הכתובת על הגדר: למרות הצהרות צה"ל והדרג הפוליטי על כתר הרמטי וסגר מלא על קבאטיה, כמו בימי האינתיפאדה השנייה, בעקבות הפיגוע הרצחני ביום שישי ליד בית שאן – אתמול (שבת) ניתן היה לראות תנועה ערה של מכוניות פלסטיניות בעיירה הממוקמת בצפון השומרון. בשנה האחרונה יצאו ממנה עשרות מחבלים וחוליות טרור, אחרי שצה"ל כבש את מעוז הטרור המרכזי של האזור, מחנה פליטים ג'נין.
צוות ynet תיעד: שב"חים חוצים את גדר ההפרדה סמוך לירושלים, בשבוע שעבר
(צילום: לירן תמרי )
בצעד חריג, נורו אתמול מרגמות על ידי כוחות צה"ל לעבר שטחים פתוחים, ומסוקי אפאצ'י חגו בגובה נמוך כדי להרתיע את המקומיים. אבל הבעיה הגדולה יותר רחוקה משם, ומשמעותית מעוד פעילות קצרת ימים על כפר בעקבות פיגוע שהחל ונגמר עם לכידת המחבל שפעל כנראה לבדו.
המטרה של הטלת השמיכה על קאבטיה, שבה צה"ל פעל במבצע גדול רק לפני כשבוע וחצי, היא לא לפצח את חקירת הפיגוע. המחבל כאמור נורה ונעצר, וכלי הנשק שעימם רצח את שני קורבנותיו, מכונית וסכין, זמינים בכל רגע לכל פלסטיני. הפעולה הנרחבת נועדה למנוע מחבלים חקיינים, שיקבלו השראה מ"הצלחתו" של אחמד אבו אל-רוב בן ה-34. קרוביו עוכבו לחקירה כדי לבדוק האם ידעו על כוונתיו, ובנוסף נעצרו כמה חשודים פוטנציאליים שעלולים ללכת בעקבותיו.
עוצמים עיניים
הבעיה הגדולה יותר נעוצה במדיניות הממשלה, שהחלה לפני כ-20 שנה, עם סיומה של האינתיפאדה השנייה והשלמת גדר המערכת בקו התפר סביב יהודה ושומרון: עצימת עין, גם כעת, כמדיניות ממשלתית סדורה, שביצעו כבר מאות מפקדי חטיבות מרחביות, מפקדי אוגדת איו"ש, אלופי פיקוד מרכז וכמובן רמטכ"לים.
תכלית הקונספציה הזו היא לאפשר כניסת עשרות אלפי פלסטינים ללא היתרי עבודה כדי להתפרנס בישראל באופן לא חוקי. אם שכרם הממוצע בשטחי הרשות יגיע ל-1,200–1,500 שקל בחודש, בישראל הם יכולים להשתכר פי שישה ושבעה מכך. אחת לשנה-שנתיים, בגלל גלי פיגועים על ידי מחבלים שחדרו את הפרצות הרבות, יוצא הצבא למבצעים מיוח"צנים שבמהלכם חיילים רודפים ותופסים שב"חים חוצים, רובם ככולם פועלים שמחפשים פרנסה.
5 צפייה בגלריה
הערכת מצב בראשות מפקדת אוגדת איו"ש לאחר הפיגוע בשישי. האירוע לא קרה בחלל ריק
(דובר צה"ל)
בשנת 2022 חל שינוי קצת יותר מעודד, עם השגת תקציב לסגור פרצות בכ-90 ק"מ של קו תפר, בעיקר מול אזור השרון ובגלבוע, ומעט סביב הר חברון. "כל גדר וכל חומה אפשר לעקוף, בטח כדי להביא אוכל הביתה", תיאר קצין מפיקוד המרכז. "יש כיום 23 גדודים באיו"ש, כוחות יעודיים לקו התפר ומשמר גבול מעובה למשימה זו, אבל בסוף אי-אפשר לשים פלוגה על כל פרצה. יש החלטה קבועה להמשיך עם המצב הקיים משני טעמים: שקט תעשייתי בזכות הפרנסה שאותם רבבות שב"חים מביאים הביתה במקום שיעסקו בטרור, והתלות של הכלכלה הישראלית בהם".
וישנה גם המשוואה המתמטית הפשוטה, שאף גורם לא יודה בה באופן רשמי: כל עוד המחבלים-שב"חים רוצחים "רק" חמישה עד עשרה ישראלים בשנה, פחות או יותר, המחיר הזה נסבל לעומת החלופה - פיצוץ רבתי גם בזירה האיו"שית.
בתחילת חגי תשרי 2023 הוכרז הסגר השגרתי על כ-100 אלף הפועלים החוקיים מאיו"ש, ובעקבות 7 באוקטובר שהתרחש ביום האחרון של אותם חגי תשרי, החליטה הממשלה לעצור גם את כניסתם לישראל. חלקם הקטן אושר לכניסה, מעת לעת, אך בעיקר לעבודות חיוניות כעובדי ניקיון בבתי חולים וכדומה, או למרבה האירוניה - לבנייה בהתנחלויות.
תיעוד: מעצר אביו של המחבל בקבאטיה
(צילום: דובר צה"ל)
תיעוד מקבאטיה: רכבים צבאיים - ולצידם מכוניות ומוניות
בצה"ל ושב"כ דחקו בממשלה לאשר מחדש את הכנסת הפועלים החוקיים לעבוד בישראל וגם בסקטור הכלכלי התחננו לכך, בעיקר בענף הבנייה. במערכת הביטחון הבהירו שלגבי אותם כ-100-120 אלף יהיה ניתן לפחות לנטר ולבדוק במעברים. הדרג המדיני חצי השתכנע, והסכים לפיילוט עם שדרוג יכולות הבידוק במעברים. בפועל המהלך לא התקדם כלל מאז, ובחסות העיסוק במלחמה הארוכה בעזה, הסטות קשב וכוחות - רבבות נכנסו בצורה בלתי חוקית, לעיתים גם כאלו שכן השיגו היתר, כי דרך הפרצות זה מהיר יותר. ההערכות מדברות כיום על כ-50 אלף פלסטינים ששוהים בישראל.
520 ק"מ של גבול
בנוסף, ההתקדמות בסגירת המכשול בצד המערבי של קו התפר, שמקביל לכביש 6, גרמה לתופעות נוספות: יותר ויותר שב"חים, כמו המחבל מסוף השבוע, מתנקזים לחציות שרחוקות יחסית מביתם ביישובם הפלסטיני או מאזור עבודתם בישראל, כמו בעוטף ירושלים. כדי לסגור פער זה הם פשוט נשארים בישראל תקופה ארוכה יותר, לעיתים חודש-חודשיים. פרצות אחרות מנוצלות בצד המזרחי של איו"ש - גב ההר ובקעת הירדן, פרויקט שהיה פרוץ לחלוטין עד לשנים האחרונות ונמצא בשלבי סגירה.
לפי צה"ל, בסך הכול מדובר בכ-520 ק"מ ממחסום הבקעה בצפון ועד הר חולד בדרום מדבר יהודה, כאשר מתוך תוואי זה - כ–145 ק"מ הם בעוטף ירושלים. גם כאן הקונספציה חוגגת: כ-60 קילומטר מקו התפר המזרחי נותרו פרוצים לגמרי במכוון, מסיבות שונות – מהגנה על הסביבה, דרך טופוגרפיה הררית תלולה, אך בעיקר בגלל החלטות מדיניות. ויש גם את השיקול התקציבי וסדרי העדיפויות, שלעד הפכו את האזור הזה למופקר: 40 ק"מ בלבד של מכשול משודרג, למשל, עולים למשלם המסים כ-400 מיליון שקל.
"בשנתיים האחרונות שודרגו מעל 100 ק"מ במרחב צפון השומרון וליד טול כרם וקלקיליה, עם החלפת הגדר הישנה בחדשה, חומות ואמצעים טכנולוגיים להעלאת רמת ההתרעה על התקרבויות", אמרו אמש בצה"ל, והזכירו כי הוראות הפתיחה באש, זה כשלוש שנים, מקילות יותר ולוחמי צה"ל רשאים לירות לרגליים של חוצים, בזמן החצייה, גם אם אינם חמושים ולא מהווים סכנה מיידית. בצה"ל הוסיפו: "בכל שבוע מסוכלים ניסיונות של עשרות כניסות שב"חים באמצעות מארבים וסיורים על הגדר. למרות הפעילות הנרחבת, עדיין חוצים לישראל, לפי הערכות, אלפי שב"חים בשבוע".
תרחיש האימים
סוגיית השב"חים מצטרפת לתרחיש נוסף, אסטרטגי יותר, שמטריד את צה”ל בשנה האחרונה: יותר ויותר תרגילים ודיונים מתמקדים בתרחיש שלא נראה כאן זה כרבע מאה - התפרצות אלימה, סימולטנית ומקבילה של עשרות אלפי מחבלים באיו"ש.
באחד התרחישים שעלו על השולחן דימו המפקדים את הפלישה הרצחנית לנגב המערבי לפני כשנתיים ושלושה חודשים: תחילה עשרות חוליות חמושות שחודרות ליישובים או מרססות מכוניות ישראליות בשני צדי הקו הירוק, ובגל השני המון זועם של רבבות פלסטינים, חלקם חמושים גם בסכין או באלות, שחוצים לתוך ישראל בנתיבי פרצות השב"חים.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.12.25
