שבוע עבר מאז תחילת המחאות באיראן, ובהסתכלות על הדיווחים מהשבוע החולף עולה נקודה בולטת במיוחד. מדובר בפער העצום שבין התקשורת האיראנית המזוהה עם המשטר, המטילה הגבלות כמובן על כל מידע היוצא מהמדינה ומנסה ליצור את התמונה התקשורתית לפי האג'נדה שלה, לבין הדיווחים שהופצו בערוצי האופוזיציה האיראנית הגולה – זו שרק חיכתה למחאות נגד המשטר, שאולי יקרבו את סופו.
הסוכנויות המזוהות עם המשטר, סוכנויות תעמולה ביניהן "פארס" ו"תסנים", לא הכחישו את המחאות הציבוריות. הן אפילו טענו כי מדובר בהפגנות לגיטימיות ומובנות בעקבות המצב הכלכלי הקשה במדינה, אך דאגו במשך השבוע להעביר את המסר כי גורמים זרים, ישראל וארה"ב, הם שמנסים להפוך את ההפגנות האלה למחאות אלימות שיאיימו על הסדר הציבורי והם אלה שמלכתחילה קידמו את המשבר הכלכלי במדינה. גם בהצהרות של הבכירים האיראנים שצוטטו בערוצים השונים במהלך השבוע הועבר אותו מסר. בכל פעם שמחאה במחוז מסוים עלתה לכותרות בערוצים האופוזיציוניים, הרשתות המזוהות עם המשטר דאגו להקטין את האירוע ולטעון כי מדובר בהפגנות מוכלות ונקודתיות, או להאשים את ההתערבות החיצונית, האנטי-ממסדית.
בהסתכלות על פרסומי האופוזיציה בלבד, ניתן היה להניח שהמשטר האיראני מט ליפול. הסרטונים הציגו כאוס של ממש ברחובות, ירי על מפגינים ושריפות רכבים
לצורך העניין, אחרי מחאה אלימה במחוז לורדגן בדרום מערב המדינה בחמישי האחרון, הדגישה סוכנות הידיעות "פארס" כי תושבים לא מקומיים לקחו חלק במחאה. ההצהרה של טראמפ בשישי, לפיה "אם איראן יורה במפגינים שלווים והורגת אותם, ארה"ב תבוא לעזרתם", הייתה עוד הוכחה עבור תומכי המשטר האיראני כי גורמים זרים עומדים מאחורי המחאות. ב"תסנים" נכתב בשישי: "אין ספק שלאנשים יש תלונות כלכליות והם אינם שבעי רצון, ואין ספק שיש להקדיש מחשבה רצינית לכלכלה, ואי-אפשר להתעלם מכך שחלק משמעותי מהבעיות נגרם עקב ניהול כושל שיש לפתור. אבל אם לא נראה את ידו של האחראי לאי-השקט למרות כל הסימנים הברורים, כולל המסר האחרון של טראמפ, זו תהיה תמימות". עוד נטען ב"תסנים" בשישי כי "אויבי איראן מנסים ליצור אי-שקט בחברה, וכלי התקשורת שלהם מנסים להציג לציבור טרוריסטים כמפגינים".
האופוזיציה האיראנית מצידה פירסמה אינסוף דיווחים התומכים בזווית שלה, סרטונים וכתבות. הדיווחים הופצו ברשתות החברתיות השונות על ידי כל מי שמייחל לנפילתו של מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי. הרבה מהסרטונים שהופצו תוארו ככאלה ש"נשלחו למערכת", כמובן שלא בשידור חי. בהסתכלות על פרסומי האופוזיציה בלבד, ניתן היה להניח שהמשטר האיראני מט ליפול. הסרטונים הציגו כאוס של ממש ברחובות, ירי על מפגינים ושריפות רכבים.
ליאור בן אריבשבוע החולף נחשפנו למעשה לגלי דיווחים נגד המשטר מול גלי דיווחים תומכי משטר, שהציפו את השאלה - מה קורה באמת בשטח? הרי מחאות יש, אין פה שאלה וגם המשטר האיראני לא מסתיר זאת. אך מה סדר הגודל, והאם קיים איום אמיתי על המשטר? נראה כי נדרש יותר מהמחאות של השבוע האחרון כדי להפיל משטר תיאוקרטי ששולט על למעלה מ-90 מיליון תושבים. נדרש גיים צ'יינג'ר אמיתי.
בינתיים, נראה כי המשטר האיראני דבק בסיפור שבנה. חמינאי הבהיר שלשום: "אנחנו מדברים עם המפגינים, אך לדבר עם פורעים אין טעם. כמה מסיתים ושכירי חרב של האויב עמדו מאחורי הסוחרים וקראו סיסמאות נגד האיסלאם ונגד איראן. המחאה מוצדקת, אך מחאה שונה מהתפרעות".
