בחסות המלחמה והקשב שהופנה לזירות הלחימה השונות, כיום נדרש צה"ל להגן על פי שניים "שטחי פנים" מיושבים ביהודה ושומרון, עם עשרות נקודות התיישבות וחוות חקלאיות שעלו על הקרקע בשלוש השנים האחרונות - רובן באופן חוקי ומטעם הממשלה. בצבא מעריכים כי יתווספו גדודי בט"ש לגזרת היישובים החדשה-ישנה, עם ביטולה המעשי של ההתנתקות משנת 2005 בצפון השומרון.
בזמן שחוגי ימין פועלים לתקוע דגלי ישראל בצד הצה"לי של הקו הצהוב ברצועת עזה ומפצירים בראש הממשלה בנימין נתניהו להקים שם מחדש יישובים, הצבא נערך גם לתרגם את ביטול החלק של יו"ש במהלך מלפני 20 שנים, לכדי מעשה. בימים אלו פורצים כוחות צה"ל צירים בצפון-מערב השומרון כדי לסלול כביש שיעקוף את הכפר הפלסטיני סילת א-דהר ולהקים במרחב מוצב חדש, שכוחותיו יגנו על היישוב שפונה בהתנתקות, שא-נור. מהלכים דומים צפויים לצאת לפועל גם בשביל היישוב חומש, וכנראה גם בעבור כדים וגנים, שקיימים כחורבות זה כשני עשורים ועתידים להיבנות מחדש.
את מהפכת ההתיישבות השקטה הזו מוביל שר הביטחון לענייני יו"ש, בצלאל סמוטריץ'. כך סמוטריץ' נקרא בשיח בלתי פורמלי בקרב קצינים בצה"ל, בשל הגדלת מעורבתו עד לכדי שליטתו מטעם הממשלה בנעשה באזור. ל-21 היישובים שהממשלה אישרה את הקמתם, ובהם שא-נור, נוספו עוד 19 יישובים שאושרו לקום ביו"ש - וכעת בפיקוד מרכז דנים במיקומים ובלוחות הזמנים להקמתם על הקרקע. בצה"ל מסבירים כי רצף המבצעים הממושכים בצפון השומרון בשנתיים האחרונות, כמו בקבאטיה ובטח בכיבוש הקבוע של מחנה הפליטים ג'נין, היה מהלך מקדים שאיפשר להקים יישובים באזורים אלו בצורה בטוחה יותר.
ביטול של מובלעת מבוא דותן
עם הקמת והגדלת היישובים, בצה"ל מגדילים גם את יכולות התקשוב והאיסוף בצפון השומרון, לרבות תורני תצפית, מכ"מים וקשר. לישיבה הקיימת והמאוכלסת בחומש יתווסף היישוב שיוקם גם מחדש, כך ששנת 2026 תשנה מחדש את תצורת החיים בצפון-מערב השומרון.
מדובר בשטח גדול שנחסם לישראלים מאזור היישוב קדומים וצפונה, עד למובלעת הישראלית הקטנה שנותרה בפינה צפון-מערבית של השומרון, עם מעט יישובים כמו מבוא דותן וריחן. יישובים אלו נותרו מבודדים מבחינת גישה ליו"ש. למבוא דותן ניתן למשל להיכנס רק מאזור קציר ופרדס חנה, כך שאזור זה נותק למעשה מהשומרון.
3 צפייה בגלריה
סמוטריץ' ויוסי דגן, ראש מועצת שומרון, בשא-נור בקיץ האחרון. "מכונה שר הביטחון לענייני יו"ש"
בצה"ל מעריכים כי התוספת שתידרש להגנה על היישובים שיוקמו מחדש תהיה לכל הפחות בשלב הראשוני בהיקף של גדוד אחד. כיום מופעלים באוגדת איו"ש 23 גדודי בט"ש קבועים, מדרום הר חברון ועד לגזרת ג'נין שמול עפולה. לצורך השוואה, באינתיפאדה השנייה, לפני 24-22 שנים, פעלו באיו"ש כ-80 גדודים, שבחלק מהזמן אף הופעלו תחת שתי אוגדות הגנה מרחביות. בשנים האחרונות, בגלי הטרור, כוחות התגבור שהוזרמו לגדה הגדילו את המספר לקרוב ל-30 גדודים.
שא-נור, שיחזור לחיים אחרי כשני עשורים, יהיה תחת החטיבה המרחבית שומרון, שכבר גדלה פי שניים ביישוביה הישראליים בשלוש השנים האחרונות, לקרוב ל-40 יישובים או נקודות התיישבות. מ-7 באוקטובר עבר צה"ל להגן במרחבים אלו על התושבים ועל התנועה בכבישים בעיקר מתוך עומק השטח הפלסטיני, עם מבצעים ממושכים וסביב השעון בתוך שטח A.
"עד לפני שנים אחדות היינו מתקבלים במחנה הפליטים בלאטה בשכם בצרורות ירי ובזריקת מטעני חבלה, כיום אנו יכולים להיכנס לשם ב-11:00 בבוקר, לאור יום, ונספוג אולי כמה אבנים. יש הרתעה בגלל שינוי הגישה והלחץ הכבד על גורמי הטרור, לצד המשך חופש התנועה לפלסטינים בכבישים המשותפים והקלות כלכליות נוספות לאוכלוסייה", הסבירו בצה"ל.
מחודש לחודש מוסיפים בצבא עוד ועוד אלמנטים שמזכירים את המדיניות הצבאית בשנות מבצע חומת מגן: הריסת מבנים פלסטיניים שמחבלים יכולים לסכן מתוכם תנועה של חיילים או אזרחים ופטרולים גלויים בתוך הכפרים והערים הפלסטיניות לשם "הפגנת נוכחות", ולא רק לטובת חיפושי נשקים או מעצרי מבוקשים.
טילי נ"ט ורימונים לכיתות הכוננות
לכחצי מיליון התושבים היהודים שגרים כיום ביו"ש צפויים להצטרף עוד עשרות אלפים. לגבי נקודות ההתיישבות החדשות, הנטייה בצבא היא להגן עליהן כאמור מהמרחב, וההגנה מתוך היישובים הללו תהיה על בסיס כיתות הכוננות שלהם. מדובר בתושבים עצמם שמקבלים נשק ו"חיול" מצה"ל ופועלים תחת הרבש"ץ המקומי, שאמור לפעול תחת החטיבה המרחבית.
במרבית התקריות והחיכוכים עם הפלסטינים הם אלו שמעניקים מענה ראשוני למתרחש בשטח, ביישובם ומחוצה לו. חיילי ההגנה המרחבית, שהם גם לרוב תושבי הסביבה שחוילו כמילואימניקים מ-7 באוקטובר, משלימים את המענה עד להגעת כוחות הבט"ש הגזרתיים.
בצה"ל חוללו רפורמה של ממש בשנתיים האחרונות בכל כיתות הכוננות בגבולות, ובפרט ביו"ש, שם צוידו החברים לא רק בנשקים האישיים הארוכים ובתחמושת רבה, אלא גם במקלעים, אמר"לים, מכשירי קשר ואמצעי לחימה נוספים. באוגדת איו"ש שוקלים לציידם גם ברימוני רסס ובטילי נ"ט קטנים, כמו לאו.
בצה"ל לוקחים בחשבון גם תרחישים שעד הטבח שביצע חמאס הושארו במעמקי המגירה: התפרצות אלימה מצד אלפי פלסטינים חמושים באקדחים או בקלצ'ניקובים. עם זאת, נכון לעת הזו אין אינדיקציה לכך. במקביל, באוגדת איו"ש קובעים כי איכות אמצעי הלחימה שבידי הפלסטינים ביו"ש נמוכה יחסית, ומסתכמת לרוב בנשק קל או במטענים מאולתרים.
באוגדה גם שידרגו ללא הכר את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר בתאי תקיפה בתוך החטיבות המרחביות וזמינות מיידית של כטמ"מים תוקפים ומסוקי קרב עבור המג"דים והמח"טים, אך גם משימות אלו פוגשות מציאות רגישה; למפקדים ולטייסים סימונים של "איתורים רגישים" שאסור לתקוף, אלא באישורי אלוף ורמטכ"ל, ובמקרים מאוד חריגים.
עם זאת, אלפים עד עשרות אלפים של נשקים כאלו יכולים לעשות את ההבדל אם יופנו במקביל נגד מטרות ישראליות, ותוך ניצול ה"יתרון" המרכזי - היעדר מכשול או הפרדה בין הפלסטינים לישראלים שחיים זה לצד זה, ובטח ביחס לקו התפר הפרוץ עם עומק ישראל. באוגדת איו"ש מתמודדים גם עם מאות המחבלים, בהם רוצחים, ששוחררו בעסקאות החטופים עם חמאס בשנתיים האחרונות. חלקם נעצרו מחדש רק כי החלו לחשוב על חזרה לדרך הטרור, וכולם נמצאים תחת מעקב תדיר ודרישה להתייצב בשב"כ מעת לעת.
