משבר כוח האדם בצה"ל שחוצה אוכלוסיות, גילים ודרגות, מגיע לנקודת רתיחה שבה הצבא צפוי לקבל עוד "מכתבי התפטרות" מאנשי קבע שלא יקבלו את התוספת המופחתת לתשלומי הפרישה שלהם.
אף שהדד-ליין שקבע בג"ץ לכנסת מתקרב עם פקיעת ההחלטה בסוף החודש, בכנסת עדיין לא השלימו את התיקון לחוק, שיכשיר את ההסכם שאליו הגיעו משרדי האוצר והביטחון לפני כשנתיים וחצי, שמאפשר תוספת מתונה יותר לפורשים משירות קבע בצבא. החקיקה נתקעה בוועדת חוץ וביטחון שמרכזת יותר מאמץ ומשאבים בחקיקת חוק הפטור מגיוס, זאת בזמן שלעיכוב בחוק התוספת צפויה להיות השלכה שלילית על גלי העזיבות של משרתי קבע, שרק יסלימו.
הכותרת
מה קורה ברצועת עזה? חיסול ראאד סעד והדרך לשלב ב' | יואב זיתון
24:15
1 צפייה בגלריה
למה שהם יישארו בקבע? חיילים ביחידת 8200. צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לידיעה
למה שהם יישארו בקבע? חיילים ביחידת 8200. צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לידיעה
למה שיישארו בקבע? חיילים ביחידת 8200. ארכיון
(הרצל יוסף)
כבר היום מונחים על שולחן מחלקת הסגל באכ"א יותר מ-500 פניות של משרתי קבע מהשנה האחרונה, שלפי צה"ל ביקשו להקדים את מועד פקיעת החוזה שלהם. מדובר, הלכה למעשה, במכתבי התפטרות שנובעים לפי צה"ל מתנאי שכר ירודים אל מול שחיקה עצומה והשקעה בלתי נגמרת בשירות, בעיקר במהלך המלחמה הארוכה. בינתיים צה"ל דוחה את הבקשות האלו, אך הוא מתקשה לשכנע אלפי קצינים ונגדים מקבוצת האיכות א', שמסיימים תקופות שירות בין קבע ראשוני למובהק, להמשיך הלאה בקבע. התוצאה: הצבא הופך להיות בינוני יותר, עם מפקדים בקבע שהיו בעדיפות שנייה ושלישית לקידום.
בצבא הזהירו את הדרג המדיני שבסוף החודש, בהיעדר חקיקה, צה"ל יהיה חייב להפסיק את התוספות המובטחות לאנשי הקבע הפורשים. מדובר בתוספת של שבעה אחוזים לדמי הפנסיה, שנועדו להשלים חלק מהסכום שהפורש לא יקבל בגלל היותו איש קבע, שנפרד מהמערכת סביב גיל 42. לפי ההסכם, שטרם תוקף בחוק, רק אנשי קבע קרביים יקבלו תוספת של 11 אחוזים, ובעלי מקצוע טכנולוגי שהיו במסלול עתודה יקבלו תוספת של עשרה אחוזים, בתנאים מסוימים.
"נוצרים כאן נזקים ארוכי טווח, כי כיום מפקד הפלוגה המצטיין מגולני או ראש המדור הגאון מ-8200, שניהם בני 25, רואים איך נפגעים עוד יותר התנאים של הפורשים, אז למה להם לחתום קבע נוסף בגיל 26? הם אומרים לנו 'שלום, ונתראה במילואים', ויוצאים לעשות כסף גדול באזרחות ולהקים משפחה בצורה נורמלית", מסבירים בצה"ל. "הצבא נשאר עם שדרת פיקוד בינונית והתוצאות יהיו בהתאם".
"אנחנו בסכנה ממשית לאיכות כוח האדם של צה"ל וכל זה בגלל ח"כ אחד או שניים שמעכבים את ההתקדמות לפתרון", מזהירים בצבא, ומזכירים: "מדובר באנשים שעובדים 24/7 בצה"ל, ולא משנה אם הם במערך העורפי, בתומך הלחימה או בלוחם. אין להם ועד עובדים, זכויות להיאבק, אפשרות לשבות והם זוכים, גם במלחמה, לגידופים מצד גורמים פוליטיים בטענות סרק כמו 'שודדי הקופה הציבורית'. מאז 2019 מנסים לתקן את החקיקה, והנושא נדחה כבר 20 פעם. הצבא מתרוקן מאנשי קבע איכותיים גם במערך הקרבי והטכנולוגי".
בתוך כך, בצה"ל מפצירים בדרג הפוליטי לעמוד בהתחייבותו ולפחות להאריך לשלוש שנים את שירות החובה, כדי לנסות ולסגור מעט ממחסור כוח האדם הגדול שיש לצה"ל, ב-12 אלף חיילים שנפצעו או נהרגו במלחמה, רובם מהמערך הלוחם או תומך הלחימה. בינואר 2027 אמורה תקופת שירות החובה לפי חוק להתקצר אף יותר, ל-30 חודשים, והבור של החיילים יעמיק אף יותר. בצבא מבינים שבתיקון לחקיקה, כפי שדרשו מתחילת המלחמה, החזרה ל-36 חודשי שירות לא תתרחש, ולכן "מסתפקים" בהוראה שעה שתקבע הממשלה למהלך. אלא שמהלך זה צפוי לגרור ביקורת ציבורית וייתכן שגם שיפוטית, בהיעדר חוק גיוס אמיתי למגזר החרדי, כפי שבקואליציה ממשיכים לקדם את חוק ההשתמטות.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.12.25