ברקע השינויים הדרמטיים שמתחוללים ביהודה ושומרון וערב נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו לארה"ב, ראשי ההתיישבות והגופים השונים מעבר לקו הירוק מחדדים מסרים ושואפים להעמיד שוב את סוגיית הריבונות שוב על השולחן. אחד מאותם גופים הוא מועצת יש"ע, מי שבעבר הייתה הכתובת היחידה לשיח עם המתיישבים – ובשנים האחרונות נסדק מעמדה משמעותית.
כחלק מהמהלכים לשליטה ועיצוב מחדש של הנעשה ביהודה ושומרון, דחף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את אנשיו גם למועצת יש"ע. אחד מהם הוא המנכ"ל הנוכחי עומר רחמים, מי שהיה יועצו של שר האוצר. "הבנתי דבר יסודי", מסביר רחמים בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "יש המון ארגונים ויש מעט מותגים. מועצת יש"ע זה מותג בחברה הישראלית. לארגון יש רלוונטיות מיוחדת, ולכן יש לו כוח שצריך להפעיל.
"לזה יש להוסיף את העובדה שחצי מראשי המועצות התחלפו בבחירות האחרונות, ומקבלים דחיפה משמעותית בתקופה היסטורית. אנחנו בתור הזהב של ההתיישבות ונעשו פה דברים שלא היו מעולם. עד עכשיו ישראל גימגמה ביחס ליהודה ושומרון – כולל בממשלות נתניהו. אמרנו שהשטח הוא 'במחלוקת' והגבלנו את הבנייה בצורות שונות, בעוד מצד השני המשכנו לבנות וזה יצר סתירה פנימה".
חייל במילואים דורס פלסטיני בכפר דיר ג'ריר
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
הוא אומר כי "אין דבר כזה טרור יהודי", אבל רק אמש נעצר בכפר דיר ג'ריר חייל מילואים על אזרחי שירה לעבר פלסטינים, ותועד דורס עם טרקטורון. משטרת מחוז ש"י עצרה אותו, שעות ארוכות אחרי האירוע ולאחר שהגופים השונים ניסו להתנער מטיפול במקרה. הוא נחקר, ובתום החקירה שוחרר למעצר בית לחמישה ימים.
הרגע שבו נזרע השינוי ביו"ש
רחמים סיפר בריאיון על היכרותו עם סמוטריץ': "אחרי שהשתחררתי חזרתי ללמוד בישיבה בעלי, והרב אלי סדן ביקש ממני לנהל את הלו"ז של הרב בישיבה. אלו היו ימי ממשלת ביבי-בנט. לרב היו הרבה הרבה קשרים עם אנשי הבית היהודי. בבחירות של 2015 ביקשו ממני לנהל את מטה הישיבות של הקמפיין. שם בפעם הראשונה הכרתי את סמוטריץ', הוא היה מנכ"ל 'רגבים' ומועמד יחסית אנונימי לכנסת. עבדנו הרבה יחד אבל לא חשבתי אז שהדרכים שלנו יובילו אותנו למה שקרה לאחר מכן.
"אחרי שנתיים בערך נוצר שוב קשר והוא הציע לי להצטרף אליו לכנסת כעוזר פרלמנטרי, ב-2017. הוא היה אז חבר כנסת. אני עשיתי שני דברים מרכזיים: ניהלתי את כל הדברים שקשורים לוועדת הכספים והייתי עבורו בקשר עם הרבנים. החיבור שלי עם בצלאל היה קודם כל אידיאולוגי, הרגשתי שיש פה אדם שפיו וליבו שווים, שהוא נמצא בשדה הציבורי בגלל הסיבות הנכונות. החיבור היה מאוד עמוק ומיידי".
רחמים ציין כי "קשה להגיד שכבר אז ידעתי מה יהיה כי בסך הכל הייתי חדש בפוליטיקה, זה לא שבאמת הימרתי על 'הסוס המנצח'. הייתי אצלו סך הכל 6 שנים". הוא המשיך ותיאר כי "בהתחלה היו התרחשויות הפוליטיות דרמטיות בתקופה קצרה, עם חמישה סבבי הבחירות. כל מערכת בחירות כזו מייצרת לך ניסיון למידה וידע בתחום הפוליטי. זה היה מעין קורס פוליטי מואץ.
"קדם לזה בחירות בתוך האיחוד הלאומי מול אורי אריאל, בנט פורש ומקים את 'הימין החדש'. הציונות הדתית נמצאת במשבר, ואז החיבור עם הרב רפי פרץ מו"מ מול אלי ישי, אם הוא מצטרף לרשימה, ועוד המון אירועים פוליטיים משמעותיים. נבחרים לכנסת ולא מצליחים להקים ממשלה והולכים לממשלת מעבר כשבצלאל ממונה לשר התחבורה, ואני ממונה ליועץ של השר תוך שנתיים מהרגע שבכלל דרכתי בכנסת. פתאום אתה מוצא את עצמך בפגישות בבלפור, כשראש הממשלה בנעלי בית.
"בפעם ראשונה נכנסים למשרד ממשלתי ושם אני אחראי על הקשר של השר עם הרשויות המקומיות ואני רואה איך עובד משרד כזה מבפנים, ואנחנו שם כמעט שנה". רחמים הדגיש כי "הזרע של השינוי ביו"ש נזרע בדיוק שם, עם תכנית החומש.
"אני זוכר את הרגע הזה שבצלאל יושב עם אנשי המשרד ושואל 'מה עשיתם ביו"ש? והם עונים ש'זה משרד הביטחון, לא אנחנו'. הוא היה בהלם ואמר להם 'אני לא רוצה שליו"ש יהיה שקל יותר משאר האזרחים, אבל גם לא שקל פחות'. זה היה שינוי מדיניות קטנטן, אבל עשה שינוי דרמטי, והפעם בדרך המלך - לא שטיקים או מאחורי הקלעים. זה היה להכניס בפעם הראשונה את יו"ש כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה ששם את יו"ש על המפה וכך היא נכנסה לתוכנית החומש".
פיטורי גלנט, מינוי בלוט: הדרך למהפכה
רחמים סיפר כי תחת סמוטריץ' "הייתי בתפקיד החלומות. יועץ בכיר לשר בכיר, משרות אמון הכי מעניינות בשירות הציבורי. מעבירים תקציב של שנת 24-34 - ואז פורצת המלחמה. אני מתגייס למילואים, ומהימ"חים נוסע לקריה, לסמוטריץ'. אתה מבין מה המשמעות של מלחמה, אני זוכר מיטות שדה פרוסות בחניונים של הקריה. אנחנו מתעסקים במשך הרבה חודשים בניהול כלכלה, וחצי מהזמן במילואים אני מחליף בגדים ברכב והולך לייעוץ של השר ומעבירים תקציב מלחמה. אירועים גדולים".
במקביל ללחימה, מתאר רחמים, "מגיעות הבחירות המקומיות שנידחו ומועצת יש"ע משנה את פניה. כמעט חצי מראשי הרשויות מתחלפים, ופונה אליי ישראל גנץ שנבחר לראש מועצת יש"ע ואומר לי 'בוא תהיה מנכ"ל המועצה'". רחמים לא התייחס לעובדה כי מי שמשך בחוטים הוא סמוטריץ'.
שר האוצר מסדר באותם ימים על פי תכנית סדורה את לוח המשחקים ביהודה ושומרון, ומאייש בעמדות מפתח את אנשי אמונו. אחרי ההסכמים הקואליציוניים, שבהם קיבל סמכויות במשרד הביטחון, סמוטריץ' הקים את מנהלת ההסדרה, שם הציב את איש אמונו יהודה אליהו. בנוסף, הוא אייש לראשונה אי פעם סגן אזרחי לראש המנהל האזרחי: הלל רוט.
בראשות מועצת יש"ע סמוטריץ' קידם ותמך בראש מועצת בנימין, ישראל גנץ. במקביל, שרת ההתיישבות ממפלגתו, אורית סטרוק, היא אחד מהאנשים הבקיאים ביותר בנעשה מעבר לקו הירוק, ועם הצבתו של רחמים כמנכ"ל מועצת יש"ע - סגר סמוטריץ טבעת שליטה מלאה ביו"ש. בהמשך, פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון ומינויו של בן ההתיישבות אבי בלוט למפקד פיקוד המרכז סייעה לסמוטריץ' לפרוץ את הדרך למהפכה באזור. למעשה, בתוך ההתיישבות יש כאלו המכנים את השר ואנשיו "כת", שסמוטריץ' הוא "האדמו"ר" שלה.
"אין דבר כזה טרור יהודי". הצתת הרכבים בחווארה בחודש שעבר
במועצת יש"ע מקבל רחמים גוף חלש, פחות רלוונטי, ארגון שירד מקרנו והפך קהה עם השנים למול ארגונים רבים שקמו בימין. גם תקציבית נקלע הארגון לקשיים, אך המטרה הייתה להפיח בו רוח חדשה עם תקציבים רלוונטיות, תקשורת וקרבה לשלטון. עם החיבור של סמוטריץ', סטרוק ומשרדי הממשלה, הדרך של רחמים הייתה סלולה.
"הבנתי דבר יסודי", הוא מסביר. "יש המון ארגונים, ויש מעט מותגים. מועצת יש"ע זה מותג בחברה הישראלית. כשרוצים לדבר עם ההתיישבות - מדברים עם מועצת יש"ע. לארגון יש רלוונטיות מיוחדת. לזה יש להוסיף שגלריית ראשי הרשויות שינתה את פניה. חצי מהם התחלפו בראשי מועצות צעירים שבאו עם מוטיבציה.
"יש לנו באותם ימים שתי זירות מרכזיות: הזירה הפנימית כל המהלכים שמבצעת הממשלה במנהל ובהחלטות קבינט, וזירה מדינית חיצונית מול האמריקנים. הכל חיכה לנובמבר 2024, לבחירות בארה"ב. היה ברור שזה הולך להיות קו פרשת המים. קרו עדיין דברים והיינו ב-20 קמ"ש, והבנו ברגע שהבחירות יכריעו אם הולכים לקרב בלימה או משכנים לחלוטין את כל השיטה שבה ישראל פועלת ביו"ש. יש דברים שקורים קודם, כמו ההחלטה לביטול החלטה 150 עוד בתקופת ביידן. אין לנו באמת יכולת השפעה בארה"ב ואנחנו נערכים למה שקורה ביום שאחרי.
"ברגע שטראמפ נבחר אנחנו מכנסים את כל הארגונים ועושים כנס להיערכות לממשל החדש בירושלים, ושם אני מסמן את מועצת יש"ע כראש הארגונים עם גיבוי ממשלתי - וראיתי איך הארגונים מגיעים. רצינו להיות עם נוכחות תקשורתית וציבורית, לחזור לשחק על המגרש, ובאמת היינו הארגון הישראלי היחיד שמוזמן כארגון להשבעה של טראמפ ויוצאת לוושינגטון משלחת של מועצת יש"ע. הבנתי שזה עובד ורואים אותנו כארגון רלוונטי וחזק".
המהפכה ביהודה ושומרון
זה לא סוד שהפלגים הימניים בממשלה יצרו שינויים מהותיים מעבר לקו הירוק, שנוגעים כמעט בכל פרמטר מההתנהלות האזרחית-התיישבותית - דרך המשטרה, צה"ל ושב"כ, ועד לשינויי חקיקה בקבינט. עבור מועצת יש"ע זו ההזדמנות לפרוץ קדימה. רחמים מסביר: "יש כמה צירים מרכזיים שבהם אנחנו פועלים - הראשון הוא היציאה מחוץ לגבולות היישובים, מהפכת החוות כמובן שתופסות שטחי C שהיו עד עכשיו לרשות. ישראל, כולל ממשלות הימין, התנהלה תחת העקרונות של אוסלו, תחת התפיסה שהיישובים חיים בתוך עצמם ושאר השטח הוא במחלוקת, והמצב מאז אוסלו היה קפוא למעט תזוזות מינימליות.
"הציר השני הוא הקמת מנגנון המנהלת. המנהל היה גוף שלא עניין אותו התושבים. מערכת הביטחון הגדולה התעסקה באיראן ובעזה, והמנהלת שהוקמה יצרה כלי שמשרת את חצי מיליון התושבים ביו"ש , הם כבר לא 'בעיה' של מערכת הביטחון.
"הציר השלישי הוא התשתיות והכבישים - אותו זרע שנזרע בעבר. יו"ש נכנסה לתוך תכניות החומש. כל השרים בממשלה רוצים להיות חלק מהמהפכה הזו, כל המשרדים שמתעסקים בתשתיות. נכנסו השר קרעי בעולם התקשורת ואלי כהן בעולם האנרגיה, מירי רגב בתחבורה. בעולם האזרחי אנחנו בתור הזהב של ההתיישבות, נעשו פה דברים שלא היו פה מעולם".
רחמים טוען כי "ישראל גמגמה ביחס ליהודה ושומרון בכל ממשלות ישראל, כולל נתניהו. אמרנו דבר אחד ועשינו דבר אחר. אמרנו שהשטח הוא 'במחלוקת', הגבלנו את הבנייה בצורות שונות ומהצד השני המשכנו לבנות וזה יצר סתירה פנימה. במבחן התוצאה, עד הממשלה הנוכחית ההתיישבות ביו"ש התחננה לכל יחידת דיור. רעיון המדינה הפלסטינית לא ירד מהפרק, ובסוף בקדנציה הזו כל האירוע השתנה לגמרי".
חלומות החלת הריבונות
אחד היעדים המרכזיים של הנהגת המתיישבים הוא החלת ריבונות ביהודה ושומרון, למרות שהנשיא טראמפ הכניס את הרעיון להקפאה. רחמים אמר כי אם לא תהיה ריבונות בקדנציה הנוכחית - מדובר בכישלון של נתניהו. "ישראל מתנהלת היום בפועל כריבון בשטח, אבל אם אין את המעשה עצמו של החלת ריבונות, אז אם תבוא ממשלה עם מדיניות אחרת המצב עלול לחזור לקדמותו.
"ברקע כל השינויים שעשינו ביו"ש, הגיעו מדינות אירופה, הבינו את ההתרחשות ויצרו תגובת נגד עם היוזמה של מקרון והניסיון להכיר במדינה פלסטינית, ולכן כשזה התעורר יצאנו לקמפיין הריבונות. מה שאמרנו הוא שאת המהפכה שקורית דה פקטו צריך לעשות דה יורה, וראינו שאם ישראל לא תכריע היא עלולה להיות בבעיה קשה תוך זמן קצר".
רחמים מתח ביקורת על צה"ל: "בעניין הזה יש לי גם ביקורת על הצבא. מצד אחד כמו שאמרתי אנחנו בתור הזהב האזרחי, אבל מבחינת ביטחונית ישראל עוד לא החליטה שהרשות הפלסטינית היא אויב. לצערי גם בכירים בצבא רואים ברשות גוף לעבוד איתו. אני חושב שהרשות היא אויב ואויב צריך לפרק, וביו"ש לא היה שום שינוי אסטרטגי בעולם הביטחוני. המצב פה דומה למצב של 6 באוקטובר. אני חושש שמרדימים אותנו ביו"ש וזה משפיע מיידית על מרכז הארץ, זה משפיע על נתניה, כפר סבא ומודיעין".
זה שעד עכשיו אין ריבונות זה כישלון?
"חד-משמעית. נתניהו אמר בצורה ברורה בפעם הקודמת שנסע לארה"ב, ואחרי שמדינות אירופה אמרו שיכירו במדינה פלסטינית שהוא יחזור עם בשורה. אנחנו עדיין מחכים לה. העובדה שלאחר שלושה חודשים ישראל לא הגיבה למתקפה מדינית שבוצעה נגדה היא כישלון מדיני של נתניהו והממשלה".
אז מדוע לא החילו ריבונות עד כה?
"כולם מוכנים להחלת הריבונות, צריך לשאול את נתניהו מדוע אין ריבונות עד היום".
ואם נתניהו יחזור מארה"ב בלי ריבונות, זו עילה לפירוק הממשלה לדעתך?
"הממשלה הזו היא ממשלה טובה והיא עושה שינוי דרמטי ביהודה ושומרון. בסוף להישג הזה שותפים כולם, הכלי לא צריך להיות פירוק הממשלה, אלא יש לדחוף שנתניהו יעשה את זה".
אתה חושב שתהיה ריבונות בקדנציה הנוכחית?
"אני לא נביא. כמו שהיה ברור שנצטרך לחזור לעזה אחרי ההתנתקות, וההתיישבות צעקה את זה במשך שנים, נאלצנו לחזור לאחר אחד האירועים הכי קשים שהיו פה – ככה ברור לי שתהיה ריבונות. השאלה אם היא תהיה מתוך החלטה ישראלית או מתוך תגובה לאירוע קשה ומשמעותי".
עד כמה מדינת ישראל הייתה קרובה לריבונות לדעתך?
"קרובה מאוד. בקמפיין יצרנו כמה אלמנטים, אחד מהם היה הצבעה דקלרטיבית שהכנסת תומכת בריבונות ונתניהו הצביע בעד. זה היה בסוף מושב החורף, ואז הרגשתי שאנחנו מסוגלים להביא ריבונות. בנקודה שבה הצרפתים הכריזו על הכרה במדינה פלסטינית באו"ם היינו בנקודה הכי קרובה אי פעם לריבונות. הגורמים האמריקנים הבכירים ביותר שידרו לנו שהריבונות על השולחן וישבנו על מפות עם בכירים. אי אפשר להגיד שלא תהיה מדינה פלסטינית ולא לעשות ריבונות, זו הביקורת שלנו על נתניהו. זו משוואה פשוטה, בינארית. אם אתה מכיל ריבונות אין מדינה פלסטינית. כל עוד נתניהו ממשיך לגמגם ולא מחיל ריבונות, הוא נותן תקווה לטרור הערבי שמטרתו היא קמת מדינה פלסטינית".
בין הפורעים לשב"כ
אחד הנושאים שבהם התבטא רחמים לא מעט היה אירועי הפשיעה הלאומנית. רחמים תמך המון פעמים בנערי הגבעות ותקף לא אחת את המחלקה היהודית בשב"כ.
יש טרור יהודי?
"אלימות המתנחלים זה קמפיין, המטרה שלו היא להזיק להתיישבות. אני לא משחק בכללי המשחק שהשמאל מכתיב לי. באו נדבר נתונים, ביו"ש חיים יותר מחצי מיליון אזרחים. אם היו 5,000 הרשעות בשנה ,זה אחוז אחד. אם היו 500 זה 0.1 אחוז. אני לא חושב שיש חמש. סטטיסטית זה אירוע לא קיים. אלימות לא נמדדת בסרטונים, אלא בהרשעות. הסרטונים לא הופכים לכתבי אישום. אין דבר כזה טרור יהודי. יש פשיעה לאומנית שצריך להסתכל עליה כמו בכל מקום אחר. אין אוכלוסייה שומרת חוק כמו ביו"ש".
אתה חושב שצריך לסגור את החטיבה לסיכול טרור לא ערבי (המחלקה היהודית) בשב"כ?
"אני חושב שבדמוקרטיה צריך לעשות שימוש בכלים שהחוק מאפשר. שימוש בכלים בולשביקיים הוא טעות מוסרית, ובפועל רואים שזה לא מצליח. השב"כ עשה לעצמו חיים קלים בזה שחילק צווי מעצר מנהלי בסיטונאות וזה לא גרם לו לפתור את הבעיה שהוא טוען. ההקלטות של ראש החטיבה לשעבר מלמדות על התפיסה הלא בריאה שיש במערכת. ראש השב"כ צריך לשקול לפרק את החטיבה הזו. זו עבריינות שצריכה להיות מטופלת על ידי המשטרה, ובמקרה הזה לצערי במשך שנים גופים מסוימים כולל שב"כ פעלו נגד תכניות שהונחו על השולחן לפתור את הנושא בשיטות רווחה וחינוך".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.12.25
