סמל נ' ממודיעין היא רק בת 21, אבל הספיקה לשבור כמה תקרות זכוכית. היא עברה את גיבוש חובלים - אבל בחרה לחתום ויתור על התפקיד. "הציעו לי את המיונים ליהל"ם", נזכרה. "לא ידעתי שיש שם בנות. אמרו לי שזה משהו חדש שהתחיל לפני כמה חודשים. רציתי לנסות. אחרי שהתקבלתי הבנתי שיש לי רק שבע בנות שעשו את זה לפני לדבר איתן - והן בעצמן עוד במסלול".
הפיילוט, שאמנם הוגדר כהצלחה, הותיר גם טעם מר - כשהענקת סיכת לוחם למסיימות הוטלה בספק. "פיילוט כמו פיילוט זה בדיקה", הסבירה. "יכול לעבוד ולהצליח, ויכולים גם להגיד לי שזה לא מתאים וביי. התגייסתי כשעוד לא היה יעד מוסדר, הכול עוד היה בבדיקה, אבל עם מעטפת גדולה ורצון שזה יעבוד".
למרות המהמורות לאורך הדרך, והספקות שהעלו בנשים שלוחמות לצידה בחיל, סמל נ' השלימה בהצלחה את המחזור השני בפיילוט הלוחמות ביחידת יהל"ם המובחרת, וכבר הספיקה לקחת חלק ב-40 פעילויות מבצעיות בשטחי הרצועה.
סמל נ', שהתגייסה ישר לתוך המלחמה, בינואר 2024, זוכרת היטב את הדינמיות שאפיינה את מסלול ההכשרה שלה: "כינסו אותנו לשיחות כל הזמן, עם המון שינויים. כל הזמן ניסו לדייק, עשו עלינו ניסוי וטעיה. בהתחלה הוכוון שנשים יהיו בצוות עורפי לסילוק פצצות, אבל במהלך הפיילוט זיהו פוטנציאל גדול יותר ועכשיו אנחנו גם מתעסקות בחקר (תוואי תת-קרקעי) תת"ק", הוסיפה.
"בוחרות את המלחמות שלנו"
הלוחמות מסכימות ביניהן שאירוע חלוקת סיכות לוחמת לבוגרות המחזור השני בפיילוט של שילוב לוחמות ביחידת יהל"ם הוא עוד אבן דרך. "כשדברים מתייצבים זה נהיה נון אישיו. אמירה מוחלטת, אין מה לעכל", אמרה רס"ן א', בת 27 מניצנים, מפקדת פלוגה בגדוד 611 של חטיבה 282 בחיל התותחנים.
רס"ן א' הייתה זו שהקימה את מפקדת הגדוד עם פרוץ המלחמה, הובילה נהלי קרב מול האוגדות המתמרנות ברצועת עזה, והייתה אחראית על התרעה בזמן אמת ללוחמים בשטח אויב על איומים אוויריים. "גם כשנשים הגיעו לטיס ועוקץ היה בהתחלה בלאגן, הגיוני שזה יקרה גם ביהל"ם", הרגיעה המ"פ המנוסה את הרוחות. א".
"אנחנו בוחרות את המלחמות שלנו. מבחינתנו צריך לחצות קו ולתמרן, בהמשך, כשנוכל להתעסק בסיכה, נתעסק", סמל נ' חיזקה את דבריה של המ”פ.
גם סמל א', כמו סמל נ', התגייסה ישר לתוך המלחמה באוגוסט 2024 והיא סיפרה על התמרון הראשון ברצועה, שבוע וחצי בלבד אחרי סיום ההכשרה: "הרגשתי ש'יאללה, תנו לנו את זה. בשביל זה עבדתי שנה'. שם הבנתי את הערך, ראיתי מה האנשים סביבי חווים הרבה זמן - מילואימניקים, חי"רניקים, כאלו שעוד בהכשרה. ראיתי את עזה ב-2025 משוטחת, זה היה שוק".
"הצלתי את החיים של חבר טוב שלי"
סמל א', בת 21 מירושלים, היא לוחמת ביחידת רוכב שמיים (רוכ"ש), שהפעילה כטב"מים טקטים לאיסוף מודיעין ותצפית להכוונת הכוחות הלוחמים בעזה, יו"ש וסוריה.
הרגעים האלו, כשהיא נעה בשיירות בשטחי הרצועה, זכורים לה במיוחד: "את נוסעת בהאמר, שיכולים לצלוף בו כל בכל רגע. זה מעלה בך חשש, אבל את חייבת להיות דרוכה".
לצד הלחימה הממושכת, הן גם משתפות בהתמודדות עם אובדן כואב של חברים. בשלב הזה סגן ש' מצטרפת לשיחה. סגן ש', רק בת 23 משחר אפרים, היא מפקדת צוות אמל"ח ביחידת עוקץ, השתתפה בפעילות מבצעית בשטח סוריה ופיקדה על כוח במבצע ממושך ביו"ש.
המפק”ץ נזכרת ברגע הבשורה על נפילתו של חברה הטוב סמ"ר דויד ששון ב-6 במרץ 2024 בדרום רצועת עזה. "זה שבר אותי", היא סיפרה בדמעות. "למדנו יחד בבית ספר, התגייסנו שנינו לעוקץ, חלמנו על הרגע בו נגיע להיות לוחמים. הוא היה אדם חייכן, אופטימי, כולם הכירו ואהבו אותו, תמיד רצה לתרום. אני מספרת עליו בכל יציאה לניווט".
לאורך כל הלחימה, כל אחת בתחומה, הבינה את משמעות העשייה שלה. אחד הרגעים הזכורים לרס"ן א' במיוחד, היה בנובמבר 2024. "זיהינו איום על הכוחות שלנו. התרענו 'גשם סגול', להתמגנות מיידית", שיתפה. "אחרי שבועיים פגשתי חבר שסיפור לי על הרגע בו שמעו את הפקודה בקשר, התמגנו והאמל"ח התפוצץ מעליהם. זו סגירת מעגל בשבילי, גיליתי שהצלנו את החיים של חבר טוב שלי".
"אני וגבר נתמודד על אותו תפקיד"
הן מסתכלות זו על זו בגאווה, על הדרך שעברה כל אחת וזו שסוללת להבאה אחריה. "גברים מנהלים את הצבא מ-1948. צריך שגבר יזוז מהכיסא שלו, כדי שלנו יהיה מקום להתיישב. אנחנו פורצות את זה לאט לאט. בסופו של דבר - אני וגבר אחר נתמודד על אותו התפקיד, ושנינו צריכים להוכיח שאנחנו טובים", אמרה רס"ן א'.
על המשך קריירה צבאית, לצד הקמת משפחה, הדעות בין הלוחמות חלוקות. "זה שאת עם פלאפל זה מטורף", אמרה סגן ש' לרס"ן א'. "לדעתי קשה להיות בגיל של משפחה וילדים, ולהישאר בצבא. אמא שלי הייתה בצבא כשהייתי ילדה, אני זוכרת אותה בבית אבל יש אצלנו בדיחה ש'אבא היה האמא הכי טובה'. אני לא ארצה להישאר בשירות כשאהיה אמא. אבל כן הייתי רוצה לראות יותר מקבלות החלטות בקצה, ולא רוב גברי מוחלט".
רס"ן א' מצידה הציעה: "זה לא שונה לדעתי מהקושי של חברים שלי בדרך שלהם - גם הם רוצים להיות אבא בבית, ללמוד ולהפסיק להתקלח על כפכפים. זה לא קשור לזה שאני אישה - זה פשוט קשה, לנשים ולגברים. אני הולכת על שברי הזכוכית של התקרות שהן פרצו".
לארבעתן ההבנה הברורה ששדה הקרב הוא לא מקום להעדפה מתקנת. ״המטרה של צה”ל היא לנצח, לא להביא שיוויון, אף אחת לא נמצאת פה בשביל לסמן וי”, קבעה סמל נ’.
הן גם מסכימות שלוחמים ולוחמות הם בעלי יכולות שאינן תלויות במין, אמנם כן מזהות מאפיינים שלרוב מזוהים עם נשים - שמהווים לדבריהן יתרון מבצעי בשטח. “שיקול דעת, עבודה מהירה, פיצול קשב, מוטוריקה עדינה, חדות וערנות - דברים הכרחיים למלחמה ומאפיינים את הנשים”, חרצה נ׳ והוסיפה כי למרות שמניסיונה האישי תכונות אלו מזוהות עם הלוחמות: ״עכשיו לפני המשימה, צריך להבין מי הכי טוב בשבילה - מי שהכי טובה צריכה להיבחר. בואו לא נתעסק בשווין, נתעסק בלנצח”.
נשים בצה"ל עברו כברת דרך ארוכה מקום המדינה ועד היום. ב-1995 נשים שולבו בקורס טוס ותפקידי לוחמה במג״ב. עד תחילת המילניום היו גם חובלות, לוחמות הגנה אווירית, בחיל תותחנים ופלוגות חי״ר גבולות. במהלך 20 השנים שלאחריהן נפתחו תפקידים נוספים - עוקץ, לוט״ר, שריון איסוף קרבי, חילוץ והצלה - נפתחו גם הן לנשים, לצד הקמת גדוד קרקל.
בשנתיים האחרונות הוכשרו לוחמות מן המניין ליחידות 669, יהל”ם ויחידה 504 ועם הפנים קדימה לשנת 2026: בשבוע שעבר נחשף ב-ynet כי שמונה חודשים אחרי ההחלטה החריגה של הרמטכ”ל לעצור את פיילוט לוחמות חי”ר ניוד - פיילוט נוסף צפוי לצאת לדרך בנובמבר 2026. “העובדה שהצבא פותח עוד יחידות מיוחדות לנשים, מוכיח שזה עובד. פיילוט שסוכם בשיאה של המלחמה - מוכיח שמשהו נכון קורה פה”, סיכמה סמל נ’.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.01.26
