"מי שלא בקיא בחומר, כולל התקשורת והציבור, מסתכלים על כל האירוע הזה מהזווית הלא נכונה, הופכים את מה ששולי לחשוב, ומתעלמים מהעיקר - האפשרות שיש פה משהו חמור הרבה יותר". כך אומר גורם בכיר מאחת הרשויות המעורבות, והמצוי בפרטי החקירה של "הפגישה הלילית", שבמסגרתה, לפי טענת אלי פלדשטיין, ראש הסגל של נתניהו צחי ברוורמן אמר לו כי הוא "יכול לכבות" את החקירה בעניינו.
לפי הגורם, החוקרים מנסים לענות על שתי שאלות מרכזיות. הראשונה: מה אמר, אם אמר, ברוורמן לפלדשטיין באותה פגישה אודות החקירה. שאלה זו מתמקדת בסיפור של פלדשטיין על כך שברוורמן הוציא מכיסו רשימה של שמות, הציג אותה לפלדשטיין ושאל אם הוא מכיר מישהו מהם, ומה היה כתוב בפתק. השנייה: אם התשובה על השאלה הראשונה היא חיובית, איך ידע ברוורמן על מה שלכאורה כתוב בפתק - רשימת החשודים שבהם מתמקדת החקירה?
במילים אחרות, במרכז החקירה נמצאת השאלה אם מישהו - מחוץ למעגלים הקטנים והמוקפדים של שומרי הסוד האמונים על החקירה החסויה הרגישה ביותר באותם ימים, אוקטובר 2024, חקירת פרשת ה"בילד" בשב"כ, בשיתוף עם מחב"ם, המשטרה, הפרקליטות ולשכת היועצת המשפטית - קיבל מידע סודי מתוך החקירה המתנהלת. תשובה לשאלה הזו נמצאת, אולי, בפרט מידע קטן וחסר משמעות לכשעצמו, שפלדשטיין מוסר כחלק מתיאור הפגישה, ושעלול להיות בעל השלכות דרמטיות.
ה"בריכה" - ומי נכנס "לשחות" בה
גורמי החקירה העוסקים בחקירת פרשת הפגישה הלילית של פלדשטיין עם ראש הסגל ברוורמן חושדים כי דברים שאמר הדובר בחקירותיו לאחר המעצר הראשון בנובמבר 2024, ובחקירות אתמול אודות הפגישה, כוללים פרטים מוכמנים מעומק החקירה הסמויה שנוהלה בפרשת ה"בילד" - שפלדשטיין או ברוורמן לא היו יכולים, או לפחות לא היו אמורים, לדעת אותם. החשד הוא שאותה רשימה שברוורמן, לפי גרסת פלדשטיין, הציג, זהה לרשימה של יעדי המעקב ואיסוף המידע של השב"כ בפרשה, שרובם גם נעצרו זמן קצר לאחר מכן.
הרשימה הזו הוכנה אחרי בדיקות במערכות מפעל המידע של אמ"ן, שבהן יושבת ה"בריכה" שממנה נלקח המסמך, ואשר מנהלת מעקב צמוד אחר מי, מתי, איפה ובאיזו הרשאה נכנס "לשחות" בה. כלומר, פתח את המסמך לקריאה, חלק אותו עם מישהו או הדפיס אותו - ואם חלק אז עם מי, ואם הדפיס - איפה פיזית נמצאת המדפסת שאליה הגיעה ההוראה. בבדיקות שערכו השב"כ ומחלקת ביטחון מידע נבדק מי בדיוק נחשף למסמך הכמוס הנמצא בלב הפרשה, ולכן עשוי להיות חשוד שהדליף. האם הרשימה שהוכנה כתוצאה מהבדיקה הזו היא הרשימה שברוורמן הוציא מכיסו?
פלדשטיין חושף את הפגישה הלילית עם צחי ברוורמן: "אמר לי - אני יכול לכבות את זה"
(צילום: באדיבות "יהיה טוב" ב"כאן 11")
אם כן, המשמעות מרחיקת לכת. "הדבר מעלה חשש חמור מדליפה מעומק גורמי האכיפה, התביעה או המודיעין", אומר אותו גורם בכיר. "יש כמה חקירות שמתנהלות בימים האלו במח"ש ובמקומות אחרים על חששות מפני דליפת מידע מתוך גורמי האכיפה והחקירה, והיו גם מקרים בעבר. אבל פה מדובר במשהו, שאם קרה, הוא בסדר גודל אחר לחלוטין - רשימת החשודים שהופקה באמצעים סודיים ביותר, שהם היעדים של החקירה הרגישה ביותר המתנהלת במדינת ישראל באותו רגע, והיא דולפת לאחת מהזירות החשודות במעורבות - לשכת ראש הממשלה?".
גורמי החקירה חושדים כי דברים שאמר אלי פלדשטיין בחקירותיו כוללים פרטים מוכמנים מעומק החקירה הסמויה שנוהלה בפרשת ה"בילד" - שפלדשטיין או ברוורמן לא היו יכולים, או לפחות לא היו אמורים לדעת
החוקרים מנסים כעת לבדוק את העניין אחרי פרסום עדותו של פלדשטיין. אלא שמדובר על חקירה מאוחרת - אחרי שכל המעורבים באירוע, אם היה אירוע, יודעים על כך ומצפים לה. המידע שאולי החמיצו מעצים את הביקורת בקהילת המודיעין ובמערכת המשפט והאכיפה על הגורמים שלא פעלו באופן נמרץ לבדוק את החשדות במקרה הזה, כמו שורה ארוכה של אירועים וראיות שנחשפו מעל העמודים הללו בחודשים האחרונים והצביעו על כשל חמור של גורמי החקירה ואכיפה, הנובע, לדברי גורם פנימי הבקיא במתרחש, מרתיעה לחקור את הפרשיות במלואן.
"היינו בטוחים שזה לא קשור ללשכה. כמה תמימים"
לראשונה נחשוף כאן מה התרחש מאחורי הקלעים של התפוצצות הפרשה מהצד של ראשי מערכת הביטחון, וכיצד התחילה החקירה. ב-6 בספטמבר 2024, כשה"בילד" מפרסם סיפור כוזב על מסמך לכאורה של סינוואר, שמציג אסטרטגיה לכאורה של חמאס (שכלל לא פעל לפיה), ביחד עם פרטים לכאורה מתוך המסמך (שכלל לא היו בו), הוא זוכה לתהודה עצומה בישראל. כמו שפלדשטיין הבטיח לבוסים שלו בלשכת ראש הממשלה, חלקים גדולים בתקשורת חוזרים על הפרסום "כמו תוכי", בלי לבדוק.
בגלל שהפרסום ב"בילד" כולל רק רסיסי משפטים מתוך המסמך המקורי, האסימון שהוא לקוח מתוך המאגר הסודי נופל רק בשבת בערב, כשפלדשטיין מפעיל את החלק השני של המבצע שלו - זה המכונה בקרב חלק מגורמי החקירה "קיל בילד 2" - לפרסם בישראל סיפור כאילו המסמך הוסתר מהדרג המדיני, גם הוא כוזב לחלוטין.
כדי להבין מה בדיוק הוסתר מנתניהו, נערכת פעולה מאומצת באמ"ן בניסיון לאתר את המסמך. רק אז מתברר שהוא נפסל לפרסום כמה ימים קודם לכן בידי הצנזורה, אחרי שפלדשטיין העביר אותו לחדשות 12 ואלה שלחו לצנזורה שפסלה. במקביל, גם מישהו מבין אנשי המודיעין הספורים שהיו במגע עם המסמך שם לב לדמיון ומנסה להבין מה הולך פה.
אצל כמה מהחוקרים, גורמים באמ"ן ובמפקדת החטופים, שהכירו את המסמך או התוודעו אליו אגב בקשת גורמי הביטחון להעריך את הנזק שבהדלפתו ואף לבדוק אם צריך לעשות תיקונים בעמדות במשא ומתן, עלתה שאלה מפתיעה וכמעט בנאלית: מה פתאום דווקא המסמך הזה? "מהר מאוד הבנו שיש פה קמפיין השפעה, ושיש לו מטרה, ושיוזמיו רוצים לפרסם אותו בחו"ל במסגור מסוים שישרת את היוזמים ואת שולחיהם. אז לא ידענו במי מדובר שמשתמש במסמך אמיתי כדי לייחס לו תוכן שקרי", מוסיף אותו גורם.
יום למחרת, ב-7 בספטמבר, הובהר סופית כי מישהו הצליח להוציא מסמך מאחד המאגרים הסודיים ביותר. ראש אמ"ן בינדר הורה לראש מחלקת ביטחון מידע לפתוח לאלתר בחקירה. באמ"ן היו בטוחים כי מדובר על ציר דלף חמור ומסוכן, אבל לא כזה שקשור ללשכת ראש הממשלה או לכל גורם פוליטי אחר. הסיבה פשוטה: "גורמים בממשלה מדליפים כל הזמן, אבל הם לא יכולים להדליף את מה שאין להם, והמסמך הזה אפילו בצה"ל לא הופץ. ראש אמ"ן לא קיבל אותו, הרמטכ"ל לא קיבל, ניצן אלון לא קיבל, ולא כי מסתירים מהם אלא כי יש אלפים כאלה, וצריך לבחור מה חשוב. אבל בגלל שהוא לא הופץ מספר האנשים שנגע בו היה כל כך קטן, ואף אחד מהם לא פוליטיקאי או עוזר של פוליטיקאי, ולכן היינו בטוחים שזה לא קשור ללשכה. כמה תמימים היינו".
החשש מפני דליפה מתוך אמ"ן היה אחת הסיבות שבגללן החליט בסופו של דבר הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, להיענות לעצת בכירים ולערב בחקירה את השב"כ. צוותי החקירה של השב"כ ומחב"ם ניגשו למערכות המסווגות של אמ"ן והחלו בולשים אחר קורות המסמך. כפי שנודע לאחר מכן, הנקודה האחרונה שבה רוזנפלד, שהדליף את המסמך לפלדשטיין ביוני, נגע במסמך הייתה זמן ארוך לפני כן. הוא גם לא הדפיס עותק של המסמך, אלא רק נכנס עם טלפון לחדר ממודר וצילם מסך של תרגום לעברית חודשים רבים קודם לכן.
"כשרה"מ מצייץ על אכיפה בררנית, אנחנו מחייכים"
ח.מ, קצין במחלקת השפעה, יחידה סודית ביותר באגף המבצעים שאחראית על קמפיינים של השפעה והנדסת תודעה, היה הראשון להפנות את תשומת ליבו של רוזנפלד למסמך. הוא העביר לרוזנפלד את המסמך במערכת הממוחשבת המסווגת להפקת מידע באמ"ן ב-5 ביוני. רוזנפלד נכנס למערכת המסווגת להתבונן במסמך עוד כמה פעמים בימים הבאים, ועוד פעם אחת ב-7 באוגוסט. שורת הפעמים הללו הפכה אותו לאחד החשודים המרכזיים, יחד עם ח.מ ועוד ארבעה חברים אחרים, נגדים וקצינים, בקבוצת וואטסאפ שבה דנו בנושאים שונים, שנכנסו למסמך במערכת המסווגת.
רשימת החשודים שגובשה מחקירת תנועת המסמך במערכות המידע השונות היא תחילת החקירה הסמויה של השב"כ שכללה כניסה לטלפונים, האזנות ומעקבים פיזיים, לפני שכל הקבוצה, זולת אוריך, נעצרה בסוף אוקטובר. החקירה הנוכחית מנסה לבדוק אם זו הרשימה שהוציא ברוורמן מכיסו והראה לפלדשטיין.
אצל הגורם, כמו אחרים במערכות האכיפה והחקירה, כל אלה לא פותרים תעלומה נוספת - כיצד קרה שהעדות של פלדשטיין לא נבדקה? "הרי יושב שם חוקר שב"כ, ואחר כך המשטרה מקבלת את זכרון הדברים מהפגישה, ואם פלדשטיין מספר משהו, הרי שבצוות החקירה בשב"כ ובמשטרה יודעים את הפרט הזה - איך זה שלא נדלקות להם כל הנורות האדומות שאולי יש דליפה מתוכם? ומה פירוש שפלדשטיין לא מוכן להגיד להם את השם? הם פשוט מוותרים לו?"
"בכל פעם שראש הממשלה או מישהו מסביבתו מצייץ על אכיפה בררנית, אנחנו, שבקיאים בפרשיות השונות, מחייכים אחד לשני”, נאנח גורם נוסף שבקיא בחקירות נגד לשכת נתניהו. "זו אכיפה בררנית, אבל בדיוק בכיוון הפוך מטענות נתניהו".
מפרקליטות המדינה נמסר: "החקירה נוהלה באופן מקצועי ובפיקוח צמוד. כל טענה בדבר מניעים זרים שהנחו את החקירה היא מופרכת וחסרת כל בסיס". עורכי דינו של מר ברוורמן, עו"ד ז'ק חן ופרופ׳ יניב ואקי, מסרו: "כפי שנמסר בעבר מטעמו של מר ברוורמן בקשר לגרסת פלדשטיין בריאיון שנערך עימו - מדובר בגיבוב שקרים. מעולם מר ברוורמן לא סיפר לו על חקירת מחב״מ או כל חקירה אחרת, ממילא כל יתר הפרטים שהוסיף לתוכן המומצא של הפגישה, כיד הדמיון הטובה עליו, לא היו ולא נבראו״. מהשב"כ לא מסרו תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.01.26
