"כילד בן 15 פרצתי עם חבר למכולת ביישוב, גנבנו בקבוקי יין וקופסאות סיגריות ומזומן. אחרי כמה ימים אבא שלי אמר לי שמזמינים אותי לחקירה במשטרה. הכול היה לי חדש ושונה, והתחלתי להסתבך, גם בעבירות סמים". כך סיפר סמ"ר במיל' נ', בן 22 מקיבוץ ברמת הגולן, שעובד כמנהל חדר אוכל באורחן באזור מגוריו.
לאחרונה, במהלך תקופת המילואים הראשונה שלו, קיבל נ' את החנינה שביקש בשלהי שירותו הסדיר. נ' עבר עוד כנער תוכנית שיקומית שכללה ביקורת של קצינת מבחן, ובגיל 18, קצת לפני הגיוס, נפצע בברכו. סיכוייו לשרת בצה"ל נפגעו, אבל הוא התעקש והתקבל לסיירת הצנחנים לאחר שעבר בהצלחה את הגיבוש.
3 צפייה בגלריה
חלון החנינה נפתח גם לחיילי מילואים, עקב שירותם הארוך במלחמה. לוחמים בעזה
(צילום: דובר צה"ל)
"ב-7 באוקטובר 2023 הייתי בבית עם דלקת ריאות, וכשפרצה המלחמה המפקד שלי התקשר ושאל אם אני יכול להגיע להצטרף לכוחות שקפצו לעוטף. אמרתי שבטח, ותוך זמן קצר מצאתי עצמי עם חבריי בלחימה ליד קיבוץ רעים", סיפר. בהמשך נ' השתתף בתמרוני החטיבה ברחבי רצועת עזה, והספיק גם להילחם נגד חיזבאללה בדרום לבנון ולשרת גם בגולן הסורי.
"יום אחד, לקראת סוף השירות הסדיר, המש"קית שלחה לי הודעה עם זימון לוועדה למחיקת הרישום הפלילי", שיתף. בוועדה ישבתי מול שמונה קצינים, סיפרתי להם הכול, ואחרי חצי שנה, תוך כדי שירות המילואים הראשון שלי, קיבלתי הודעה שקיבלתי חנינה מהנשיא. הייתי הכי מאושר בעולם. עכשיו אני יכול להוציא רישיון לאקדח, לעבוד באבטחה ולצאת לקורסים מטעם העבודה. הרישום הפלילי, גם אם אמור היה להימחק לבד בשנים הקרובות, ייצר לי גם תחושה מביכה בכל פעם ששוטר עצר אותי לבדיקה שגרתית".
28 קיבלו חנינה השנה
נ' אינו היחיד. עכשיו, בשוך הקרבות, מרחיב צה"ל את פרויקט החנינות לחיילים שהורשעו כנערים בעבירות פליליות ובשירותם הצבאי הוכיחו התנהגות טובה יחסית וחזרו לתלם, ולראשונה פתח את האפשרות גם לחיילי מילואים.
בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה של יותר ממחצית בכמות השנתית הממוצעת של חיילים בעלי עבר פלילי שביקשו וקיבלו חנינה בשלהי שירותם, בעיקר בגלל המלחמה הארוכה שהעסיקה חיילים רבים במשימות שונות. התוכנית החלה בשנת 2017, כשלפי ההערכה בצה"ל יש בכל רגע נתון כאלף חיילים בשירות חובה עם כתם פלילי מעברם לפני השירות, כשכ-250 מהם נמצאים בחצי השנה האחרונה של שירותם, כלומר בתקופה שבה הם יכולים להניע את הליך החנינה ומחיקת רישומם הפלילי אצל הנשיא.
מאחר שמדובר בפרויקט חדש יחסית, כמות החיילים שניצלו זאת וזכו לחנינה נעה בממוצע סביב כ-100 בשנה, בשנים שקדמו למלחמה. בשנת 2023 ירד המספר ל-67, ב-2024 ל-64, והשנה עומד הנתון על 28 שקיבלו את החנינה ועוד 22 שממתינים לתשובה.
על פי הנתונים, כ-90% מהחיילים שמגישים בקשה מקבלים תשובה חיובית מהוועדה הצה"לית, בראשות תת-אלוף במיל', שממליצה לנשיא המדינה לחון את החייל, וב-98% מהמקרים המלצות הוועדה מתקבלות על ידיו.
בשנה הקרובה, כך מעריכים באכ"א, יש כ-251 חיילי חובה שייתכן שיגישו ויקבלו בקשת חנינה, מתוכם 42 כבר בתהליך ראשוני ו-71 עתידים להתחיל בפרוצדורה שצה"ל הצליח לפשט: החייל צריך לפנות דרך מש"קית החינוך ביחידתו עם המלצת מפקדו לחנינה, ועם ייפוי כוח לגורמי חיל החינוך שמאשר להם להוציא מבתי המשפט ומהמשטרה את המסמכים הרלוונטיים לעברו הפלילי.
המטרה: אזרח טוב יותר
בפועל, רוב ההליך נעשה במדור של סגן הילה ידלין, קצינת הרישום הפלילי בצה"ל, שעם בין שניים לשלושה חיילים מובילה את הפרויקט. ידלין מקווה שעם פתיחת חלון החנינה גם לחיילי מילואים עקב שירותם הארוך במלחמה, היא תגיע לפוטנציאל של אלפי חנינות. ראשונים מחיילי המילואים ששמעו זאת מפה לאוזן כבר פנו למדור שלה.
"כמובן שהתנאי הראשון לעלות בכלל לוועדה הוא הבעת חרטה מלאה על העבירות ולקיחת אחריות, אבל זה לא נמדד אצלנו מהפה אל החוץ, אלא יש צורך להוכיח זאת במעשים", סיפרה ילדין ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "כדי להתגייס לצה"ל אותם חיילים כבר נלחמו כדי לשרת, עברו ועדות ומיונים והביעו חרטה על עברם. מלבד עבירות חמורות מאוד כאונס או רצח, צה"ל מגייס חיילים עם עבר פלילי בעבירות כמו התפרצות, אלימות, החזקה וסחר קל בסמים, כך שהם כבר עוברים מסננת ראשונית, אבל גם זה לא מספיק לטובת חנינה".
לדבריה, "הבעת חרטה חייבת להתבטא בהתנהגותם לאורך השירות, ואם הם ביצעו יותר מ-21 ימי נפקדות, עשרה משפטי משמעת, או נכלאו יותר מ-35 ימי מחבוש - בעיקר בתקופות הראשונות של שירותם - הם לא יהיו זכאים לחנינה, אלא אם כן הם יוחרגו במקרים מאוד מסוימים. אסור שתהיה לחייל שכזה אינדיקציית מצ"ח, כלומר חשד כלשהו נגדו; תיקי עבר פתוחים שממתינים לגמר חקירה; ובטח שלא הרשעות פליליות מתקופת שירותו בצה"ל. המטרה שלנו היא שהאדם יעבור את השינוי לטובה, יהיה אזרח טוב יותר והגשר לעתידו המוצלח בחברה יהיה שירותו הצבאי".
בוועדת החנינות הצה"לית, שפועלת יחד עם משרד המשפטים, חברים נציגים מהפרקליטות הצבאית, מיחידת מיט"ב (הבקו"ם) ומחיל החינוך, ובראשה עומד טייס קרב בדימוס.
"יש בסיס ערכי ורעיוני למהלך, כי יש שיגידו 'מה פתאום שצה"ל יעסוק בחנינות במקום להילחם בעזה?'", אמר. "אנחנו לוקחים את האמירה 'עם בונה צבא בונה עם' צעד קדימה, וההמלצות שלנו לא מתקבלות בקלות אצל הנשיא. הוא בוחן אותן ולא משמש כחותמת גומי. אנו בודקים את תקופת העונש או את שעות התועלת לציבור שהחייל העביר בנערותו, כיצד היה למשל במכינה קדם-צבאית, ואת האופק של כל חייל ותוכניותיו לעתיד. לצערי היו לנו גם חיילים בעלי עבר פלילי שהתגייסו כלוחמים והחלו בתהליך החנינה אך נפלו במלחמה, וקיבלו את החנינה באופן סמלי".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.25
