כאב הראש של הקואליציה בסוגיית ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר הולך וגדל. ועדת החוקה של הכנסת תחל ביום שני הבא את הדיונים על חוק ועדת החקירה של ח"כ אריאל קלנר שעבר בחודש שעבר בקריאה טרומית. את החוק יוביל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. כפי שפורסם כאן בעבר, סעיף "יו"ר הכנסת", הקובע שאם האופוזיציה אינה משתפת פעולה ומסרבת למנות נציגים מטעמה להרכב הוועדה - יו"ר הכנסת ימנה נציגים במקומה - דינו להתבטל.
ח"כ רוטמן שוחח עם גורמים באופוזיציה בניסיון לרתום אותם לחוק, אך נענה בלאו מוחלט. בשיחות עם ח"כים הוא הודה: "מינוי נציגי האופוזיציה על ידי יו"ר כנסת מהקואליציה מעורר ביקורת מוצדקת". רוטמן קיבל כמה הצעות לתקן את החוק, כמו להשאיר מקומות ריקים לנציגי האופוזיציה עד שזו תחליט למנות; או שמינוי נציגי האופוזיציה ייעשה על ידי יו"ר האופוזיציה ולא על ידי האופוזיציה כולה (המאוד-מפולגת).
אבל הסיפור המרכזי הוא יישום החוק, אם בכלל. לראשונה אנחנו מספרים כי בקואליציה שוקלים ליישם את החוק לאחר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית רק לאחר הבחירות. מעין משאל עם על הקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר. דמי רצינות. "ככל שהבחירות מתקרבות עולה השאלה אם החוק ייכנס לתוקף מיד או רק לאחר הבחירות", אומר לנו גורם בכיר בקואליציה. לכאורה, הקואליציה יכולה להראות שמדובר בחוק ענייני: לא מקימים ועדת חקירה כמחטף ערב בחירות אלא רק לאחר שהבוחר אמר את דברו.
האם הניסיון הזה לרכך את האופוזיציה יצלח? נראה שלא. ראשי מפלגות האופוזיציה הודיעו כי בכל מקרה לא ישתפו פעולה עם הקמת ועדת חקירה פוליטית – לא לפני הבחירות ולא אחריהן. אז מה מרוויחה הקואליציה או מה מרוויח נתניהו? כנראה את המשאב הפוליטי היקר ביותר בימים אלה: זמן.
*
המערכת הפוליטית בישראל נכנסת באופן רשמי לשנת בחירות, ובליכוד הדריכות מורגשת ביתר שאת בגלל הפריימריז שיתקיימו בחודשים הקרובים. אלה יהיו פריימריז דרמטיים וסוערים במיוחד. למעלה ממחצית הח"כים המכהנים צפויים להיפלט מהרשימה, המאבק במחוזות יהיה "מרחץ דמים", ומעל הכל מרחפת תוכנית נתניהו לדרוש לפחות חמישה שריונים (ריטואל קבוע לפני כל פריימריז).
על דבר אחד יש קונצנזוס: הדרך לליבו של חבר הליכוד עוברת דרך נשיא העליון והיועמ"שית. מי שמוביל את המאבק לאי-ציות להחלטות בג"ץ והנחיות היועמ"שית הוא שר התקשורת שלמה קרעי
אבל על דבר אחד יש קונצנזוס: הדרך לליבו של חבר הליכוד עוברת דרך נשיא העליון והיועמ"שית. מי שמוביל את המאבק לאי-ציות להחלטות בג"ץ והנחיות היועמ"שית הוא שר התקשורת שלמה קרעי. "אני מעריך שהקו שלי נגד מערכת המשפט עוזר לי בבייס", אומר לנו השר קרעי. "אני מניח שיש שרים בליכוד שהם יותר ממלכתיים שפחות מתלהבים מהקו שלי, כי הדעה הרווחת בממשלה היא לא לעשות את מה שאני מציע. אני חושב שלא צריך לציית להחלטות לא חוקיות של ביהמ"ש. אין להם גבולות. לבג"ץ יש כוח משחית. אבל זה רק עניין של זמן עד שהממשלה תקום ותגיד שהיא לא מצייתת להחלטה בלתי חוקית של ביהמ"ש. זה חייב להגיע. זה יהיה אסון למדינת ישראל אם זה לא יקרה. אם אנחנו נמשיך להוריד את הראש הם ימשיכו בשלהם".
השר קרעי טוען שהקמפיין הזה ערב הפריימריז מצליח לגרום לעמיתיו להחריף את הטון (ההתבטאויות האחרונות של השר שיקלי והח"כים ואטורי וקלנר לדוגמה).
מצביעי הליכוד אוהבים את הקו שלך?
"אין שאלה. מצביעי הליכוד מחכים שהיועמ"שית תלך הביתה. אם הולכים לפי הקו שלי היא הולכת הביתה. פשוט חוסמים לה את הכניסה למשרד המשפטים וללשכת ראש הממשלה. לא נותנים לה להיכנס. לא מכירים בה. אין אחד שחושב אחרת. לא תמצא מצביע ליכוד שיגיד לך שהיוע"משית צריכה להישאר בתפקידה למרות החלטת בג"ץ".
אתה לא מפחד שזה יוביל למשבר חוקתי?
"להפך, יש לי אחריות כממשלה לפעול ככה. אני מועל בתפקידי אם אני נותן למצב הזה להימשך. הגענו לאנרכיה. בית המשפט מעל המשפט והחוק. זה מצב לא נורמלי. אני אומר שזה מה שצריך לעשות. בסוף זה יקרה. לא תהיה ברירה. הקמפיין שלנו הפעם יהיה על מערכת המשפט".
היועצות המשפטיות של הכנסת נמצאות בשבועות האחרונים בחזית. היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור (לא עושה הנחות לקואליציה עם חוק הגיוס), היועמ"שית של ועדת הכספים שלומית ארליך (שחוותה התקפה בוטה מצידו של יו"ר הוועדה מילביצקי) ומעל כולן יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, שמסרבת להיות חותמת גומי.
צריך לומר כי גם המבקרים הבוטים ביותר לא טוענים שהשלוש משרתות את האופוזיציה. ועדיין, בכנסת מספרים על סביבת עבודה עכורה. מדובר בעובדות כנסת שאינן יכולות להתגונן בפומבי.
יועמ"שית הכנסת, החולשת על כ-60 עו"ד, הציעה פתרון מעניין: קבילות נגד ח"כים לוועדת האתיקה של הכנסת - המורכבת משני חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה - שהחלטותיה סבירות בדרך כלל. כל אזרח יכול לעתור לוועדת האתיקה של הכנסת נגד התנהלות ח"כים.
היועמ"שית בהרב-מיארה כתבה בימים אלה לעמיתתה מהכנסת כי "בדיונים רבים מוטחות בנציגי מערך ייעוץ וחקיקה והפרקליטות אמירות מבזות ומשפילות, הכוללות שפה אלימה ומאיימת. תופעה זו כבר הפכה לנורמה מבלי שמי מגורמי הכנסת פועל לעצור אותה".
עו"ד אפיק השיבה כי היא מסכימה עם הצורך להיאבק בתופעה וציינה: "התנהגות פוגענית כלפי עובדי הציבור מובילה לפגיעה בכבוד הכנסת, באמון הציבור בכנסת ובתדמיתה הציבורית – ומשכך מהוה גם הפרה של כללי האתיקה שניתן להגיש קובלנה לגביה".
*
שרים וח"כים בליכוד החרימו בשנה האחרונה את קריית-שמונה, אף שרוב תושביה מצביעים באופן מסורתי למפלגה. מה חטאם? בליכוד מתקשים לסלוח לראש העירייה אביחי שטרן (איש ליכוד לשעבר) שניצח בבחירות את מועמד הליכוד המקורב לבנימין ושרה נתניהו, אלי זפרני. בני הזוג נתניהו קיבלו קשה את ההפסד, ועל פי טענות המנהיגות המקומית בקריית-שמונה ופוליטיקאים בכנסת הם העבירו מסר לאנשי הליכוד – לייבש את העיר.
נכון שיש פריימריז ואיש בליכוד לא רוצה להסתבך עם נתניהו ורעייתו, ויש ח"כים ושרים שאין מהם ציפיות. אבל מפתיעה במיוחד הייתה החלטתו של השר אבי דיכטר, שמציג עצמו חף מפוליטיקה זולה, להגיע לביקור במועצה האזורית גליל עליון, מרחק יריקה מקריית-שמונה, ולא להגיע לעיר המוכה ביותר בצפון
אז נכון שיש פריימריז ואיש בליכוד לא רוצה להסתבך עם נתניהו ורעייתו, ויש ח"כים ושרים שאין מהם ציפיות. אבל מפתיעה במיוחד הייתה החלטתו של השר אבי דיכטר, שמציג עצמו חף מפוליטיקה זולה, להגיע לביקור במועצה האזורית גליל עליון, מרחק יריקה מקריית-שמונה, ולא להגיע לעיר המוכה ביותר בצפון.
מנכ"ל העירייה היוצא, יורם ביטון, לא הסתיר את כעסו. "אלפים בעיר בחרו בדיכטר והם במצוקה עכשיו", כתב. "לא היה ראוי שיבקר אותם, ישאל לשלומם ויבדוק במה הוא יכול לסייע? כנראה שלהיות אמיץ בסיירת מטכ"ל לא מספיק כדי לעמוד מול משפחת נתניהו".
מטעמו של השר דיכטר נמסר בתגובה: "אבי דיכטר לא מכיר שום חרם של הליכוד על קריית-שמונה. ביום המדובר השר קיים סיור של מאגרי מים בגליל המזרחי וברמת הגולן, יחד עם מקורות ורשות המים. לאבי דיכטר כוונות להגיע לקריית-שמונה לביקור משמעותי, ואף שוחח על כך עם ראש העיר שטרן. לאבי דיכטר גם יש קרובי משפחה בעיר, כך שגם ברמה האישית יש לו קשר לעיר. את ביקורו בעיר הוא יקדיש לעיר, ולא כסעיף מתוך עשרה סעיפים נוספים באזור".
