המתנחלים, שיערכו הערב (שני) טקס לציון 50 שנה להתיישבות בשומרון, משלימים בימים אלו - בדחיפת הממשלה - את החזרה ליישובי צפון השומרון – ולמעשה מוחקים את פינוי היישובים שהתרחש בהתנתקות ב-2005. אחרי שמנעו פינוי נוסף בחומש, העתיקו את המבנים לאדמות מדינה והקימו את היישוב מחדש, דוהרים ראשי ההתיישבות בשומרון ליישוב הבא: שא-נור. המטרה: לייצר במקום נוכחות יהודית תוך שבועות בודדים, ולרתום לכך את שר הביטחון ישראל כ"ץ ואת הצבא.
למעשה, כשמביטים בכל הצירים שבהם פועלים ראש מועצת שומרון יוסי דגן ואנשיו של שר האוצר והשר הנוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' במינהלת ההסדרה ובמשרד האוצר, מבינים כי ראשי המתנחלים שמו להם ליעד "לכבוש" מחדש את יישובי צפון השומרון. והאירוע לא מתרחש רק בזירה ההתיישבותית: פיקוד המרכז כבש את מחנות הפליטים של ג'נין, טול כרם ונור א-שמס בתחילת השנה, ומעמיק בימים אלה את שליטתו באזור.
לכך יש להוסיף את החלטת הקבינט האחרונה שבה אושרה הקמתם של 19 יישובים חדשים, וביניהם גם גנים וכדים – שני היישובים הנוספים בצפון השומרון שפונו במסגרת ההתנתקות, בנוסף לחומש ושא-נור.
התוכניות כבר קיימות
במועצת שומרון כבר בנו תוכניות מתאר לחומש ושא-נור, ועתידים לבנות בקרוב תוכניות גם לגנים וכדים. לאלה מתווספים גם תפיסת השטחים בשמורת סבסטיה והפקעתם מידי הפלסטינים, אישור הקמת יישוב בהר עיבל ואישור החפירה באתר מזבח יהושוע בן נון. כל הצעדים האלה מייצרים מרחב התיישבותי פועם שלא היה קיים עד כה.
הטקס לציון 50 שנות התיישבות בשומרון יתקיים בהיכל התרבות באריאל, וצפויים להגיע אליו שרים וחברי כנסת. בין השנים 1974–1975 הובילה תנועת "גוש אמונים" שמונה ניסיונות של עלייה לשומרון. בניסיון הראשון השתתפו כ-150 איש, וכבר בניסיון השני הגיעו אלפים לתחנת הרכבת בסבסטיה.
בחנוכה של שנת 1975 התבצע הניסיון השמיני – שצלח. הצבא השיג פשרה עם המתנחלים, ולפיה הם יועברו סמוך לכפר קדום, לנקודת התיישבות שהפכה לבסוף ליישוב קדומים. חלק מחברי הגרעין הקימו בהמשך את היישוב אלון מורה סמוך לשכם, בהתאם לתוכניתם המקורית. המהלכים הללו היו נקודת הפריצה לשאר ההתיישבות בשומרון, שעברה מאז ועד היום תהפוכות רבות.
המכתב הנדיר של חנן פורת
כחלק מההכנות לאירוע נמצא בביתה של רחל פורת, אלמנתו של הרב חנן פורת ז"ל, מכתב נדיר שנכתב מיד לאחר ניסיון העלייה הראשון לשומרון ב-1974. פורת מסביר שם מדוע בחרו לעלות לקרקע למרות התנגדות הממשלה. הוא מדגיש כי לא הייתה זו מחאה תקשורתית, אלא מעשה של התיישבות בפועל, מתוך ההכרה כי "ההר הטוב הזה... הינו עצם מעצמיה ובשר מבשרה של ארץ ישראל".
במכתב הוא מתאר את העלבון המוסרי במצב שבו "בארץ ישראל, בעיצומם של ימי תקומה וגאולה, ייאסר על יהודים להתיישב בלב הארץ", ומותח ביקורת חריפה על חוקים שנועדו למנוע התיישבות יהודית, אותם הוא משווה לגזירות הספר הלבן. "מאמין אני באמונה שלמה כי במהרה בקרוב תשוב ותקום, תעלה ותבנה את ביתה בשומרון", הוא כותב ומזכיר את הפסוק: "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן אומר כי "המכתב של הרב חנן פורת הוא מסמך יסוד של הציונות המתחדשת. הוא מבטא ממלכתיות עמוקה, אהבת הארץ והכרה שקטה אך נחושה בזכותנו ההיסטורית, המוסרית והלאומית על ארץ ישראל. ההתיישבות בשומרון צמחה מתוך אחריות למדינה ומתוך הבנה שהאחיזה בארץ מחזקת את ביטחונה, את זהותה ואת עתידה של מדינת ישראל כולה. 50 שנה אחרי, אנחנו מתבוננים ביראת כבוד במעשי הדור ההוא, ושואבים מהם כוח להמשיך לבנות, לחבר דורות, ולצעוד קדימה באמונה, באחריות ובתקווה גדולה לעתיד".
