הממונה על האבטחה במשרד ראש הממשלה, אלון חליווה, דיווח לשב"כ שאלי פלדשטיין חזר לשמש כדוברו הביטחוני של ראש הממשלה כיועץ פרטי, אף שלא צלח את מבדק ההתאמה הביטחונית לתפקיד ונאלץ לסיים את עבודתו כעובד מדינה. בפנייתו לשב"כ אמר חליווה שאין בידיו סמכויות לטפל בנושא. כך נודע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
2 צפייה בגלריה
פלדשטיין בבית המשפט במהלך מעצרו
פלדשטיין בבית המשפט במהלך מעצרו
פלדשטיין בבית המשפט
(צילום: יובל חן)
בעקבות הדיווח יצרו הגורמים בשב"כ הממונים על חליווה קשר עימו, והסבירו לו שעל אף שפלדשטיין שב לתפקידו, יש להקפיד שמידע מסווג ייחשף למורשים בלבד. כיוון שחזרתו של פלדשטיין לתפקיד לא נמנעה, הוא קיבל אישור כניסה של "אורח קבוע" ונכנס באופן חופשי ללשכת ראש הממשלה ולבסיסי צה"ל.
מרבית יועצי התקשורת של ראש הממשלה נתניהו אינם עובדי מדינה אלא יועצים פרטיים שמועסקים על-ידי גורמים שונים, בהם גם מפלגת הליכוד, ועובדים בצמידות ובקביעות לנתניהו, בלשכתו, במשרד רה"מ, ואף בביתו. עובדי מדינה שעובדים בסמיכות לראש הממשלה נדרשים לעבור מבדק התאמה ביטחונית בשב"כ, שם נקבעת רמת הסיווג המתאימה להם. אם הם אינם עומדים בדרישות הביטחון, הם לא יורשו להמשיך לעבוד. אלא שהיועצים הפרטיים שסביב נתניהו אינם נדרשים לכך, מאחר שהם אינם עובדי מדינה ואין סמכות לערוך להם מבדק התאמה ביטחונית.
הכותרת
עושים סדר בפרשת קטארגייט | עם נטעאל בנדל
32:20
פלדשטיין, הנאשם בתיק הבילד והמסמכים המסווגים, והחשוד בתיק קטאר-גייט, נדרש להליך התאמה ביטחונית לקראת גיוסו כדובר הביטחוני של ראש הממשלה, כחלק מהעסקתו תחילה כעובד מדינה במשרד ראש הממשלה. בחודש אפריל 2024 קבע שב"כ בעניינו "אי-התאמה ביטחונית" לתפקיד, והעניק לו רמת סיווג נמוכה מזו הנדרשת לתפקיד. נקבע שבחלוף כמה חודשים יוכל פלדשטיין לשוב ולהיבדק בשנית. בינתיים הוא נאלץ לסיים את עבודתו, אולם גויס מחדש לעבוד בצוות הדוברות של נתניהו, הפעם כיועץ תקשורת פרטי, ולמעשה שימש בתפקיד של דובר ביטחוני ומדיני על אף שכעובד מדינה הוא נמצא כלא מתאים ביטחונית על ידי שב"כ.
אחרי שנחשפה מעורבותו של פלדשטיין בפרשת הבילד והמסמכים המסווגים, ולאחר מכן גם בפרשת קטאר-גייט, התגלה שמי שמשלם את שכרו הוא איש העסקים גיל בירגר, בהוראת הלוביסט הקטארי ג'יי פוטליק. לפי החשד, בוצע התשלום לא רק עבור עבודתו בלשכת רה"מ, אלא גם עבור קמפיין תדמית לקטאר בישראל, שביצע בניהולו של המקורב ללשכת רה"מ ישראל איינהורן.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס בכירי מערכת הביטחון והחוץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס בכירי מערכת הביטחון והחוץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס בכירי מערכת הביטחון והחוץ
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)

הורשה להיכנס גם ל"בור"

קידום המסרים הקטאריים התאפשר הודות לכך שעיתונאים ששוחחו עם פלדשטיין סברו שהם מתודרכים על ידו במסרים של נתניהו, כדוברו הביטחוני-מדיני, בעוד שבין המסרים היו גם כאלה שמקורם באיינהורן, כחלק מהקמפיין הקטארי. פלדשטיין טען שלא ידע שהוא לוקח חלק בקמפיין קטארי.
ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע שאחרי שנקבעה לפלדשטיין על ידי שב"כ אי-התאמה לתפקיד הדובר הביטחוני, והוא סיים את עבודתו כעובד מדינה בלשכה, אך חזר לאותו התפקיד - הפעם כיועץ פרטי, דיווח על כך לשב"כ אלון חליווה, הממונה על הביטחון במשרד רה"מ. חליווה אמר לשב"כ שכיוון שפלדשטיין משמש בתפקיד כיועץ פרטי ולא כעובד מדינה, אין בידיו הסמכויות לטפל בנושא. ככל הידוע, פנייתו של חליווה לא נעשתה מיד בסמוך לחזרתו של פלדשטיין ללשכה. עוד נודע כי עוד לפני שהתעורר עניינו של פלדשטיין, פנה חליווה לשב"כ והצביע על הבעייתיות שבהיעדר סמכות לקיים בדיקות התאמה ביטחונית ליועצים שעובדים בסמיכות ובקביעות לראש הממשלה.
לאחר דיווחו של חליווה, הממונים עליו בשב"כ יצרו עימו קשר וחידדו מולו את נוהלי וכללי השמירה על מידע מסווג, ושחשיפתו של מידע כזה היא למורשים בלבד. גורמי הביטחון, בהם חליווה ושב"כ, לא דרשו את הרחקתו של פלדשטיין מהתפקיד. כך זכה פלדשטיין ממערך האבטחה של משרד רה"מ להגדרת "אורח קבוע" וכניסתו אל לשכת רה"מ התאפשרה באופן חופשי, כך גם לבסיסים צבאיים ואף אל "הבור" בבסיס הקריה.

המידע לא נמסר לסנגורים

בשב"כ סברו שראש הממשלה רשאי להפעיל יועץ תקשורת פרטי, בתנאי שיקפיד על כללי ביטחון המידע. יש להדגיש שהמסמכים המסווגים שהודלפו לפלדשטיין בפרשת ה”בילד" לא הגיעו לידיו כתוצאה מדלף במשרד רה"מ, אך הגיעו לידיו בשל עבודתו שם. גם הפעלת איינהורן את פלדשטיין מול עיתונאים לקידום מסרים קטאריים התאפשרה הודות לתפקידו כדובר ראש הממשלה.
ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע שעל אף שההתרחשות המתוארת היא בעלת רלוונטיות לתיק ה"בילד" והמסמכים המסווגים, סנגוריהם של הנאשמים פלדשטיין וארי רוזנפלד לא קיבלו על כך כל מידע כחלק מחומרי החקירה שקיבלו לשם ההגנה על לקוחותיהם. זאת על אף שהמידע ידוע ואף נדון בפורמים שונים במשרד המשפטים. בין השאר, במסגרת עבודת המטה שערכה היועמ"שית בנוגע להגבלה ופיקוח על יועצים פרטיים בסביבת נתניהו כחלק מהפקת הלקחים מפרשות קטארגייט וה”בילד”. לסנגורים נודע על כך רק בעקבות פניית ynet ו"ידיעות אחרונות" אליהם.
דוברות משרד ראש הממשלה לא מסרה תגובה.
מדוברות שב"כ נמסר: "שירות הביטחון הכללי פעל במסגרת סמכויותיו על פי דין, תוך שהועברו הנחיות מתאימות ובוצעו הבדיקות הנדרשות, והכל בהתאם למידע שהיה ברשות השירות באותה העת".
מדוברות הפרקליטות נמסר: "אין בידי צוות התביעה המנהל את הפרשה חומרי חקירה הנוגעים לעניין המתואר בפנייה".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.12.25