התלבטתי אם לעלות למשכן הכנסת, להצטרף לאחד מדיוני ועדת חוץ וביטחון. להיפגש, לנסות ולהסביר, לשכנע. בחרתי שלא, מילותיה של רחל המשוררת ליוו אותי: "ידַעְתִּי מִלִּים אֵין מִסְפָּר - עַל כֵּן אֶשְׁתֹּק". אין כואב מאובדן, אני פוגש הורים שכולים, אני חש שכל אחד ואחת מהם אומר לבנו "משהו ממך בי ימות איתך". בשבוע הבא נציין שנתיים לנפילתו של רותם לוי, גיבור ישראל, חושב על המילים שאין לי לומר בטקס האזכרה. אלא שלנגד עיניי מתחולל אירוע חמור, הבנתי שלא רק חייל נפל ומת, הבנתי שנגזר עלינו לצפות במותם של הערכים.
אלה ימים גורליים, אימוץ חוק ההשתמטות מהווה מוות של ערכי היסוד שלנו. תרבות השקר קנתה לה שביתה והאמת נעלמה. המחשבה הנוראית שהחוק יחוקק תחת גלימתה של האמונה היהודית מדירה שינה מעיניי. שקר גס, בוטה, לא יהודי, הפך לבסיס הדיון. ההלכה היהודית מחייבת הצטרפות של כולם למלחמת מצווה. להשקפתי, יש ערך בלימוד תורה התורם לקיומו של העולם, אבל כל לומד צעיר יודע שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. לא מצאנו פוסק הלכה שיורה לצעיר היושב בביתו בשעה שביתו עולה באש, לשבת בסלון הבוער וללמוד תורה. ההלכה מחייבת אותו לעשות כל שביכולתו להציל את קרוביו ולכבות את הדליקה. אם יישב ויאמר תהילים ייחשב כשוטה, כפושע ולא כצדיק.
רקב פשה בנו. הפכנו שאלה ערכית לשאלה פוליטית, המרנו שאלות של זהות בשאלות של הישרדות. אתם לא מייצגים את הבוחרים שלכם, אתם מייצגים את האינטרסים הצרים שלכם
מעולם לא שמענו שרק לימוד תורה של צעירים בגילי 18–24 מציל את העולם. שוו בנפשיכם, אם החרדים היו מאמינים לעצמם, הם היו ממהרים להקים גדודי מילואים של לומדי תורה בשעת מלחמה. כל החנויות בבני-ברק ובאלעד, בביתר ובקריית-ספר היו נסגרות וכולם, ללא יוצא מן הכלל היו יושבים ללמוד תורה כדי להציל את העולם. בזמן שעשרות אלפי ישראלים הקריבו את העסקים שלהם כדי להציל את המולדת, הקריבו את נשותיהם, עזבו את ילדיהם, פסקו מלימודיהם, המשיכו החיים בערים החרדיות להתנהל כסדרם. באחד מימי חמישי של ראשית המלחמה, כשמוות עלה בשערינו, סרתי לאחת הערים החרדיות. חנויות הצ'ולנט היו מלאות בסועדים, רובם צעירים, החיים נמשכו כסדרם. לא יכולתי שלא לחוש בזעם הגואה, בהשפלה, בכאב. מדוע לא הורו הרבנים לסגור את כל החנויות ולהתרכז בבתי המדרש?
אל תרמו אותנו
רקב פשה בנו. הפכנו שאלה ערכית לשאלה פוליטית, המרנו שאלות של זהות בשאלות של הישרדות. אתם לא מייצגים את הבוחרים שלכם, אתם מייצגים את האינטרסים הצרים שלכם. בסקר שערכה תנועת פנימה בראשותי הממצאים היו בהירים: 36% ממצביעי הליכוד הצהירו שהם שוקלים שלא להצביע למפלגתם בבחירות הבאות אם נציגיה יתמכו בחוק ההשתמטות. בקרב מצביעי הציונות הדתית הנתון עומד על 27%. חשוב להדגיש מה שכל אחד יודע, רוב רובם של בני הציונות הדתית לא מצביעים למפלגת הציונות הדתית, חלקם באוכלוסיה גדול ממספר מצביעי המפלגה. אתם יודעים שחוק ללא סנקציות אישיות ומוסדיות משמעותיות, אתם יודעים ששירות לאומי הוא לא מה שיסייע לנו. איך לא התביישתם להצדיק הגדרתו של חרדי כמי שלמד רק שנתיים בישיבה בין גיל 14 ל-18? האם לא הבנתם שמטרת הסעיף היא לשלוח רק מי שכבר אינו חרדי? מדוע אתם קוברים את ערכי הסולידריות בבית העלמין של האינטרסים?
שי פירוןצילום: יונתן בלוםאל תרמו אותנו, אל תמכרו לנו "חוק היסטורי", אל תספרו לנו על תחילתה של תקופה חדשה. הצילו את כבודכם, עדיף שתבהירו ששרידותה של הממשלה עדיפה על בחירה ערכית. אתם יכולים גם לספר לעצמכם ולנו ששווה להקריב, לתמוך בחוק ההשתמטות כדי לאפשר רפורמות שחשובות לכם במערכת המשפט או כדי להעמיק את האחיזה בשטחי יו"ש. היו אמיצים, כבדו עצמכם, התייצבו, הביטו לכולנו בעיניים, אמרו אמת.
הייתי במספיק הלוויות, בחרתי שלא להשתתף בדיוני הוועדה כדי לא להיות נוכח במעמד קבורתם של הערכים.
שי פירון הוא נשיא תנועת "פנימה", לשעבר שר החינוך
פורסם לראשונה: 00:00, 24.12.25
