אחת מהתופעות הנוראות ביותר של מגפת הווקיזם היא מה שקרה למושגים כמו גזענות ואפליה, ולשיח הקולוניאליסטי כלפי מיעוטים שמבוסס על גזענות של ציפיות נמוכות. מרטין לותר קינג אמר בנאום המפורסם שלו שהוא חולם על היום שבו אף אחד לא ישפוט אותו בגלל צבע עורו. הגיע הווקיזם והפך אותו על ראשו: בחנו את הצבע שלך, ואז גייסו אותך לעבודה. התופעה החמורה יותר היא הפחד לדבר או לפעול מחשש שתיתפס כגזען: הרשויות מעלות קורבן את האוכלוסייה שבה מבוצעים פשעים חמורים, על מזבח ה"העיקר שלא יאשימו אותי בגזענות".
שתי פרשיות שצפו לאחרונה מדגימות את הסכנה שבמדיניות בת היענה הזו. לפני מספר שבועות, בוולגריות אופיינית, העליב הנשיא דונלד טראמפ את האוכלוסייה הסומלית בארה"ב כשכינה אותה "זבל". ההתבטאות האומללה הזו הסיטה את תשומת הלב מהנושא: הונאות בשווי של כמיליארד דולר, של ארגונים שלא למטרות רווח שקיבלו כספים פדרליים עבור מטרות כמו האכלת ילדים רעבים בזמן הקורונה וטיפול בילדים אוטיסטים. מתברר שאלו היו חברות קש, שמאחורי 90 אחוז מהן עמדו מהגרים סומלים ששדדו את משלם המסים במינסוטה. במקרה הטוב הכסף נכנס לכיסים של אנשים פרטיים וציבוריים או נותב לקמפיינים של פוליטיקאים, ביניהם מהגרים סומלים. במקרה הגרוע, הכסף הגיע לארגוני איסלאם רדיקלי בסומליה.
הרשויות מעניקות כרטיס "פטור מעונש" לפושעים, ולמעשה, כיוון שאין עליהן אכיפה, מעודדות את קבוצות המיעוטים לפשע
כ-260 אלף מהגרים סומלים חיים בארה"ב. מעל 40 אחוז מהם חיים במיניסוטה. לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, מהגרים סומלים היו עוברים בנמל התעופה עם מזוודות מפוצצות בדולרים בלי שאף אחד עצר ותישאל אותם. מינסוטה היא מדינה דמוקרטית. היא גאה בהיותה חברה פתוחה וסובלנית. הרשויות פחדו לרחרח מחשש שיאשימו אותן בגזענות. מי שהעז לרחרח הואשם על ידי המהגרים הסומלים בגזענות ובאפליה.
בסוף השבוע העלה יוטיובר צעיר ממינסוטה סרט שחושף כיצד עשרות מעונות יום בניהול סומלים ובמימון של מיליונים, עומדים ריקים. כמעט אף מילה לא נכתבה בנושא בעיתונות המיינסטרים.
בבריטניה, על פני מספר עשורים, אלפי נערות בריטיות – חלקן רק בנות 11 ורובן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומבתים שנמצאים בטיפול משרד הרווחה – נאנסו, הותקפו מינית ודורדרו לזנות על ידי כנופיות של גברים פקיסטנים. חברי הכנופיות איימו על הילדות כי הם יאנסו את אמותיהן אם הן ידברו, או ששפכו נפט על ראשיהן ואיימו לשרוף אותן. מתברר שהרשויות והתקשורת ידעו בדיוק מה קורה, ולא פצו פה כדי שאף אחד לא יאשים אותם בגזענות. חייהן של אלפי נערות הפכו לחלום בלהות.
מדובר בתקינות פוליטית על סטרואידים. הרשויות למעשה משתפות פעולה עם קבוצות מיעוטים בפשעים שלהן, ומפרות את הקרקע לפשעים חמורים על חשבון אזרחיהן. הן מעניקות כרטיס "פטור מעונש" לפושעים, ולמעשה, כיוון שאין עליהן אכיפה, מעודדות את קבוצות המיעוטים לפשע.
זאב אברהמיזהו חלק מעולם הווק. הרוב (בעיקר הלבן) תמיד אשם; המהגרים ומבקשי המקלט (בעיקר מוסלמים) הם תמיד קורבנות. לאף אחד לא ממש אכפת שהכנופיות הפקיסטניות המבחילות התייחסו לילדות הבריטיות כ"ילדות לבנות מלוכלכות". כל אדם במערב שיצביע על היחס הלא-פרופורציונלי בין מספר המהגרים במערב לבין החלק שלהם בפשיעה (בעיקר אלימה), מיד יתויג כגזען. אי-אפשר לנהל ככה שיח רציני. מהיעדר שיח כזה המפסידים הם הקורבנות, אבל גם אוכלוסיות המיעוטים שמתויגות באופן קולקטיבי. מעל לכל תרבות ההשתקה המטונפת הזו, פורחות מפלגות הימין הפשיסטיות שמוכרות את עצמן כמגינות על הרוב.
