באחד מפסקי הדין הזהיר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מפני מצב שבו בג"ץ יהפוך דה-פקטו לערכאת הערעור על המחוקק בכנסת ישראל. לא הרבה זמן עבר, ולא פחות משמונה חוקים חשובים מותקפים כעת בעתירות לבג"ץ וממתינים להכרעתו, כמו גם כמה החלטות ממשלה כמו זו שהתקבלה אתמול על סגירת גלי צה"ל. לכל אלה יצטרפו בקרוב חוק הגיוס וחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ונראה כי מאבקי הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – בשיאם ואף יתגברו.
לא ברור אם היה בעבר מצב שבו בעת ובעונה אחת דן בג"ץ בביטולם של לא פחות משמונה חוקים של הכנסת, ובהם תיקון לחוק יסוד. אלה החוקים: החוק האוסר על פעילות אונר"א בישראל, חוק תקציב לשכת עורכי הדין, תיקון לחוק יסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוק מניעת קצבאות מהורים למחבלים קטינים, חוק מניעת מתן אזרחות לבני משפחות מחבלים, חוק נציב הביקורת על השופטים וחוק הסמכת בית הדין הרבני לדון במזונות כחלק מהליך גירושים, גם ללא הסכמת שני הצדדים. ברוב המקרים בג"ץ נמנע מהוצאת צו ביניים שיקפיא את יישום החוק, אך זה קרה בעתירות נגד חוק לשכת עורכי הדין, ורק לאחר שהוצא צו על תנאי.
אל שמונת החוקים יצטרפו בקרוב שלושה חוקים נוספים ודרמטיים. הראשון הוא כמובן חוק הפטור מגיוס לחרדים, שכבר זכה להתנגדות היועמ"שית ונמצא בשלבי חקיקה אחרונים. החוק, כמו כל החוקים הקודמים שעסקו בגיוס, יותקף בעתירות לבג"ץ.
חוק דרמטי נוסף, שהוא למעשה חלק מהרפורמה המשפטית החדשה של הקואליציה, הוא חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כשנבחרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בישר לה שר המשפטים דאז גדעון סער כי תפקידה יפוצל, והיא נבחרה על סמך זה. הפרטים אז לא היו ידועים, וכעת היא מתנגדת לפיצול במתכונתו הנוכחית. החוק השלישי שנמצא בשלבי חקיקה, ויגיע גם הוא בקרוב לבג"ץ, הוא חוק הרשות השנייה, שהוא למעשה הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי שזכתה להתנגדות היועמ"שית.
אלא שלא רק חוקים ממתינים להכרעתו של בג"ץ. רק לאחרונה קיבל בג"ץ את העתירות נגד פיטורי היועמ"שית, ולאחר שבפסק דין חריג הכיר בסמכותו הקבועה בחוק של שר המשפטים למנות מלווה לחקירת הפצ"רית – תחת תנאי שהציב למניעת התערבות פוליטית בחקירה – בג"ץ פסל את שני המועמדים של שר המשפטים. נציב הביקורת על השופטים, אשר קולה, נפסל בשל הוראת חוק האוסרת על הנציב לעסוק בעיסוק אחר מלבד תפקידו, ואילו השופט בדימוס יוסף בן חמו נפסל מכיוון שאינו עומד בתנאי המינוי שקבע בג"ץ, ובראשם שמלווה החקירה יהיה עובד מדינה בכיר.
עתירה נוספת התלויה ועומדת בבג"ץ, דרמטית ביותר, דורשת את פיטוריו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בעתירה נטען בעיקר כי הוא מתערב בעבודת המשטרה באופן פסול, בניגוד לפסק הדין של בג"ץ שעסק בתיקון לפקודת המשטרה.
היועמ"שית כבר חיוותה דעתה שהצדק עם העותרים, אולם חרף זאת היא נמנעה מלבקש מבג"ץ להורות לראש הממשלה לפטרו, וכתבה בעצמה מכתב לבנימין נתניהו שעליו להידרש לסוגיה. הסיבה לכך היא פסיקות עבר שקבעו כי בית המשפט רשאי להורות לראש הממשלה לפטר שר במקרה שהורשע בפלילים, ואולם אין תקדים לכך כי ניתן להורות על פיטורי שר בשל "עבירות מנהליות", שבדרך כלל עשויות להקים עבירה פלילית של הפרת אמונים. במקרה של בן גביר, מעשיו אינם עולים כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.12.25
