות, שווה את מחיר פירוק הברית הפוליטית-אסטרטגית בין הימין הדתי והמסורתי לחרדים.
אבל האמת היא שאין דילמה, נתניהו לא יפרק את הגוש שבנה סביבו ואף הבהיר לחרדים בפגישתם בשבוע שעבר כי "השותפות בינינו היא לטווח ארוך". גם סמוטריץ' סבור כי הברית עם החרדים חשובה לשימור שלטון הימין ודן עם רבני המגזר בשאלה כיצד מפלגתו תנהג בחוק המוצע.
"אם נפרק את הברית עם החרדים", מאיימים בקואליציה, "האופוזיציה תציע להם חוק גיוס דומה ותקים איתם ממשלה, או שתקום ממשלת שמאל יחד עם הערבים, וכל הימנים והציונות הדתית יהיו אדיוטים שימושיים". גם החרדים מצידם מאיימים כי ההתנגדות הנוקשה בציבור הציוני-דתי לחרדים, שהתגברה בחסות המלחמה, תגרום לעליית ממשלות שמאל שיפגעו בשלמות הארץ, ציפור נפשו של המגזר.
האיומים האלה הם הפחדות ריקות, והם לא בהכרח התוצאה של הדרת נציגי החרדים מהשלטון. יתרה מכך, "שנתון החברה החרדית", דוח חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה המבוסס על נתוני למ"ס, מגלם בחובו סכנה לפגיעה אסטרטגית במדינת ישראל אשר מונצחת בין היתר בשל אחיזת הגה השלטון בידי המפלגות החרדיות.
לפי הדוח, קצב גידול האוכלוסייה החרדית גבוה מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה, והחרדים צפויים להכפיל את עצמם כל 17 שנים – בעוד שאר האוכלוסייה היהודית תכפיל את גודלה רק כל 80 שנה. לפי התחזית, כבר בשנת 2030, רבע מכלל הצעירים עד גיל 20 יהיו חרדים. מספרים אלה אינם משאירים מקום לספק, שלומה של מדינת ישראל קשור בחוט לשלומם של החרדים.
הדוח מציג בין היתר קיפאון בשילוב גברים חרדים בשוק התעסוקה בעשור האחרון, ואף מצביע על זיקה בין נוכחות המפלגות החרדיות בקואליציה לבין קצב הגידול של האברכים ותלמידי הישיבות. לפי הנתונים, בשנים 2013–2014 כאשר החרדים לא היו בקואליציה ותקציבי התמיכה בישיבות נפגעו, הואט קצב גידול התלמידים והאברכים באוכלוסייה החרדית. כך אירע גם בממשלה הקודמת בשנת 2021. עם זאת, קצב הגידול בישיבות, גם אם נפגע, שומר על מגמת עלייה ב-20 השנים האחרונות.
שילוב החרדים בנטל הביטחוני והכלכלי הוא צורך אסטרטגי ממעלה ראשונה, הן כדי להגדיל את הסד"כ הלוחם והן כדי להקטין את הנטל הכלכלי על המשק הנובע מהיקף המילואים והוצאות הביטחון הגדלות
הדוח מקיף עוד שלל נושאים, לרבות נקודות אור ביחס למגזר החרדי, אך שילוב הנתונים יחד עם מבחן נייר הלקמוס של המלחמה מציפים את דחיפות המסקנה הידועה: שילוב החרדים בנטל הביטחוני והכלכלי הוא צורך אסטרטגי ממעלה ראשונה, הן כדי להגדיל את הסד"כ הלוחם והן כדי להקטין את הנטל הכלכלי על המשק הנובע מהיקף המילואים והוצאות הביטחון הגדלות.
"אסור להתכונן למלחמה הקודמת" הוא מושג צבאי ידוע. ההערכה היא כי העימות הבא במזרח התיכון עשוי להיות קשה ומורכב יותר. בממשלה שבה החרדים מחזיקים זכות וטו פוליטית, לא ניתן לקדם תהליכים אמיתיים לשילוב חרדים בגיוס ובתעסוקה.
נכון, ללא החרדים לא יהיה אפשר להקים ממשלה על טהרת גוש נתניהו. אך בהחלט ניתן להקים ממשלות ציוניות רחבות שיטפלו בבעיה הזו ללא אילוצים פוליטיים. החרדים כציבור אינם פסולי חיתון, אך נציגיהם אינם שותפים להתמודדות עם האתגרים. גם החרם על נתניהו מצד האופוזיציה צריך להיות מוסר בתרחיש כזה, למען המטרה החשובה. ארץ ישראל לא תיפגע ולא תקום מדינה פלסטינית. אמנם לא תהיה רפורמה משפטית, אבל יש נושאים יותר חשובים. זה הביטחון, טמבל.
