בנק ישראל התערב פעמים רבות בעבר כדי להשפיע על שער הדולר מלרדת עוד וזאת כדי להגן על היצוא הישראלי. הוא עשה זאת לא מעט פעמים סביב רמות של 3.20 שקל לדולר.
מדוע שיעשה זאת כעת, מדוע שימהר? כי מתגברים כל הזמן הסימנים שהמגמה של השקל היא להמשך התחזקות. יועץ משפטי בכיר המלווה חברות סטארט-אפ רבות סיפר על זרם השקעה כה אדיר ממשקיעים זרים שלא זכור לו כמותו מאז השיאים של שנת 2021. מקורות בענף קרנות ההון סיכון מחזקים דברים אלו, שלא לדבר על כך שהם גייסו בחודשיים האחרונים 1.3 מיליארדי דולרים, יותר מפי ארבעה מכל מה שגייסו לפני כן מתחילת השנה. אפילו מקור במשרד החוץ חיזק את הדברים.
למעשה, מה שקורה הוא שהמון כסף זר ש"חיכה על הקווים" לסיום המלחמה נכנס כעת והמון משקיעים זרים עומדים בתור לרכוש ולהשקיע בחברות ובפרויקטים ישראליים. מדובר בהשקעות בעיקר בתחום הביטחוני - סייבר, דיפנטסק אך גם בתחומי ה-AI, הקוונטום ואפילו בחברות שאינן הייטק דוגמת אתר יד2 (במחיר של כמעט מיליארד דולר).
מערך האיומים על ישראל במרחב ירד פלאים
כולם הבינו שמערך האיומים על ישראל במרחב ירד פלאים וכוחה הגיאו-אסטרטגי התעצם מאוד עקב פעולותיה הכה אגרסיביות ברחבי המזרח התיכון. השקעות בחברות ביטחוניות לא מצריכות הסבר. אך מה שגם קורה הוא שברור למשקיעי העולם שמהפכת ה-AI חייבת גם את המוחות הישראליים, כי בישראל מצוי אקו-סיסטם ההייטק השלישי בגודלו בעולם המערבי (אחרי ארה"ב ובריטניה). אלו אותם מוחות שייצרו כבר מאות חברות הייטק מצליחות מאוד מתחילת המאה, ויותר מכך אותם מוחות שתפרו את מבצע הביפרים, שבנו את מערכת החץ 3 שמגינה כעת על גרמניה מפני טילים רוסיים, שבנו את מערכת הלייזר, שהצליחו תוך 12 ימים לחסל את רוב מערך האיומים האיראני. כל זאת בסיוע אמריקאי שמאותת לעולם שהברית האסטרטגית חזקה מאי פעם.
אם נוסיף לניתוח הזה את הפוטנציאל להרחבת הסכמי אברהם, ההשלכות ברורות - המשך התחזקות השקל. רוב הבנקים הזרים מעריכים כעת שהשקל מתקדם במהירות לשער של 3 שקלים מול הדולר. לתייר הישראלי אלה הן חדשות נפלאות וגם חדשות טובות לאינפלציה שתוכל להוסיף ולרדת. אך כאמור ישנה בעיה אחת: אלו הן חדשות קשות מאוד ליצואנים המקבלים הכנסות בדולרים, ומדובר בכ-90 אחוז מיצואני ישראל.
שמואל סלבין צילום: אביגיל עוזיעד לפני כ-15 שנה בנק ישראל לא היה מתערב בשוק המט"ח. קברניטי הבנק המרכזי אחזו שנים רבות בתיאוריות והסברים שונים מדוע אין לעשות זאת עד ששינו דעתם. הם הבינו שיש תיאוריה ויש פרקטיקה, יש מודלים כלכליים ויש חיים אמיתיים.
שער של 3.20 שקל לדולר הוא שער מאוד נמוך היסטורית והוא מגלם בתוכו לא בעיה נקודתית אלא מתמשכת. ככל שהשוק מתרגל פסיכולוגית לרמת שערים מסוימת, כך קשה יותר לגמול אותו מהקיבעון. במצב כזה, הספקולנטים הזרים והמקומיים ימשכו גם בעתיד את השערים לרמות האלו. זהו מדרון חלקלק!
הגיע הזמן שבנק ישראל יתעשת ויחזור לפעול. גם מבחינת מאזן הבנק זה יהיה נפלא. בנק ישראל מכר דולרים בהיקף של כ-8.5 מיליארדי דולרים בתחילת המלחמה. בשקלים שהוא קיבל אז בסך כ-34 מיליארד שקל, הוא יכול לקנות כעת בשוק את הדולרים בחזרה ולהרוויח 2.1 מיליארדי דולרים מהמהלך. כמובן שהמטרה העיקרית תהיה עזרה ליצואנים, אך "בדרך" הוא גם ייהנה מרווחי מימון גדולים מאוד.
אדם רויטרולכל מי שמודאג, אז הנה עובדה: בנק ישראל הוא אחד הבנקים המרכזיים העשירים בעולם. יתרות המט"ח שקיימות ברשותו הן בהיקף של כ-230 מיליארדי דולרים, נתון שהוא בין הגבוהים בעולם הן ביחס לתוצר (41%) והן ברזרבות מט"ח לנפש.
שמואל סלבין הוא איש עסקים, יו"ר "סלע קפיטל" ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר. אדם רויטר הוא הבעלים ויו"ר "חיסונים פיננסים" ויו"ר "הדג'וויז"
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.25
