"התאחדנו מתוך חובה מוסרית עמוקה, כדי לוודא כי חוק הגיוס המקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון בהובלת ח"כ ביסמוט לא יעבור במתכונתו הנוכחית - חוק שאינו עונה על צורכי הביטחון של צה"ל ואינו נותן מענה למציאות שבה מדינת ישראל נמצאת". כך מסר פורום "משפחות למען גיוס", שכולל יותר מ-100 משפחות שכולות, לקראת "עצרת גיוס לאומית" שתיערך מחר (חמישי) בירושלים.
"זהו אינו מאבק פוליטי. עבורנו המשפחות זהו קרב על הערכים של עם ישראל ועל צוואת ילדינו, בנותינו, הורינו ובני זוגנו שנפלו בהגנה על העם והארץ. על העיקרון הפשוט והיסודי שבזכותו קמה המדינה ונשמרה: כולם נושאים באחריות השירות. הכאב שלנו הוא פרטי - אבל האחריות היא לאומית. ממקום זה אנחנו בוחרים לפעול כדי שמדינת ישראל תישאר חזקה ביטחונית, מוסרית ומאוחדת", הוסיפו, וקראו לכלל האזרחים להצטרף לצעדה שתצא מגשר המיתרים בשעה 16:30 ותסתיים בעצרת בכנסת בשעה 18:00 בקריאה משותפת לחוק גיוס שיענה על הצרכים הביטחוניים של המדינה בעת הזו.
גם "קואליציית ארגוני המשרתים", שמאגדת ארגונים שמאחוריהם אלפי משרתי מילואים ובני משפחותיהם, הביעו את תמיכתם וכוונתם לצעוד עימם. "זו שותפות גורל טבעית בין מי שנושאים היום באחריות השירות הביטחוני ומקריבים מעצמם למען ביטחון מדינת ישראל, לבין המשפחות שכבר שילמו את המחיר הכבד מכל. נצעד יחד בירושלים למען המשפחות בקריאה משותפת וברורה להנהגה - חייבים חוק גיוס אחר למען ביטחון ישראל", נמסר מטעם הקואליציה.
"לא ניתן שיבדילו בין דם לדם"
בין הצועדים בחמישי יתייצב חגי, אביו של סמ"ר במיל' יהונתן לובר בן ה-24, לוחם בעוצבת ראם שנפל בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה ב-25 בדצמבר 2023. במותו הותיר אחריו הורים, שמונה אחים, את אלמנתו אביה ושני בניהם - נחמן, ואמציה הקטן שנולד אחרי נפילת אביו.
"כשפרצה המלחמה היינו בטוחים שאנשים שלא מתגייסים, ביניהם החרדים, ישנו את דרכם בעקבות הטבח הנורא ולאור הדרישה הנואשת לחיילים", אמר. "לצערנו זה לא קרה, המציאות ללא טפחה על פניהם. גם משפחות שכולות כמונו לא גרמו להם להבין את העול המוטל על כולנו - לקום ולהתגייס".
עוד שיתף על בניו, אחיו השכולים של יהונתן, ששבו להילחם מיד כשקמו מהשבעה והשלימו יחד כ-900 ימי מילואים: "הבנים שלי חזרו לעזה מתוך תחושת מחויבות עמוקה והבנה שאין אנשים אחרים. אם הם לא יבואו - הגבול יהיה פרוץ בעוד נקודה, לוחמים לא יהיו ממוגנים, מחבלים לא יהיו מושמדים".
5 צפייה בגלריה
"הנחת היסוד הנכונה היא שכולם מתגייסים, מלבד מכסה מוגדרת של לומדי תורה". אביטל אברמזון
(צילום: דבורה לביא)
חגי יתייצב לצעדה בקריאה ברורה: "לא ניתן שיבדילו בין דם לדם, ישלחו את הילדים שנותרו לי והילדים העתידיים של בני יהונתן ז"ל, להילחם - מבלי שיחוקק חוק אפקטיבי שידאג לכך שכולם כולל כולם יתגייסו". הוא הוסיף תקווה והבטחה: "הקול המוסרי שלנו, המשפחות השכולות, יישמע היטב באוזני הליכוד והציונות הדתית, ומאמין שיובילו לשינוי משמעותי רדיקלי. נהיה שם, נעקוב בשבע עיניים ונבוא חשבון פוליטי עם כל מי שיצביע בעד החוק הזה כפי שהוא".
"שאלה של ביטחון"
לצידו יצעד גם בנימין פרנקל, בן 35 מיתיר, נשוי למיכל ואב ל-3 ילדים: רועי בן ה-5, אורי בן ה-3 ושיר בת השנה. בנימין שירת במילואים בחטיבה 205, עד שנפצע ב-5 באוגוסט 2024 בפאתי חאן יונס מפיצוץ מטען. "זה קרה בסבב המילואים השני, אחרי שהשלמתי כ-100 ימים. יצאנו לסריקה וטיהור של מבנה חשוד. כשהתקדמתי עם הצמד שלי, התפוצץ המטען ואני איבדתי הכרה", שיחזר.
שישה לוחמים נפצעו בתקרית הקשה, ובנימין איבד את רגלו, נפגע בעינו ובידו. "בתחושה שלי, אם היינו יוצאים לפעילות בה נפצעתי עם יותר כוחות הנדסה, והלוחמים היו פחות שחוקים - יכול להיות שהייתי היום עם שתי רגליים", אמר בכאב על המחיר הכבד ששילם בגופו, שיכול היה להימנע לתחושתו במקרה שמצוקת כוח האדם הקשה שעליה מתריעים גופי הביטחון הייתה מקבלת מענה הולם. בפברואר האחרון קיבל בנימין את הפרטוזה, וכשלושה חודשים לאחר מכן השתחרר מאשפוז.
בנימין, שלוקח חלק בפעילות "פורום המילואימניקים הדתי-לאומי", שיתף על ההכרח בהגדלת הסד"כ במערך הלוחם: "המאבק לא קשור רק לשאלות תיאורטיות-פילוסופית של שוויון וצדק, אלא שאלה של ביטחון - כמה משפחות שכולות יהיו בסבב הבא, כמה אבטחה תישאר במרחב, כמה כוחות יהיו באוויר ובקרקע, כשכל זה קשור לכמות סד"כ ריאלית בהתאם לנדרש בשטח".
5 צפייה בגלריה
"אם היינו יוצאים לפעילות עם לוחמים פחות שחוקים - יכול להיות שהייתי היום עם שתי רגליים". בנימין פרנקל
על החלטתו להצערף לצעדה ולעצרת בחמישי הקרוב, הוסיף: "אני מרגיש שהאוכלוסייה שמבחינתה אין לנו ארץ אחרת נתפסת כמובנת מאליה. ממילא הכוח הפוליטי שלה קטן יותר, ואין לה מנופי לחץ או פוליטיקאים שמייצגים אותה. זו אוכלוסייה שיש בתוכה המון מחלוקות מהותיות, אבל לכולנו ברור, מהחוויה היומיומית במילואים, שחייב להגדיל את הכוח הלוחם. מי שנמצא בשטח יודע ומכיר גם את האתגרים שעוד לא התמודדנו איתם - כשבאף אחת משבע הזירות שהתמודדנו איתן עוד לא סיימנו את העבודה שלנו".
"להפוך את הקערה"
גם אביטל אברמזון, בת 38 מנס ציונה, ממייסדות ומובילות תנועת "אל הדגל", תצעד ביום חמישי. היא נשואה לרס"ן במיל' איתן, ולהם שלושה ילדים: אורי בן ה-9, מלאכי בן ה-6 ומעיין חיים בן השנתיים. "יש דור מדהים שיצא להילחם, חשוב שהוא יהיה בהנהגה. דור שרוצה ליישם את הציונות, שלא מתעסק בפוליטיקה - רואה את טובת המדינה ועם ישראל. יזמנו הצעה שמגדירה את מעמדם של לומדי התורה. לדעתנו צריך להפוך את הקערה - הנחת היסוד הנכונה היא שכולם מתגייסים, מלבד מכסה מוגדרת של לומדי תורה".
בנובמבר 2023, איתן, המשרת בחטיבת הנגב, נפצע באורח קשה בהיתקלות עם מחבלים בבית חאנון. "הייתי בחרדה גדולה שיקרה לו משהו, בסוף קיבלתי את הטלפון הזה. הוקל לי ששמעתי אותו מהצד השני, כי הוא חי. אבל אחריה התחיל מסע שיקום ארוך מאוד, שנמשך עד היום", סיפרה.
5 צפייה בגלריה
"קרב על הערכים של ישראל". צעדת מחאה נגד קידום חוק הפטור מגיוס בשנה שעברה
(צילום: אלכס גמבורג)
היא הוסיפה על התקרית הקשה שבה נפצע, ועל ההשלכות: "13 לוחמים נפצעו בקרב הקשה, הוא ניצל בנס. גם אחרי שנפל מגובה 3 קומות המחבלים ירו בו. כיום הוא נעזר במקל הליכה בעקבות שבר בחוליות, התנועה שלו מוגבלת. כבר לא יכול לטייל איתנו או להשתולל עם הילדים, נפרדנו מדברים שהכרנו וחלומות שחלמנו". אביטל שיתפה גם בפגיעה המקצועית בעקבות הפציעה: "איתן הוא רופא שיניים במקצועו, כמעט לא יכול לחזור לעבוד. הקריירה שלי גם היא הוסטה, החיים שלנו זזו, השתנו מאוד. אנחנו עוד בונים אותם מחדש, מסתגלים למציאות שנכפתה עלינו".
כשתתייצב לצד המשפחות השכולות בחמישי, אביטל מבקשת "לחזק את הקריאה שלהן. "אנחנו מבינים שהחוק הנוכחי מסוכן, לא עונה על צורכי הביטחון ומעוות מוסרית. אנחנו קוראים יחד איתם לחוקק חוק גיוס אמיתי", סיכמה.
"הדור הבא של צה"ל"
בין הצועדים ניתן יהיה למצוא גם את הלל אזולאי, בן 17 מירושלים, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר שחרית. הוא מתכנן להשלים שנת שירות בשומר החדש ואחריה להתגייס לשירות קרבי משמעותי. במהלך המלחמה התמודד הלל עם אובדן כואב של סמ"ר יובל שהם, לוחם שריון מחטיבה 401. "יובל היה החבר הכי טוב של אחי, גם אני והמשפחה שלי זכינו להכיר אותו. הנפילה שלו טילטלה אותי מאוד. הוא היה איש גדול עם לב גדול יותר. אוהב, מקשיב, חכם ומצחיק", סיפר עליו בכאב.
"יובל לימד אותי המון דברים, הבולט בהם הוא חשיבות הגיוס והשירות. שיגע אותו אי-השיוויון, זה ממש היה בנפשו. הנפילה שלו הגבירה לי את המוטיבציה להתגייס לתפקיד ביחידה מובחרת. אני הדור הבא של צה"ל, אעשה הכול כדי לתרום כמה שאני יכול", אמר. אלו גם הובילו את הלל לעמוד לצד המשפחות השכולות בחמישי: "אני מאוכזב מנבחרי הציבור שלא עומדים מאחורינו ולא דואגים שהמשימה הקשה הזו תתחלק באופן שווה בין כולם. לא יכול להיות שיש אנשים שנבחרי הציבור שלנו פוטרים אותם מזה, חשוב שכולם יישאו בנטל".
