מתחקרים את המתמרנים: צה"ל מתחיל לתחקר את התמרון ברצועת עזה, במהלך שצפוי להיות נפיץ וטעון לא פחות מתחקירי הקרבות והמחדלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר, ובמקביל לדרישת הדרג הפוליטי להשלים חלק מהתחקירים הללו – ובראשם הטיפול הצה"לי בתוכנית הפלישה של חמאס, "חומת יריחו".
בימים הקרובים ייערך בצמרת צה"ל כנס בהנחיית הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, שיזניק את תחקירי המלחמה הארוכה בתולדותיו: התמרון בעזה, הלחימה הקרקעית בדרום לבנון ואף כיבוש ותפיסת שני מחנות הפליטים בשומרון, ליד טול כרם ובג'נין, במהלך המלחמה. כך נודע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
יריית הפתיחה למהלך הזה ניתנה השבוע, בדיון סגור עם תתי-אלופים בצה"ל שבו סיכם סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, את תחקירי 7 באוקטובר שהושלמו וגובשו לכדי תהליך סדור של הפקת לקחים, בניין כוח לתכנית הרב-שנתית שנסגרת בימים אלו והנחת האבנים המרכזיות על מסילות העבודה בצה"ל. בכך צה"ל סגר כמעט סופית את תחקירי 7 באוקטובר, המערכתיים וגם של הקרבות, זולת בקשות השלמה נקודתיות מהדרג הפוליטי.
2 צפייה בגלריה
יבדקו מדוע המלחמה הארוכה הסתיימה מבלי שחמאס הוכרע צבאית. לוחמי חטיבת גבעתי פועלים בעזה במרכבות גדעון ב'
(צילום: דובר צה"ל)
בשבועות האחרונים שורטטו בחטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים גבולות הגזרה וקווי התוכנית של ביצוע תחקירי המלחמה, שיוגשו לרמטכ"ל ויוצגו למשפחות החללים ולציבור לקראת סוף 2026 – בהנחה שהמלחמה לא תחודש באחת הזירות ותעסיק שוב את המפקדים. לפי התוכנית, שנחשפת כאן, התחקירים יתחלקו לשישה קרבות גדולים: הקרב הראשון שהחל בסוף אוקטובר 2023 לכיבוש העיר עזה והכניסות הראשונות של צה"ל לצפון הרצועה, על ידי שתי האוגדות הסדירות המשוריינות – 162 שהגיעה מהחוף, ו-36 שביתרה את צפון הרצועה מדרום העיר עזה (לימים ציר נצרים), כשממזרח פעלה גם אוגדת המילואים 252 בבית-חאנון;
השני הוא הקרב לכיבוש חאן יונס, העיר הגדולה בשטחה ברצועה, על ידי אוגדה 98 שהפעילה קרוב ל-10 צוותי קרב חטיבתיים במקביל, פי שניים ויותר מאשר היקף של אוגדה אחת; הקרב השלישי הוא כיבוש רפיח במאי 2024 על ידי אוגדה 162 וסוגיית התיאום עם מצרים בציר פילדלפי; שני קרבות נוספים הם שני תמרונים שצה"ל ביצע בעיר ג'באליה בצפון הרצועה, תחילה על ידי אוגדה 162 ובאמצע השנה שעברה, שוב, הפעם על ידי כוחות אוגדה 98; התחקיר השישי יעסוק במבצעים שלא היו בתוכניות לשנה החולפת – מרכבות גדעון א', שגרר ביקורת גדולה בתוך צה"ל, ומרכבות גדעון ב' שנעצר ברגע האחרון בגלל הסכם הפסקת האש עם חמאס ושחרור מרבית החטופים.
התחקירים צפויים להתבסס תחילה על תחקירי היחידות שבוצעו כבר בחטיבות ובאוגדות שתימרנו ברצועה, שמהם כבר הופקו לקחים אופרטיביים שהשפיעו על שיטות אימונים, הכשרות יסוד בבא"חים ושימושים באמצעי לחימה. אבל הפוקוס המטכ"לי בתחקירי התמרון הארוך יהיו על סוגיות מאקרו, שהשפיעו על התוצאה הסופית ועל העובדה שצה"ל סיים את המלחמה מבלי שחמאס הוכרע צבאית, כיעד מלחמה מוגדר. כך למשל, צוותי התחקור יבדקו מדוע פיקוד הדרום לא הכין מראש תוכניות לכיבוש מלא של רצועת עזה, ברקע דרישה ארוכת שנים של הדרג המדיני להחליף את חמאס לאורך הסבבים אך לא למוטטו.
אוגדה 36 נכנסת לעיר עזה ב"מרכבות גדעון ב"
(צילום: דובר צה"ל)
התחקירים גם אמורים לבדוק אם ההחלטה להתחיל קודם עם צפון הרצועה הייתה נכונה, ואם ההשפעה של נוכחות החטופים החיים לאורך המלחמה פגעה ביכולת של הלוחמים להעמיק את הפגיעה בחמאס. בנוסף, יבדקו מדוע הקרבות הגדולים נגררו. אוגדה 162, למשל, נאלצה לעזוב את משימותיה בצפון הרצועה כדי לרדת לכיבוש רפיח, בגלל מחסור בכוחות. ואוגדה 98, אוגדה מובחרת עם יכולות מתקדמות שקיבלה צ'ק פתוח של כוחות וזמן כמעט בלתי מוגבל כדי לאתר חטופים חיים וללכוד בכירים בעיר של הסינווארים, התקשתה לעמוד במשימה.
שאלה קשה נוספת שתעמוד לפתחם של המתחקרים היא החזרה לג'באליה: אוגדה 162 אמנם פירקה בעיר בסיסי טרור מרכזיים של חמאס מתחת לאדמה בשלהי 2023 והודיעה שחטיבת חמאס המקומית הוכרעה, אך בפועל חמאס הצליח לפעול שם גם בהמשך וכוחות אוגדה 98 חזרו לשם, לפעולה גדולה במחנה הפליטים של העיר. מרכבות גדעון א' וב' יעמדו במרכז שאלת האפקטיביות הצבאית מהמהלך: כמסגרת של צבא טרור, חמאס כבר הוכרע לפי צה"ל והדרג המדיני כבר בסוף 2024, ולכן כבר אז סוכם בין הדרג המדיני לצבאי על הליכה להסכם חטופים, אך רק פעימה חלקית ממנו בוצעה בינואר, ובניגוד לתכניות, צה"ל חזר להילחם ברצועה באפריל השנה.
כמו כן, התחקירים יבדקו את כל ההתנהלות הצבאית בתמרון הארוך ברצועה, ולא רק את כוחות הקרקע. כך למשל ייבדק הכישלון המודיעיני באיתור רשת מנהרות הלחימה של חמאס, וחוסר הידיעה מראש כיצד למצוא אותם, להילחם בהן ולהגיע לכולן, שכן גם כיום ארגון הטרור עדיין מחזיק קילומטרים של מנהרות בצד החמאסי של הקו הצהוב.
כוחות צה"ל נאלצו לאלתר ולפתח שיטות לטיפול במנהרות תוך כדי לחימה, למרות שצה"ל התחכך עם התופעה בעבר וביתר שאת בעשור שקדם למלחמה. את נדבכי התחקירים יובילו המפקדים עצמם, שחלקם כבר מכהנים כאלופים בתפקידים אחרים, כמו ראש אגף המבצעים איציק כהן שהיה בתמרון מפקד אוגדה 162, או ראש אכ"א דדו בר-כליפא שפיקד על אוגדה 36. יחד עם זאת, ההמלצה בצה"ל היא למנות צוותי בקרה חיצוניים לתחקירי התמרון, בראשות אלופים במילואים שימונו בהמשך, והרמטכ"ל זמיר צפוי להכריע בסוגיה.
תוכנית התחקירים תתרחב בחודשים הקרובים, וכפי שנכתב, צה"ל יתחקר באופן דומה גם את הפעולה הקרקעית בדרום לבנון להסרת איום הפלישה של כוח רדואן ואת כיבוש מחנות הפליטים בשומרון, שעדיין מוחזקים על ידי שני גדודים באופן קבוע. תחקור הלחימה בזירה הצפונית יחולק גם הוא לנושאים: תחילה יתוחקר קרב ההגנה בשנה הראשונה, כאשר עזה הייתה הזירה העיקרית, ויתוחקרו גם המבצעים לגריעת היכולות של חיזבאללה, בתקיפות הרבות של חיל האוויר ובעשרות המבצעים החשאיים הקרקעיים.
המבצע המקדים לפעולה הקרקעית, חצי הצפון, יתוחקר כנושא בפני עצמו לצד המהלומות שליוו את המבצע הקרקעי ושרשרת הסיכולים שחיסלה את רוב צמרת ארגון הטרור השיעי. צה"ל יתחקר גם את מבצע חץ הבשן, שנמשך למעשה עד היום – כיבוש ללא קרב של הגולן הסורי ופסגת החרמון לאחר בריחת צבא אסד בעקבות נפילת משטרו. סוגיות שונות, כמו אחזקה מבצעית של מוצבים בשטח אויב, יועלו על שולחן המתחקרים.
עוד נודע כי צה"ל השלים לאחרונה את תחקירי מבצע עם כלביא נגד איראן, שהתרחש במשך 12 ימים בחודש יוני, ונתפס כמוצלח. 10 מוקדי תחקור שונים בדקו את התהליכים המבצעיים לאורך הלחימה, את הצמתים בשנים האחרונות שבהן צה"ל כמעט יצא לפעולה ונדחה ועוד. לקחים מתחקיר זה צפויים להיות מיושמים אם יהיה סבב נוסף עם האיראנים, אך צה"ל כבר הבהיר שייקחו שנים לבנות יכולות בוטיק שהובילו להישגים הגדולים בעם כלביא, ו"נשרפו" עקב השימוש בהן במבצע. המטרה בצה"ל בשלל תחקירי המלחמה הרב-זירתיים הללו היא להפיק לקחים מיד, תוך כדי ביצוע התחקירים, כדי להיערך לשנים של עימותים כאלו, בגלים עולים ויורדים ובדגש על תרחישים של מתקפת אויב, בהפתעה.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.12.25
