רק בשבוע שעבר פנו רבנים דתיים-לאומיים בכירים לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, בדרישה שצה"ל יפסיק לשכנע בנות דתיות להתגייס לצבא. לדבריהם, מערכת הביטחון מקיימת פעילויות המנוגדות לנוהל שפוטר את הבנות הדתיות מגיוס, ויש להפסיק אותן מיד. המכתב מצטרף לפנייה נוספת של רבנים למנהלות אולפנות ותיכונים לבנות במגזר הדתי-לאומי, הקורא שלא להכניס למוסדות החינוך ארגונים המעודדים גיוס בנות לצה"ל.
במכתב, שנשלח בפתח שנת הלימודים באולפנות, נכתב בין היתר כי עצם עידוד הגיוס "פוגע ביכולת הצבא להילחם בצורה יעילה יותר", וכי צה"ל "לא נועד לרצות אג'נדות פרוגרסיביות – אלא לנצח, להציל חיים ולהביא שלום לעם ישראל".
למרות הלחצים הרבים הללו, בשנת 2025 נקבע שיא חדש וחשוב במספר הנשים מהמגזר הדתי שמתגייסות לצה"ל: כ-4,000. לשם השוואה, בתחילת העשור הקודם עמד מספרן על פחות מאלף. בהמשך חלה עלייה הדרגתית: כ-3,000 בשנת 2020 ובשנתיים האחרונות של המלחמה נרשמה קפיצה נוספת. רבות מהן אף קיבלו בעבר פטור על בסיס הצהרת דת, אך ויתרו עליו ובחרו בשירות צבאי.
יצוין כי כלל פוטנציאל הגיוס של נשים דתיות עומד על כ-9,000, והמגמה הברורה בשנים האחרונות היא שיותר ויותר נשים דתיות מעדיפות להתגייס לצה"ל על פני השירות הלאומי. זאת, למרות מאמצים נרחבים – כולל השקעת כספים רבים בקמפיינים – לעודד אותן לבחור בשירות הלאומי. בפועל, הן "מצביעות ברגליים".
לצד זאת, נרשמות גם שתי תופעות חדשות. הראשונה: בשנים האחרונות יש יותר צעירות שבוחרות לא רק להתגייס לצבא - אלא גם לשרת בתפקידי לחימה. צה"ל פתח עבורן מסלולים ייעודיים, ונרשם זינוק בביקוש. רק לאחרונה סיימה מחלקה של עשרות לוחמות דתיות את מסלול ההכשרה במערך האיסוף הקרבי, וקיבלה את סיכת הלוחמת. מדובר במחלקה ראשונה מסוגה אי פעם, במסגרת תוכנית ייחודית שגיבש הצבא עבור מתגייסות שהתאגדו ממספר מדרשות דתיות, תוך שמירה על אורח חיים דתי במסגרת לוחמת.
השינוי השני שנרשם במהלך המלחמה הוא התגייסות למילואים של נשים שלא שירתו בעבר בצה"ל אלא במסגרת השירות הלאומי, והחליטו להתנדב לצבא. הן עברו טירונות שלב ב' מקוצרת, וכל אחת שובצה בהתאם למקצועה האזרחי – בעיקר במקצועות הרפואה (רופאות ואחיות), בלוגיסטיקה, במערך הנפגעים, כמטפלות רגשיות במרכזי החוסן של צה"ל, וכן כעורכות דין בפרקליטות הצבאית.
עם זאת, בראייה כוללת חשוב להבהיר כי כמעט מחצית מהבנות אינן מתגייסות לצבא – כ-45% בקירוב. זהו נתון מדאיג. הרוב משתחררות באמצעות פטור של הצהרת דת: כ-37% מקבלות פטור כזה. מהנתונים עולה כי מדובר לא רק בחרדיות ובדתיות (שני המגזרים יחד עומדים על כ-30%), וכי כ-40% מהנשים הדתיות כן מתגייסות. במקביל, בשנים האחרונות מתגלה גם תופעה של שימוש לרעה בפטור זה, שניתן להוציאו בקלות יחסית גם על-ידי בנות חילוניות.
"נשים דתיות הוכיחו שהן שותפות מלאות לנשיאה בנטל - בסדיר ובמילואים. גם צעירים חרדים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה"
כאן נדרשת אכיפה מחמירה יותר מצד צה"ל, עד כדי שינוי תנאי קבלת הפטור. במקביל, יש לפעול לכך שמספר הבנות הדתיות המתגייסות ימשיך לעלות, שהמגמה תואץ, וששיעור הגיוס שלהן יתקרב לשיעור הגיוס של הבנים הדתיים – מעל 80%.
בתגובה לדברים אומרת יפעת סלע, יו"ר תנועת הנשים אמונה, לשעבר מנכ"ל עמותת אלומה המסייעת לגיוס נשים דתיות לצה"ל: "הרכבת יצאה מהתחנה והרצון של נשים דתיות להתגייס לצה"ל הולך וגובר לאורך השנים. במלחמה הן הוכיחו שהן שותפות מלאות לנשיאה בנטל – בסדיר ובמילואים".
היא סיכמה כי "בימי הלחימה שירתו אלפי צעירות דתיות, מאות נשים בוגרות ששירתו בעבר בשירות לאומי התגייסו לשלב ב', ולצידן נשאו בעורף אימהות ונשות מילואימניקים. בימים שבהם חוק הגיוס עומד על הפרק, אני מצפה שגם צעירים חרדים, מתוך תחושת שליחות – גם אם הדבר מפחיד או מאיים – ייכנסו מתחת לאלונקת המשימה הלאומית ויחזקו את אחיזתנו בארץ ישראל, בתורת ישראל ובעם ישראל. אני גאה להיות חלק מקבוצה הרואה בשירות משמעותי, צבאי או לאומי, זכות ולא רק חובה".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.01.26
