זה היה (עוד) שבוע שבו נשברו שיאים במתיחות בין הממשלה לרשות השופטת, כשראשי הקואליציה, בהודעה משותפת שהפנו לראש הממשלה בנימין נתניהו, קראו לא לציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לעתירה לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במכתב הגדירו את קריאתה של היועמ"שית לפטר את השר בשל הפרות חוזרות ונשנות של התחייבויותיו שלא להתערב בחקירות ובמינויים, "ניסיון הפיכה נגד הדמוקרטיה".
בתחילת החודש הודיעה בהרב-מיארה לבג"ץ כי היא סבורה שעל השופטים להוציא צו על תנאי שיחייב את נתניהו לנמק מדוע אינו מדיח את השר. "בן גביר מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים", כתבה בהודעה מטעמה.
1 צפייה בגלריה
מימין: נתניהו. "לא יקרה", בן גביר. האם יהיה צו על תנאי?, מיארה. "כוח בלתי מרוסן"
(צילומים: אלכס קולומויסקי, שלו שלום)
"זה לא יקרה", אמר נתניהו עצמו בתגובה לתשובת המדינה שהגישה מיארה לבג"ץ. וזה אכן לא קורה, לפחות בינתיים. בג"ץ עצמו דחה את תפוח האדמה הלוהט כשהעביר את הדיון הראשון בעתירות, שהיה אמור להתקיים אתמול, לסוף מארס. השופטים הסבירו כי קיבלו את ההחלטה לאחר שראש הממשלה לא העביר התייחסות עניינית לטענות. "בנסיבות אלו, איננו רואים טעם מעשי בקיום הדיון". בהחלטתם השופטים גם הבהירו כי כבר בראשית פברואר "ההרכב המורחב ישקול הוצאת צו על תנאי". הצו הזה, אומרים במשרד המשפטים, יאותת לנתניהו שעליו להכנס לזירה ולהשיב לעניין.
לא לחינם נערכו הצדדים הניצים עם כל התחמושת: מבחינת ראש הממשלה וראשי הקואליציה הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בידי ראש הממשלה בלבד. מבחינת המערכת המשפטית, התחושה היא שאין מדובר רק בתיק על פיטורי שר או העברתו לתפקיד אחר בממשלה, אלא בהכרעה של בג"ץ אם ישראל תהפוך ל"מדינת משטרה".
"תיק דגל על סטרואידים"
נוכח האצת חקיקת המהפכה המשפטית בשבועות האחרונים, בצמרת המשפטית רואים בהכרעת בג"ץ בעניין בן גביר כ"תיק דגל על סטרואידים" שיהיו לו השלכות דרמטיות על כל הציבור בישראל.
"משמעותית ככל שהעתירה הזו, לא ניתן להפריד אותה משני אירועים יוצאי דופן גם במושגי המדרון החלקלק, שכבר התרגלנו אליו וקיבל השבוע ממדי מפולת", אומר מקור משפטי בכיר. המשפטן הבכיר מתכוון לתשובתה של מיארה לבג"ץ חוק הגיוס, שבה הכריזה כי "הממשלה הפרה את פסיקת בית המשפט. הפרה בוטה זו היא חמורה במיוחד, לנוכח קריאות פומביות של שרי ממשלה שלא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים מבלי שהממשלה, או העומד בראשה, מגנים אותן או מתנערים מהן".
היא הוסיפה שהתנהלות הממשלה "מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות, ובפרט שעה שהמפירים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל... כאשר הרשות המבצעת אינה רואה עצמה כפופה לצווים שיפוטיים, נשללת מן הרשות השופטת יכולתה למלא את תפקידה החוקתי כגורם המפקח על חוקיות פעולות השלטון, ונפתח פתח מסוכן לשלטון כוח בלתי מרוסן".
בעיני מערכת המשפט, בג"ץ בן גביר יהיה התיק החשוב ביותר של המהפכה המשפטית. "שופטי בג"ץ יידרשו להחליט אם ייתנו יד להפיכת המשטרה למשטרה פוליטית. וזה לא ייעצר שם: מדובר בעמוד האש שיסמן את הדרך להפיכת צה"ל והשב"כ לפוליטיים"
באותו בוקר, עם פתיחת שבוע הדיונים בכנסת, פורסמה היוזמה החדשה של שר המשפטים יריב לוין, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וח"כ אביחי בוארון שעל פיה הכנסת תצהיר שאינה מכירה בפסיקות ובצווי בג"ץ בעניין שינוי הוועדה לבחירת שופטים ועילת הסבירות מכיוון ש"לעליון אין סמכות לדון בחוקי יסוד".
מה שנחזית כעוד קריאת קרב פוליטית בואכה הפריימריז, לא נחזית כך בעיני הצמרת המשפטית. "צריך לקחת ברצינות איומים מסוג זה, המכשירים את הקרקע לאי-כיבוד פסקי דין והחלטות שיפוטיות", מזהיר שופט עליון בדימוס. "לא פחות מכך, זה מכשיר את הקרקע לחבלה בבחירות לכנסת.
"אסור לשכוח שעל התנהלות הבחירות כחוק מפקחת בראש ובראשונה המשטרה. אם מדובר על הרס המשטרה והפיכתה לפוליטית, ובהינתן שהשוטרים אמונים על אכיפת הסדר ביום הבחירות, המרחק לסכנה לבחירות אינו גדול".
עמוד האש
בעיני מערכת המשפט, בג"ץ בן גביר יהיה התיק החשוב ביותר של המהפכה המשפטית. "שופטי בג"ץ יידרשו להחליט אם ייתנו יד להפיכת המשטרה למשטרה פוליטית. וזה לא ייעצר שם: מדובר בעמוד האש שיסמן את הדרך להפיכת צה"ל והשב"כ לפוליטיים".
במערכת המשפטית מזכירים שאין גוף במדינה שיש לו השפעה יותר גדולה על זכויות אדם ממשטרת ישראל. "דמוקרטיה נבחנת על פי היחס לאזרחים ולא לחינם הביטוי השגור ביותר בעולם לתיאור הידרדרות הדמוקרטיה הוא הפיכתה ל'מדינת משטרה'", מזהיר מקור משפטי רם דרג. "המשטרה שצריכה לשרת את האזרח הופכת להיות זרוע שמשרתת את השלטון נגד האזרח".
בעיני בכירי המערכת, הוצאת צו על תנאי הדורש מראש הממשלה להסביר מדוע לא יפטר את בן גביר, תהיה נייר הלקמוס של התיק - ושל הדמוקרטיה. "אם לא יוצא צו זה יהיה עוד 'תיק 11:0' (פסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו להקים ממשלה למרות כתב האישום נגדו – ט"צ)", אומר מקור משפטי המעורה בבג"צים. "אם לא יוצא צו, בן גביר מקבל למעשה 'רישיון להרוג'".
באשר לעמדת בן גביר וראש הממשלה, הטוענים שלא ניתן לפטרו בהיעדר כתב אישום, במערכת המשפטית טוענים מנגד שצעדי בן גביר בתוך המשטרה חמורים הרבה יותר מהגשת כתב אישום. לדעתם, השארת בן גביר בתפקידו מהווה פגיעה מהותית בערכים דמוקרטיים בסיסיים.
טובה צימוקיגם באשר לקריאת מגיניו של נתניהו ושל בן גביר שעל בג"ץ לנקוט קו שמרני ומרוסן בבואו להתערב בסמכויותיו ובשיקול דעתו של ראש הממשלה בנושא מינויי שרים, אומרים במערכת המשפטית כי "זו תפיסה מוטעית ואנכרוניסטית. גם בית המשפט העליון מעוניין בשמירת כללי המשחק, בשמירת החוקים והנהלים שהגדירו מאז ותמיד את סמכויות המשטרה. הגישה של בן גביר היא האקטיביסטית. הוא רוצה במיטוט המבנה המשטרי הנוהג בישראל".
חשש שהשוטרים יתיישרו לפי אג'נדת השר
בהקשר לבג"ץ פיטורי בן גביר, וכתנועת מלקחיים, ניתן לראות גם את חוק מח"ש שעבר בקריאה ראשונה בראשית השבוע בכנסת. החוק, פרי יוזמתו של מי שכיהן בעבר כסגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, ח"כ משה סעדה - מעביר את הפיקוח על מח"ש והמנדט למינוי העומד בראש היחידה מהפרקליטות לידי שר המשפטים.
מתנגדי החוק צופים סכנה בכך שדרג פוליטי יהיה ממונה על הליכים פליליים ומשמעתיים כלפי שוטרים המחויבים בריסון בהפעלת כוח נגד אזרחים. גם אם נדרשת הייתה רפורמה בצמידות מח"ש לפרקליטות כפי שהיא כיום, החוק המוצע מעלה חשש שהשוטרים יתיישרו לפי אג'נדת השר הממונה, לא חשוב מאיזו מפלגה.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.01.26
