א. על התיעוד והפרטץ'. למקרא ההנמקה המפורטת של ועדת הצוללות בענין אזהרות הבכירים הישראלים, הכוללת קבלת החלטות לא מסודרת וללא תיעוד בנושאים קריטיים, ולמקרא התיאורים הקשורים בקטארגייט, הירהרתי בחשיבותו של תיעוד בנושאים מהותיים, תוך השלכות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ממדרגה ראשונה. לא אחרוץ דעה, כי ועדת הצוללות בעיצומה של עבודתה, וגם לא על קטארגייט שבחקירה. אך הערה כללית במקומה. התיעוד אינו עניין של מה בכך; בענייניך האישיים תוכל לעשות כחפצך. בענייני המדינה האחריות מחייבת תיעוד מסודר, גם לצורך פעולות בטווח הקצר וגם כזיכרון מוסדי להמשך. מניסיון רב אוכל להעיד על חשיבות הדבר. למדתי זאת בין השאר, ממשה דיין שהייתי עוזרו, שהקפיד מאוד על מה שקרא "יימון", רישום שיחות ופעולות ביומן. היעדר תיעוד יכול לעיתים לנבוע מרצון להסתיר, לעיתים מיוהרה, לעיתים מרשלנות גרידא - או משלושתם גם יחד.
דוגמה: אחרי קמפ דיוויד 1978 - ההסכם עם מצרים - טען הנשיא האמריקאי קרטר שוב ושוב שראש הממשלה בגין הבטיח הקפאת התנחלויות עד תום המשא והמתן על האוטונומיה לפלסטינים, קרי, ללא מועד, בעוד בגין הבטיח רק שלושה חודשים של המשא והמתן על הסכם השלום המפורט עם מצרים (שהיו לשישה). למרבה המזל שיחה זו רשם אהרן ברק, והתיעוד שבידו מראה כי בגין צדק, כפי שאמר בנוכחותי לקרטר בכנס בוושינגטון ב-2003.
מקווה שלא ניתקל שוב מול ממשל הנשיא טראמפ אחרי המפגש במחלוקות פרשניות שיתישו את כולנו. ישראל מאופיינת לא אחת באלתור ופרטץ' - רישול קשה - מן היד לפה. בעניינים לאומיים חשובים הפרטץ' הוא הרה אסון. נדרוש מראשי המדינה שעוזריהם יתעדו. תיתכן לכך חיוניות ביום פקודה.
ב. 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות. משהו חיובי. בימים אלה מלאו 30 שנה לאקדמיזציה של המכללות הציבוריות, שהבשילה בימי כהונתו של השר פרופ' אמנון רובינשטיין והנגישה את ההשכלה הגבוהה לפריפריה הישראלית. אין ערוך לחשיבותו החברתית של מפעל זה. מה שהחל בשנות ה-70 בעיקר בשלוחות של אוניברסיטת בר אילן בניהול ד"ר טוביה בר אילן, הפך משנות ה-90 למערכת מרשימה של מכללות ציבוריות מהגליל העליון ועד הנגב, ורבים שלא היו מגיעים להשכלה אקדמית זכו בה. מייסד מכללת אשקלון ד”ר פנחס חליוה והרקטור פרופ’ שמעון שרביט אירחו כנס לציון האירוע. הדרך כמובן לא תמה; עדיין פערי מרכז-פריפריה עימנו בתחומים שונים, אבל כברת דרך נעברה.
ג. על עיגול לטובה. עיגול לטובה הוא מפעל חסד ייחודי; בעסקאות בכרטיס האשראי ניתן לעגל את השקל האחרון, באופן שההפרש ייתרם לפי בחירה לעמותות חסד בתחומים מגוונים. לאורך כ-15 שנה מפעל זה, שמייסדו העיקרי בארץ הוא היזם אורני פטרושקה, צבר מן האגורות הללו 214 מיליון שקלים. הייתה לי הזכות לעמוד במשך קרוב לשבע שנים בראש הוועדה הציבורית של המיזם; קודמי היה נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר המנוח, ואני שמח שהנשיאה אסתר חיות הסכימה להחליפני. הצוות המקצועי המצומצם של המיזם, בראשות שלומי צדקי ועימו הלה אנגלברג בן אהרן, עושה מלאכת קודש. בהיפרדי מן הוועדה אני מאחל למיזם המשך הצלחה בתרומה לבניין ארצנו.
אליקים רובינשטייןצילום: נחום סגלד. על עמרי שלמון. ב-15 השנים האחרונות ניהל את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ארגון חשוב וצנוע העושה רבות לתודעה ההיסטורית של כולנו באשר לשורשי המפעל הציוני והמדינה, שלמון, איש קיבוץ גשר, אל"ם במילואים, המייצג את היפה שבישראל - איש חזון וספר ועם זאת איש מעשה מובהק. הוא הצליח לנווט את המועצה, בעידנים קשים של קורונה ומלחמה וקיצוצי תמיכה ממשלתית, בתבונה ובשום שכל. פרידתו לפי בחירתו מטעמי גיל היא אבידה ממשית. תודה עמוקה לו. יחליף אותו ניב ויזל מנתיב הל"ה, לשעבר ראש המועצה האזורית מטה יהודה. אאחל לו בתפקידי כנשיא המועצה ובשם אלוף (מיל') אורי אור היו"ר, ומכולנו - הצלחה בסיעתא דשמיא.
ה. על פרופ' יחזקאל דרור. נלקח פרופסור יחזקאל דרור, איש מדע המדינה ויועץ לממשלות ישראל, מדען מעולה וציוני נלהב, שוחר טוב לממשל הישראלי. הייתי עימו בקשר במיוחד כמזכיר הממשלה - ויוסי ביילין לפניי. תרומתו של דרור - חתן פרס ישראל - הייתה רבה. זכרו ברוך.
ו. בני שגיא ז"ל. ונטפי דמעה לזכר נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בני שגיא שנלקח פתאום, איש מעלה.
