1. כשדונלד טראמפ הדגיש כי "דוקטרינת מונרו" עומדת מאחורי המבצע להדחת מדורו מנשיאות ונצואלה הדבר הראשון שהדהד אצל רבים טמון בקריאתו של הנשיא מונרו למדינות אירופה הקולוניאליות לא להתערב בנעשה במדינות אמריקה. אלא שזה רק צד אחד של הדוקטרינה. מצד שני, כפי שמונרו ביקש למנוע התערבויות זרות ביבשת אמריקה, כך הבטיח שארה״ב לא תתערב בנעשה ביבשות אחרות.
1 צפייה בגלריה
ניקולס מדורו
ניקולס מדורו
ניקולס מדורו
(צילום: REUTERS/Carlos Garcia Rawlins)
מכך עולה שיותר מכל דבר אחר, הפעולה נגד מדורו היא צעד ראשוני מובהק לחלוקת העולם לאזורי השפעה בין ארה"ב, רוסיה וסין. זו הדוקטרינה שטראמפ כבר מכנה "דונרו". לכן, בניגוד להערכות, חטיפת מדורו לא באמת מטרידה את רוסיה וסין, אף שלכאורה הן צידדו בשלטונו. אדרבה: עכשיו גם יהיה קשה לטעון נגד כיבוש אוקראינה על ידי רוסיה, או הכיבוש הפוטנציאלי של טייוואן בידי סין.
חלוקת העולם לאזורי השפעה של המעצמות מושפעת מהתפיסה הבסיסית של טראמפ את החיים כמבוססים על יחסי כוח – ולאו דווקא על ערכים. בכך ייווצר סדר עולמי חדש, שיכול להניב רגיעה, אבל יכול גם לעורר מתיחויות ומלחמות בתוך כל אחד מהגושים. וכמובן, גם ישראל תצטרך לנתב את דרכה בעולם החדש הזה.
2. באותו הקשר מתרבים הדיווחים על הסכם ביטחוני שמתרקם בין ישראל לסוריה. כרגיל, זו גם הוכחה נוספת לכך שאת מה שישראל לא יוזמת בעצמה - היא מבצעת לבסוף בלחץ אמריקאי. ואם כך, מדוע להמתין עד שהאמריקאים ילחצו עלינו גם באשר ללבנון ולהסדר עם הפלסטינים?
אבי שילוןאבי שילון
3. מבלי להכריז רשמית, הפוליטיקה הישראלית הצליחה לנרמל גם את המושג "בוגד" כחלק מהשיח. מהצד האחד הרחובות מלאים בכרזות המאשימות את אנשי לשכת ראש הממשלה בבגידה לטובת קטאר, ומהצד השני רוחשות הקונספירציות לגבי "בגידה מבפנים" שאיפשרה לכאורה את 7 באוקטובר. וכך, במקום שהטענה לבגידה תזעזע, היא הופכת לעוד טיעון במשחק הפוליטי. בהקשר זה ספרו החדש והמרתק של יריב מוהר, "כשלי הפרוגרסיביות – קריאה להומניזם אנושי", מציע רעיון מקורי שיכול להניב פתרון מוסכם לוועדה למינוי שופטים, שעמדה בלב המחלוקת על "הרפורמה משפטית".
הרעיון הוא לחלק את בחירת שופטי העליון לשני שלבים. בשלב הראשון נציגי האופוזיציה, הקואליציה, שופטי העליון ולשכת עורכי הדין החברים בוועדה לבחירת שופטים יגישו רשימת מועמדים – שיעמדו בתנאים מסוימים שייקבעו מראש כדי להקפיד על איכותם – מטעמם לבית המשפט העליון. אלא שבמקום המצב בחוק כיום, כשלכל קבוצה יש מספר נציגים קבוע בוועדה; ובמקום דרישת הממשלה לשנות את הרכבה כך שלממשלה יהיו יותר נציגים בוועדה כדי לעצב ברוחה את הרכב העליון, בשלב השני תיערך הגרלה לגבי כמות הנציגים שיהיו לכל אחד מהקבוצות החברות בוועדה.
ייתכן שהשיטה המקורית הזו תאומץ, וייתכן שתידחה. אבל היא רק דוגמה לכך שאפשר להציע רעיונות מקוריים להסכמות רחבות לטובת כלל הציבור במקום להתמקד בטענות לבגידות.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.01.26